זריקת סוכריות בביה"כ

[תלמיד מר"ן]

על מה העולם סומכים שזורקים סוכריות בביה"כ ?

הנה ראיתי למרן שליט"א בילקו"י ברכות א' עמ' תשעא

ובאין למו מכשול שבת ד

 

[בנימין לוריא]

לא כ"כ הבנתי מה צריך "לסמוך". מה הצד "לאסור"?
(קראתי לעיל שניסו להביא כל מיני חששות, אבל מכאן ועד להצריך "לסמוך" המרחק גדול. יתכן שמחמת מה שנכתב יש איזה מקום לחוש או להחמיר (במקומות ובאופנים מסויימים), אבל בד"כ אין את כל החששות, אז מה הבעיה?

 

[בנימין לוריא]

על מה העולם סומכים שזורקים סוכריות בביה"כ ?

הנה ראיתי למרן שליט"א בילקו"י ברכות א' עמ' תשעא
הצג קובץ מצורף 38934
ובאין למו מכשול שבת ד
הצג קובץ מצורף 38935
הצג קובץ מצורף 38936

ואם להיות ספציפי...
לגבי הילקו"י לכאו' אין שאלה, כיון שאדרבה - כתב שעדיף לזרוק סוכריות (רק לא על הס"ת).
בספר השני נכתבו כמה דברים ואשיב עליהם בפשטות ובקצרה.
א. לא שמעתי ולא ראיתי כהאי גוונא שהגיעו למצב שהספר יכול ליפול וכד'. אם יש מקום או מציאות כזו - אה"נ, יהיה בעיה באותו זמן לזרוק.
ב. אנשים יודעים להיזהר וגם הפגיעה לא קשה, וגם בד"כ לא מכוון לאנשים ישירות.
ג. לא זורקים באמצע הקריאה עצמה. (ואם יש מישהו או מקום שזורקים בקריאה - אה"נ, אבל בד"כ הוא לא כך.
ד. גם את המעוכים הרבה פעמים לוקחים, ועכ"פ לא "נאסור" לזרוק סוכריות בגלל שכמה ימאסו, בדיוק כמו שלא "נאסור" לאכול פיצוחים בגלל שלפעמים כמה לא נפתחים טוב ונזרקים.
ה. בית כנסת מסודר הגבאי אמור לדאוג לזה. מה גם שבד"כ הילדים כבר דואגים לחפש גם שם, ולכה"פ הבעל קורא ו/או העולה דואגים לילדיהם. (אגב, לגבי החשש מחמץ שעבר עליו הפסח, איני מונח כרגע, אבל יש כמה סיבות לכאו' לא לחשוש: א. הרבנות מוכרת. ב. לא קנסו בכה"ג כיון שלא היה ברשות מישהו).
ו. עיין באות ה', ובנוסף בד"כ לא כ"כ חם בביהכנ"ס.
ז. אין גוזרים גזירות מדעתנו, וכמו שאין איסור לגעת במאכל חלבי כשאני בשרי (או להיות בשולחן עם מישהו שאוכל חלבי כשאני בשרי), כך לא שייך לחשוש לכך. (ובזה הדברים פשוטים, וכבר האריכו בהם במקומות אחרים שלא חוששים לדברים כגון אלו, ואכמ"ל).
ח. עיין באות ז' (ולא בגלל חשש כזה "נאסור"). ועוד שאח"כ מנקים. וגם שיתכן שאם מגיעים למצב כזה יהיה מקום לייסד באותו בית כנסת שלא לזרוק.

 

[פשוט]

לא שמעתי ולא ראיתי כהאי גוונא שהגיעו למצב שהספר יכול ליפול וכד'. אם יש מקום או מציאות כזו - אה"נ, יהיה בעיה באותו זמן לזרוק.

לצערי ראיתי גברא רבה מאוד מבוגר שהילדים הסתובבו לו מתחת רגליו לאסוף את הסוכריות והפילוהו ארצה.
ואיני אומר לא לזרוק סוכריות אלא לעשות זאת בתבונה.