איפור שבת – אסור בשבת
הוראת מרן הגאון ר’ דב קוק שליט”א
לאחרונה משווקים בחנויות התמרוקים מוצר חדש בשם “איפור שבת”, והוא דבר מחודש מאד, שהאשה יכולה לתת אודם על שפתיה, ולכחול ב”רימל” על עיניה, והצבע חזק ומתקיים כמה שעות טובות, ויש ממנו רושם גם יום למחרת, והם אומרים שהדבר מותר, וקבלו על זה הכשר מבד”צ “בית יוסף” של ידידינו הנעלה הרה”ג ר’ משה יוסף שליט”א, ונימוקי ההיתר הכתובים במסמך מטעם הבד”צ הנ”ל, כיון שאין באבקה חומר שומני וכו’.
ובקשוני לשאול את פי מרן אור העולם הגר”ד קוק שליט”א אם הוא מסכים להיתר הנ”ל.
והנה מה שכתבו כמה גדולים שאם אין שומן וכיו”ב בתערובת האבקה, הדבר מותר בשבת, סיבת ההיתר שלהם היא, כיון שבכגון דא אין לזה גדר רושם וכותב, כיון שזה פורח בנקל ואינו נדבק בגוף, וכמ”ש מרן הגר”מ פיינשטיין באגרו”מ חאו”ח (ח”ה סי’ כז), ובס’ חידושי בתרא (סי’ שג) בשם הגרח”פ שיינברג. ועוד. [וידוע שהגרש”ז אוירבך זיע”א אמר שאינו מבין ההיתר, דכיון שסוף סוף האשה עושה זאת על פניה, הרי שיש לה בזה הנאת צביעה, ומי התיר צביעה לזמן מועט. וע’ שש”כ (פי”ד הערה קנח). וצ”ל שעיקר סברת המתירים שאין זה כלל בגדרי צובע כיון דהוי “על הפנים”, ולא “בפנים”. ודו”ק, וראה מש”כ במק”א].
והנה הנימוק שכתבו הרבנם שאם אין חומר שומני וכו’ אז הדבר מותר, אינו גזירת הכתוב, אלא יש בו טעם, שאם יש שומן, אז הרושם מתקיים, וא”כ סימן בעלמא אמרו לנו המתירים, ומעתה, הלא עין רואה שה”איפור שבת” הזה יש בו רושם חשוב, ובלי שפשוף חזק עם חומר ניקוי אינו נעלם, [וגם זה ללא לגמרי… כפי שראינו בעינינו], וא”כ איך נוכל להתיר דבר כזה בשבת?!
והובאו התמרוקים הללו לפני מרן הגר”ד קוק שליט”א, ואמר שהדבר פשוט לאסור מדרבנן, ויש צד שגם מדאורייתא אסור, ולא התירו רבני הדור האחרון אלא ב”פודרה” שהוא “ברק” בעלמא ומתנדף מהר, וראה מש”כ גאון עזינו מהרע”י זיע”א בתשו’ יביע אומר ח”ו (או”ח סי’ לז) בהרחבה מפי סו”ס, ובספרו חזו”ע שבת (ח”ה עמ’ ה). ואכמ”ל. [וגם בזה יש כמה גדולי עולם שאסרו, וכן נראה עיקר להמנע מזה, וכדעת מרן הגרב”צ אבא שאול זיע”א, והגר”ש וואזנר בשו”ת שבט הלוי ח”ו (ר”ס לג). ועוד].
וסיפר לי ידידינו הגאון הנעלה ר’… שליט”א שהחברה המייצרת תמרוקים הללו בארה”ב, הם אנשים חרדים ויראי שמים, ובאו לפניו שיתן ללהם כשרות, ולא אבה לתת להם מטעמים הנ”ל, ובתוך הדיונים שאל את אחד מהקשורים להכנת האיפור הנ”ל, מה הסוד שלהם שהאבקה נתפסת בגוף בלא שום שומן ושם חומר נוזלי, והשיבו, שהסוד הוא, שהם טוחנים את האבקה “דק דק” באופן הכי חזק שיכול להיות בעולם, ובמצב שכזה החומר נכנס בין נימי השפתיים והפנים, ולכן יש לו קיום באיכות מצויינת לאורך כמה שעות לפחות!!!
ואם כן, מה לי נתפס ע”י שומן, מה לי נתפס על ידי טכניקה של דקיקות החומר, הלא בסופו של דבר יש כאן רושם בפועל, ואיך נוכל להתיר דבר זה.
וממילא גם המכתב שהפיצו בשם הג”ר שלום ראובן פיינשטייין, אין בו שום כחא דהיתרא, כיון שהוא ציטט את יסוד הדברים של אביו, ולאור המבואר בס”ד, אין קשר בין הנידון למה שצוטט.
ובתשובה שנכתוב בקרוב בעזהי”ת, ארחיב לבאר את יסודי הדברים מהתלמוד והראשו’, ולא באתי עתה אלא להסיר מכשול באשר אנחנו סמוך ליום שבת קדש.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
בברכת התורה
