• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הסבר לב"י הלכות חנוכה

קורסיה

Moderator
כתב הב"י בס' תרעא ס"ה וז"ל -

אבל רש"י פירש מבחוץ משום פרסומי ניסא ולא ברשות הרבים אלא בחצירו שבתיהם היו פתוחים לחצר. ואם היה דר בעלייה שאין לו מקום בחצירו להניחה שם מניחה מבפנים כנגד החלון הסמוך לרשות הרבים ע"כ ורבינו כתב כדברי התוספות דמצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ולפיכך הוצרך לפרש דאם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים בשאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מיירי כלומר שאם היה פתח העלייה פתוח לרשות הרבים מניחה על הפתח ואם היה פתוח לחצר מניחה על פתח החצר שהוא פתוח לרשות הרבים אבל הכא מיירי כשהעלייה פתוחה לבית דהשתא כי מנח לה על פתח הבית או על פתח החצר לא מינכרא מילתא דמשום עלייה היא ולפיכך מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. עכ"ל.

יש לעיין מדוע כתב הב"י שמה שכתב הטור שאם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לר"ה מניחה בחלון הסמוך לר"ה, הוא דוקא לשיטת תוס', גם לשיטת רש"י אפשר לומר שהעלייה פתוחה לבית.

ועוד, שאם לשיטת רש"י הבית פתוח לר"ה ובכל זאת כתב שלא להדליק בפתח הבית כי אין לו מקום בחצירו להניחה שם, גם לתוס' נאמר כן. ומדוע צריך להגיע למקרה כזה שפחות שכיח, שהעלייה פתוחה לבית?
 
יש לעיין מדוע כתב הב"י שמה שכתב הטור שאם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לר"ה מניחה בחלון הסמוך לר"ה, הוא דוקא לשיטת תוס', גם לשיטת רש"י אפשר לומר שהעלייה פתוחה לבית.

נראה לענ"ד- דכל מה שהב"י כותב דהטור כתוס' הוא רק כלפי החלק של פתח ביתו דלרש"י הוא בחצירו ואילו לתוס' הוא פתח החצר שפונה לרה"ר, ובזה הטור כהתוס'.

אך כלפי החלק של "ואם היה דר בעלייה" אין הבדל בהבהת הטור והב"י בין לדעת רש"י ובין לדעת תוס'

דיש מכנה משותף בין רש"י ובין תוס'- כלפי ביאור ואם היה דר בעלייה, דאין הפירוש כפשוטו כמו האידנא שיש בניין עם קומות ואלה שגרים מעל קומת הקרקע נקראים עלייה, דלא על זה איירי דין עלייה, אלא דין עלייה דגמ' הוא דאין לו כניסה לחצר משום שאינה שלו ולכן אין לו מקום בחצר כדפירש"י, או דפתחו הוא לעלייה כדכתב הב"י, דחד כוונה הוא- דעלייה היא שאין לו אפשרות להניח שם מצד טכני ומעשי גרידא, ולכן מניחה בחלון.
 
כתב הב"י בס' תרעא ס"ה וז"ל -

אבל רש"י פירש מבחוץ משום פרסומי ניסא ולא ברשות הרבים אלא בחצירו שבתיהם היו פתוחים לחצר. ואם היה דר בעלייה שאין לו מקום בחצירו להניחה שם מניחה מבפנים כנגד החלון הסמוך לרשות הרבים ע"כ ורבינו כתב כדברי התוספות דמצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ולפיכך הוצרך לפרש דאם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים בשאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מיירי כלומר שאם היה פתח העלייה פתוח לרשות הרבים מניחה על הפתח ואם היה פתוח לחצר מניחה על פתח החצר שהוא פתוח לרשות הרבים אבל הכא מיירי כשהעלייה פתוחה לבית דהשתא כי מנח לה על פתח הבית או על פתח החצר לא מינכרא מילתא דמשום עלייה היא ולפיכך מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים. עכ"ל.

יש לעיין מדוע כתב הב"י שמה שכתב הטור שאם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לר"ה מניחה בחלון הסמוך לר"ה, הוא דוקא לשיטת תוס', גם לשיטת רש"י אפשר לומר שהעלייה פתוחה לבית.

ועוד, שאם לשיטת רש"י הבית פתוח לר"ה ובכל זאת כתב שלא להדליק בפתח הבית כי אין לו מקום בחצירו להניחה שם, גם לתוס' נאמר כן. ומדוע צריך להגיע למקרה כזה שפחות שכיח, שהעלייה פתוחה לבית?
ז"ל הטור
1764450083450.png
1764450105985.png
לפי רש"י היה לו לכתוב, ואם הוא דר בעלייה "שאין לו מקום בחצרו" מניחה בחלון.
 
אבל לשון הב"י "ולפיכך הוצרך לפרש דאם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים ". המילים לפיכך הוצרך לפרש משמע שרק לשיטת התוס' יש לפרש כן
שוב- כי לפי רש"י לא צריך להדליק בפתח שפונה לרה"ר , אלא סגי בפתח שפונה לחצר.
ובזה הטור- כהתוס', ולכן דייק הב"י מזה שכתב הטור "שאין לו פתח לרה"ר" משמע שלמד כתוס' דהעיקר ההדלקה בפתח שפונה לרה"ר, דאז בעלייה הכוונה שאין לו פתח שפונה לרה"ר לכן ידליק בחלון.
אך לשי' רש"י- לא צריך פתח שםונה לרה"ר , ואם הטור התמקד שאין לו פתח לרה"ר להוי אומר דס"ל כתוס'.

ותכ"ד כתיבת הדברים ראיתי שהועלה תגובת הר' @ינון חורי , ונראה שכתב כדברי אלא שאני יותר הרחבתי היריעה והכוונה
 
שוב- כי לפי רש"י לא צריך להדליק בפתח שפונה לרה"ר , אלא סגי בפתח שפונה לחצר.
ובזה הטור- כהתוס', ולכן דייק הב"י מזה שכתב הטור "שאין לו פתח לרה"ר" משמע שלמד כתוס' דהעיקר ההדלקה בפתח שפונה לרה"ר, דאז בעלייה הכוונה שאין לו פתח שפונה לרה"ר לכן ידליק בחלון.
אך לשי' רש"י- לא צריך פתח שםונה לרה"ר , ואם הטור התמקד שאין לו פתח לרה"ר להוי אומר דס"ל כתוס'.

ותכ"ד כתיבת הדברים ראיתי שהועלה תגובת הר' @ינון חורי , ונראה שכתב כדברי אלא שאני יותר הרחבתי היריעה והכוונה
הב"י לא דייק מזה שכתב הטור "שאין וכו'" דמשמע כהתוספות אלא הטור כתב להדיא כהתוספות,

אלא שביאר שכיון שהטור אזיל כשיטת התוספות לכן הוצרך לפרש בעלייה "שאין לו פתח הפתוח סמוך לרשות הרבים" , כי אם היה לו פתח עלייה שם היה מדליקה שם. מה שאין כן לרש"י דבעינן פתח הבית לעולם מדליק בחלון.
 
לא משמע כך מרש"י

משמע שיש לו חצר רק אין לו מקום להניח שם חנוכיה
יש סוברים בדעת רש"י דבעינן פתח הבית דוקא כמבואר בשבלי הלקט ותניא רבתי, ואם לא, אז בחלון ביתו. והיינו שיהיה פרסומי ניסא חשוב (דהיינו חצי שעה ולא רק לזמן הברכה), גם לבני הבית ולא רק לזמן הברכה.

עיין כאן (עמ' רעד-ערה בעמודי הספר ועמוד 16-17). עדיין לא סיימתי לכתוב בזה, ולצערי אין לי זה זמן לשבת לסיים, מ"מ אם יש איזה חידודין בענין אשמח לשמוע.
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה:
לא משמע כך מרש"י

משמע שיש לו חצר רק אין לו מקום להניח שם חנוכיה
זה אפשרות אחת
אפשרות נוספת - שאין לו חצר כי אינה שלו

ושני הפירושים נכונים - כי אין הבדל אם אין לי חצר מציאותית , ולבין שאין לי אפשרות להניח בחצר מחמת סבה כל שהיא, ובשניהם הגענו לאותו מקום
 
לא משמע כך מרש"י

משמע שיש לו חצר רק אין לו מקום להניח שם חנוכיה
מי שיש לו חצר מן הסתם שיש לו מקום להניח את חנוכיה. ולהאחרונים שהזכרתי אתי שפיר, שיש לו חצר אבל אין לו מקום בחצרו להניחה שם, כיון שאין לו פתח הבית בחצר הזאת. ודו"ק.
 
כל מילה ברש"י מדוייק
רש"י לא כתב אין לו חצר
אלא כתב - אין לו מקום בחצירו להניחה שם מניחה מבפנים כנגד החלון
פירוש יש לו חצר (חצירו = חצר שלו) ואין בחצר שלו מקום להניח שם נר חנוכה
 
כל מילה ברש"י מדוייק
רש"י לא כתב אין לו חצר
אלא כתב - אין לו מקום בחצירו להניחה שם מניחה מבפנים כנגד החלון
פירוש יש לו חצר (חצירו = חצר שלו) ואין בחצר שלו מקום להניח שם נר חנוכה
אמת לאמיתה של תורה

אבל חוץ מהמקרה הנ"ל יש אפשרות לעוד מקרה, והוא שהחצר אינה שלו וממילא הוי ליה אין לו מקום בחצר כי כל מקום בחצר אינה שלו.

ושני המקרים נכונים, ואינם סותרים זה את זה
 
חזור
חלק עליון