תוצאות חיפוש

- משום מה בשנה שחל תשעה באב מוצאי שבת ואין דין "שבוע שחל בו", וממילא לא צריך להכין בגדים לכל השבוע, הרבה שוכחים שעדין יש לנו את יום תשעה באב שוודאי אסור ללבוש בו בגדים מכובסים ועדין צריך להכין בגדים מלפני זה. - וישנם הרבה כאלה שלא רק שלא זוכרים להכין, אלא שאפי' ביום תשעה באב עצמו לא זוכרים הלכה...

מכירה מוקדמת למעוניינים...

צריך בירור בזה. ומ"מ בתשובה שכתבתי ישנם ג' סיבות לברך. א. רובם של העושים ניתוח נופלים למשכב. ב. מכניסים עצמם לסכנה לעשות הניתוח. ג. חולי עיניים יותר חמור משאר חוליים.

כל הנ"ל זה חוץ מזה שכל מי שעושה ניתוח להסרת משקפיים, קשה לו לקרוא ולהיות במקום מואר - והרוב נופלים למיטה... ועל זה הבאתי את דבריו בילקו"י שכתב גבי ניתוח.

כל טעמו הוא משום "שלא נפל למשכב", וביאר כבר ביחו"ד והביאו בילקו"י שבחולי עיניים אפי' לא נפל למשכב צריך לברך. ולבד מכל זה, עצם זה שהכניס עצמו לניתוח כתב מרן שליט"א שיש לברך.

- נראה לי במגבונים כתב שם שמעיקר הדין הדבר מותר אפי' שלא בנחת. ורק מרן זצוק"ל לא רצה להתיר "עד הקצה"... משהו כזה.

כתבתי על נושא זה באורך והעליתי שצריך לברך מי שעשה ניתוח לייזר להסרת משקפיים. אלה שראיתי שיש סתירה בדברי מרן שליט"א - אשמח אם יש לעוד מישהו מקורות שדיבר על זה בשיעורים וכדו'. (כמובן שהעיקר נראה כמש"כ בילקו"י שביאר כמו שכתב ביחו"ד ח"ד שבחולי עיניים אין צריך שיפול למשכב)

עוד פעם אתה חוזר לקדיש אחרי לימוד תורה. כמובן שמי שאומר לא עושה "איסור" כמו דעת הרמב"ם וכמו שנוהגים התימנים. אבל יותר ראוי לומר קדיש רגיל כמו כל השנה ולא מצינו לאף אחד שכתב שיש חילוק ביניהם.

לא כתבו שום כלום שיש חילוק בין סיום מסכת לשאר לימוד תורה. שאלה... ולמה מרן זצוק"ל העדיף לומר את הקדיש הרגיל? (ואיפה מרן שליט"א כתב ש"עדיף" לומר את הקדיש הארוך)

מספיק שמרן זצוק"ל היה אומר את הקדיש הרגיל, וכל אחד מבין שכך יותר ראוי לעשות. כמובן שאין צריך "למחות" במי שאומר כן, אבל יותר ראוי להגיד קדיש רגיל.

כי אין לזה שום מקור. המצאה שלך שלא כתובה בשום פוסק, וכל הדורות הקודמים היו אומרים קדיש רגיל כמש"כ כמה וכמה פוסקים. ובגלל הדפוסים האחרונים שעשו טעות והדפיסו את הקדיש הנ"ל בסוף נשרבבה טעות זו. (כמובן שאין "איסור" להגיד קדיש דהוא עתיד, כי סוף סוף זה דעת הרמב"ם וכמה מהראשונים. אבל למנהגינו אין...

ראיתי כמה רבנים שאומרים קדיש דהוא עתיד. אבל זה לא משנה את זה שנתברר שזו טעות מוחלטת ואין שום מקור לשנות את הנוסח.

קדיש דרבנן זה קדיש רגיל שאומרים אחרי הלימוד ופשוט. ועיין "קובץ המבשר תורני" 0578 עמ' כא בעניין נוסח הקדיש. וכל המעיין שם יראה שפשוט וברור שיש לומר קדיש רגיל ונוסח הקדיש הנ"ל הוא טעות מוחלטת ללא שום מקור מבוסס!!! (הרב @בנימין לוריא אם תוכל להעלות, כי אני לא מצליח מחמת שהקובץ גדול...)

עיין ילקו"י ארבע תעניות עמ' לח שכתב לדון בזה, ומשמע דעתו שבדברים שהם "מנהג בעלמא" אפשר שיש להתיר. (והשנה גם אפשר לצרף את האומרים שמותר לשמוע שירים במוצש"ק)

מלבד מה שכתב הרב אושרי אזולאי שליט"א דהוי "כלאחר יד" והופך לאיסור דרבנן. יש לצרף דהוי חצי שיעור שלרוב הפוסקים איסורו מדרבנן. (כמו שהאריך מרן מלכא זצוק"ל בחזו"ע שבת ח"ד עמ' קמח והלאה, ואע"פ שבעמ' קנ כתב שיש לעיין בשיעור כגורגרת, היינו דווקא במגבונים אולם בדברי אכילה פשוט הוא שהשיעור כגורגרת...

שיעור פרוטה לדעת מרן זצוק"ל היא 0.024 גרם כסף טהור. (כיעויין בקיצור חזו"ע פורים עמ' קע) מחיר גרם כסף שווה כיום למינימום 4.30 שקל. (1.18 דולר) 4.30X0.024 = 0.1032 10 אגורות נקודה 32.

תשובה ממש יפה ומקיפה בנושא! יישר כח עצום!

עם ה"סברא" של החילוק כמובן שאני מסכים שנשמעת הגיונית. אבל לדינא לא נראה לי שאם היה חיוב ללמוד כל רגע ורגע הרמב"ם והשו"ע היו משמיטים זאת וכותבים שיש חיוב "לקבוע". (ופשוט כמו רוב הראשונים שהביא הרדב"ז)

בגמ' במנחות שהבאתי יש דיון מה לומדים מהפסוק הנ"ל. אם הרמב"ם ומרן השו"ע היו סוברים כר' ישמעאל היו כותבים כן, ולא היו פוסקים שיש חיוב רק "לקבוע" זמן לת"ת מהפסוק הנ"ל. אני מציג את "הדעה שלי" - מי שיש לו הערות אני אשמח לשמוע. ומי אמר שיש חובה ללמוד כל רגע!? וכבר כתב הרדב"ז בתשובה (ח"ג סי' תטז)...

??? איפה כתוב שיש "חיוב" ללבוש ציצית כל היום!? וברמב"ם ובשו"ע הדגישו להדיא שיש חובה רק "לקבוע" שעות, ולא ללמוד כל רגע וכדברי רשב"י ודעימיה. ???? הוא מביא את מסקנת השו"ע, ומסיים בדברי הר"ן. פשוט שלדידן אזלינן בתר הרמב"ם ומרן השו"ע. (וע"ע בשו"ת אב"א בם הנ"ל, שציין לדברי הר"ן, אולם מדברי הפוסקים...