תוצאות חיפוש

עוד משהו צדדי על רבינו פרחיה, שכתב: משתשקע חמה. פירוש משתראה השמש כאילו שקעה בצד מערב וישאר צד מערב שהוא כנגד צד מזרח מאדים. עכ"ל. והנה המחבר נתפס למילים: 'משתראה השמש כאילו שקעה'. שכביכול הוא מדבר על שקיעת האופק, אך איני יודע מדוע לא שת ליבו למה שכתב בפירוש "כאילו", וכאילו, פירושו שאין זה באמת...

ביקשת שאסביר עם דוגמאות: המחבר הביא את הדעות הבאות כחולקות על ר"ת, והם: רבינו פרחיה על שבת, רבינו יונה באגרת התשובה, ומהר"ם בספר התשב"ץ. וכעת הבה ונפתח מקור אחר מקור ונראה את הדברים מזווית ובאופן רחב יותר רבינו פרחיה: היה למחבר להביא גם את השורות הבאות: (או כל הפחות את עצם העניין וכדלהלן)...

עברתי עליו והנה אני רואה שהוא לא כל כך מדייק במקורות. ובחלקם ניתן לחלוק עליו ממש. וחלקם כנראה יש לו טעות. בקיצור, אני לא אוהב לקרוא מאמר שצריך אחר כך לעבור עליו בגלל חוסר הדיוק והפרשנות של אותו מחבר. (מציק לי עניין הדיוק והפרשנות החד צדדית המובהקת. חוסר הדיוק וכו' מורידה בעיני את האמינות וחבל...

תשים לב היטב למה שכתבתי, בעיקרון לא באתי להתווכח אלא לסכם את הדיון הנ"ל.

ראה כאן היטב

מה אתה רוצה לדעת, מה נהגו בערב שבת או במוצאי שבת?

כוונתי בכל העולם כולו. אך בכל מקום כפי מה שהיה ומה שהשתנה וכו'

עכשיו אני מבין מה אתה אומר, אז אחזור שוב על הדברים קצת בהרחבה: יש את המנהג של ערב שבת. ויש את המנהג של מוצאי שבת. כעת, אם רצוננו לומר שיש שיטת הגאונים הרי אנו צריכים לראות שנוהגים כמותה. נכון? כן. כעת כל שעלינו לעשות הוא לראות היכן ומתי נהגו כמו הגאונים? ונתחיל לראות: לגבי המנהג בערב שבת - עשו...

היכן נהגו? לא הבנתיך. לא בדורו של הב"י שכולם נהגו אז כר"ת וכפי שהוכיח בכמה מקומות שכך היה המנהג. בעבר כר"ת.

נסכם דבר ברור ששנינו מסכימים עליו: א. אם יש אור ברור. זה וודאי יום. ב. אם אין אור ברור זהו ביה"ש. ג. עד זמן מה לאחר השקיעה וודאי שיש אור ברור, ולכן זה לא בגדר ספק. כעת לפי כל זה, עד מתי יש אור ברור לאחר השקיעה? [תזכורת: במערב רואים אור ברור ממש עד זמן רב לאחר השקיעה לא פחות מ 50 ויותר דקות]...

אתה אומר את זה בשם מקור כלשהו? או מסברא? או מצד המציאות? כלומר שאם אי אפשר להכריע הרי הבית יוסף וכל שאר הגדולים וכל מי שנהג כר"ת, עשה שלא כהוגן. אתה מסכים?

ילמדנו רבינו, איך דבריכם קשורים לנושא שפתחנו? ובנוסף לעצם העניין, ילמדנו מורנו, מהו "גמר שקיעה" שאליו התכוון רבינו אלחנן? דהיינו מדבריו נראה, שבאמת העיקר הוא גמר השקיעה. אלא שמחמת הקושי שיש בדבר לדעת מתי הוא גמר שקיעה, אז הולכים למשהו נוסף. והוא סימן הכוכבים. ואם כן יש להבין מהו הגמר השקיעה...

מפורסם וידוע לכל מי שרק התחיל לפתוח... [ראה גם יביע אומר וחזון עובדיה]. המנהג הוא כראיה, כראיה שההלכה לא התקבלה כדעת החולקים אלא כר"ת. ולכן או שאין דעה כזו, או שגם אם יש [גאונים] - ההלכה היא כר"ת. וגם בנוסף, אם אין גאונים [כמקור למנהג], הרי מנהג שהשתנה דינו כמנהג טעות. ואינו מעלה ומוריד לכלום.

מה המקור? מה המקור? [כדאי לזכור שהרשב"א ורש"י כתבו שצ"ה הוא לאחר ארבע מילין, דלדבריך היה צריך להיות מוזכר אצלם שיעור פחות מכך].

ואני תמה על התמה בכמה פנים: א. היכן נזכר בתשובה "אור יום". אלא רק כעין אורה של יום. ו"כעין" הכוונה לאחד חלקי כמה. ב. איך בונים בניין על פי תמונות ולא על פי מראה העיניים. הרי ברור שבעיניים רואים אור יותר ברור מהתמונות. ג. האם בכלל יצאתם לראות את המראה האמתי בשדה רחוק מבניינים ואור מלאכותי -...

ראיה נוספת שראיתי שטוענים שלא יתכן שהייתה כזו שיטה, שיטת הגאונים. או ששיטה זו לא התקבלה בעם ישראל: שהרי מעולם לא עשו מלאכה במוצאי שבת כעבור כ- 20-23 דקות מהשקיעה. דהיינו שאם צאת הכוכבים והשבת הוא 18 דקות לאחר השקיעה, הרי שדי בתוספת שבת של כשתי דקות, ולחומרא חמש דקות, והיינו שהיו צריכים להוציא...

אני מעוניין לדעת מה יאמרו התלמידי חכמים דכאן על אודות מה שיצא לי לראות לפני זמן מה, איזה קונטרס/עלון חשוב שהוציאו כמה תלמידי חכמים, שתכליתו להוכיח, שגם הגאונים סוברים כדעת רבינו תם והראשונים בזמני השקיעה וצאת הכוכבים. כמובן שהם גיבו את דבריהם והביאו כמה וכמה ראיות מגדולי הפסקים שכבר כתבו...

למה אתה מתנגד למציאות שאומרים לך? הרב יצחק יוסף העיד על כך כמה פעמים, וכמו כן, אני בעצמי ראיתי כן כמו רבים אחרים. למה כ"כ קשה לך עם מציאות פשוטה זו?

בשדות ומקומות פתוחים ללא בניינים ותאורה רואים אור עד 72 דקות. כלומר מנקודת מבט זה - ר"ת אינו מוכחש. אלא אדרבא, המציאות מסייעת לו.

אפשר דוגמאות להבינך?