היכן כתוב לויתן בתורה? [מופיע רק בנ"ך] רש"י על "התנינים הגדולים פירש" דגים גדולים שבים כלומר זה תיאור כללי של כמה מינים שונים כעין המילה "דגים". במדרש מפורש שהכוונה ללויתן ובכל אופן קושיא אפשר להקשות גם לחד פירושא.
במקרה הנ"ל לא הוסיפו לו השם בחוליו וקם מחוליו אלא אחרי שקם וגם לא ממש הוסיפו לו אלא כמדומה שרק הוא עצמו החל לחתום נאמ"ן נאום מאיר ניסים זכר לניסים שנעשו עמו גם אף אחד לא קרא לו כך ביום יום רק כשברכו אותו כמדומה.
אבל רק 20 אחוז מים שומשו ליצירת התרכובת הכימית הנ"ל כך שזה רק 20 אחוז מתוך הקילו 280 הנ"ל ובהתפרקות הד"ר ליכט לעיל ציין שמתפרק כמות של כפית ל10 ק"ג עיסה. כפית היא 5 גרם בד"כ אז 5 גרם ביחס ל10 ק"ג זה 0.05 אחוז לכאורה אם כל זה נכון האין זה מעט? [אינני יודע ההשלכות המציאותיות או ההלכתיות רק...
הוא רוצה ללמוד ממה שמרן זצ"ל קרא במגילת אסתר לא של 11 שורות מעשה רב על "כתיבת מגילת אסתר". ולא היא מה מעשה רב יש בזה הלא לדעת מרן זצ"ל אפשר לקרוא במגילה עם עשרת בני המן שנכתבו בגדול ויותר מזה אף לכתוב אם יש כבר קלף ויותר מזה אף לקנות קלף גדול ולכתוב לא 11 אין בזה איסור. ולכן מה שקרא ב21 שורות או...
מעשה רב? אתה ראיתי שהוא ביקש שיכתבו מגילה? ממה שהביאו לו לקרוא אין ראיה אין בעיה במה שנכתב כבר. אפילו בדין כתיבת פיטום הקטורת על קלף ששם יש בעיה הלכתית לכתוב ומרן זצ"ל אסר לכתחילה בדיעבד לא אסר השימוש בזה. כ"ש כאן שאין בזה איסור ואם זה מה שהביאו לפניו אין בזה כל בעיה.
הרב לא אמר שלא לקרוא או...
שמעתי שהמן בגלל הבושה אחר שהלביש את מרדכי ביקש ממנו את בגדיו כדי שלא יזהו אותו ולפי זה גם מסבירים איך ביתו של המן טעתה ושפחה עליו וכו' לפי הסבר זה א"כ מה שלא הרג את עצמו בגלל אותה פעולה של החלפת בגדים שחשב שיציל אותו מהבושה ואף שבא לביתו אבל וכפוי ראש הוא מבושה עצמית של כישלון אבל דבר מה שיהרוג...
בודאי לא אמרתי שלא רק שאם לתנ"ך נכנס סיפור שלפי דעה בגמרא לא היה ולא נברא רק משל היה ללמד מוסר(אלא שנכתב כאילו היה) ואין בכך כל פסול כאן שמרן היה וסיפרו עליו סיפור ולא בדקו או דקדקו אחריו והכניסו למוסר השכל שבו ודאי לא פשעו בזה סך הכל דברי חיזוק ואי אפשר כל דבר לבדוק.
אולי פחד (לא כל אחד מסוגל לכזאת).
אולי התאבדות הוא בזיון יותר גדול בזמנם מי יודע איזה מנהגים מוזרים היו להם...
אולי עדיין קדח במוחו תוכניות או לפחות תכנן לחשוב על משהו שיהפוך הקערה על פיה.
אולי מחמת כל הבהילות לא היה לא כלל פנאי לחשוב כיוון שאחשוורוש זרזו לעשות כן מיד.
אולי נלקחה ממנו הבחירה כדי...
אני לא בטוח זה נראה לך כאילו זה יותר בגלל אריכות הטקסט אבל הם פשוט כתבו את המשנה ליד בלשון יותר עכשווית בתוספת איזה מילות ביאור או ניסוח מבורר.
באותה מידה יכלו להשים את הביאור על התנ"ך ליד והיה נראה אותו דבר. מה גם שהרבה פעמים משניות צריכות כמה הקדמות שלרוב לא צריך בתנ"ך וזה חסר.
ייש"כ על הדברים.
לענ"ד אפשר שהכוונה של לימוד הק"ו הוא לא ק"ו רגיל אלא הכוונה שהדבר נכתב בתורה כדי שנלמד ממנו כעין ק"ו.
הנה למשל:
ר' שמואל בר נחמני אומר: בשעה שהיה משה כותב התורה, היה כותב מעשה כל יום ויום. כיון שהגיע לפסוק נעשה אדם, אמר לפניו: רבש"ע, למה אתה נותן פתחון פה לאפיקורסים? אמר ליה...
טור אבן העזר סימן א:
וכתב על זה הדרישה שם:
(ג) וגורם. י״מ הטעם שאין השכינה שורה פחות מב׳ רבבות וב׳ אלפי ישראל שנ׳ [במדבר י׳ ל״ז] שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל. ור״ל אם יהיה העולם חסר אדם א׳ מב׳ רבבות וב׳ אלפים והוא אינו עוסק בפ״ו שימלא החסרון הוא גורם לשכינה שאינו (שאינה צ״ל) שורה. אבל ק׳ על טעם זה...
מדלגים האות ריש כי קשה להם להגות אותה בין לנוהגים שהיא גרונית ובין לנוהגים (וכ"ש) שהיא מהשיניים.
ומהמציאות שלפנינו, ילדיי, כשהיו מדלגים האות ריש הנהוגה כיום, יש מילים שהיו מדלגים אותה לחלוטין ויש מילים שהיו מחליפים אותה עם ה'.