תוצאות חיפוש

מצורף קובץ (הרואה כאן אור לראשונה) שבו הארכתי בס"ד להשיב על עוד טענות רבות של @ספרא וסייפא, שאינן נכונות בעליל וכפי שיראה הרואה.

מה שכתב הגרב"י זילבר בקונט' דיני מלבושי נשים (פ"ה), וז"ל: בגרביים אין הצבע מכרעת, אפילו כצבע הבשר ממש מותר מדינא אם לא מדרכי הצניעות, זאת ועוד שתמיד יש הבדל קצת בין הגרביים למראה הבשר ממש. עכ"ל. במחכ"ת אין דבריו נכונים; מה שכתב ש"אפילו כצבע הבשר ממש מותר מדינא" הוא תמוה מאד, דאטו יש כאן איזה...

כמו כן, הדבר פשוט שאין לחלק בין אשה כהה לבין אשה בהירה כפי שחילקו לפני כמה אנשים - לומר שדוקא אשה שגוון עור בשרה בהיר כהגרביים אסור לה ללבוש גרביים בז' בהירות, אבל אשה שעור בשרה כהה (כאתיופית וכד') מותר לה ללבוש גרביים בהירות, זה אינו, שהרי כנזכר לעיל - אדם שהולך ברחוב ורואה רגל או דמוי רגל אשה...

מה שכתב בשו"ת אגרות משה (חאה"ע ד, סי' ק אות ו) לצדד להקל בנידון דידן, משני טעמים, חדא ע"פ המשנ"ב שאין הברך ולמטה נחשב מקום ערוה, ועוד דגם אם הוי מקום ערוה, לא הוי מקום שמביא לידי הרהור. ע"ש. הנה ראשית מה שכתב לסמוך על דברי המשנ"ב והפמ"ג, במחכ"ת כבר כתבנו בעניותין לעיל (אות ו) מהיכן נבעו דברי...

הנה מלבד הסברא הפשוטה שכיסוי הדומה לגוף עצמו – לא מועיל כלל, וכפי שהארכתי לעיל. גם כן כתבו כמה וכמה פוסקים. ולהלן אתייחס לאגרות משה ולאז נדברו שהבאת. ראשית, כן כתבו כבר הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים והגרי"ח זוננפלד בכרוז פסק הלכה מלפני כמאה שנה בשנת תרפ"ח (צילום הכרוז מופיע בספר דברי שלום, עמ' שלג...

דבריך הם פשוט היפך המציאות. אתה מנסה להתמם כאילו הגרב אינה דומה לרגל כלל. אולי אתה מתכוון שכאשר הגרב מונחת מקופלת על השולחן היא נראית אחרת, אבל בוא נדבר על המציאות כשהיא נלבשת ונתונה על הרגל. כאשר הגרב בצבע קרם וכד' מתוחה על רגלה של אישה, היא מבליטה את צורת הרגל, ואף מייפה אותה ומדמה אותה למראה...

זו טענה ילדותית וחסרת כל בסיס. ניסיונך לפסול את עדותי בטענה שאני "נוגע בדבר" ו"שומע מה שאני רוצה" – הוא לא פחות מהאשמת שקר. זוהי טענה נבזית שמטרתה היחידה היא לערער את אמינותי, כאשר אין לך טיעונים ענייניים בנושא. אני מצהיר כאן באופן חד משמעי: דבריי נאמרו בדיוקם, כפי שרשמתי לעצמי בשעת מעשה, כפי...

כל דבריו שם סובבים על מה שכתב בעמ' קסג (בנד"מ): "מותר לאדם להביט ולהסתכל ביופיה של אשתו נדה וכו', ומכל מקום יש להחמיר שלא יסתכל בה במקומות המכוסים". ועל זה קאי בהערה - לבאר מהן מקומות מכוסים ש"יש להחמיר" (כי יש מהראשונים שסוברים שלא נאסר כן על הבעל אפי' שהיא נדה) שלא יסתכל בן בעלה. ואין עיקר...

הדבר ברור ופשוט, שגם לפי מה שכתב ביבי"א קודם חזרתו במכתבים, שסבר שמועיל גרביים, מ"מ פשוט שאין הכוונה לגרביים בצבע הדומה לרגל, כי זה בודאי דלא מהני כלל, וכל שכן הוא מפאה נכרית. וכ"מ בשו"ת הראש"ל (ח"ב עמ' שצז ריש ד"ה ומזה), שצריך שהגרביים לא יהיו שקופות, "ולא כמראה הבשר". ע"ש. וכן דעת שאר גדולי...

כשמדובר בתשובה קצרה כמו זו שב"מעיין אומר", שניתנה לעיתים בעל פה ובחטף, אי אפשר לדעת את הרקע המלא של השאלה והתשובה; ייתכן מאוד שמרן זצ"ל הכיר את השואל באופן אישי, וידע את מצבו הרוחני, את רמת צניעותו הנוכחית, ואת יכולתו לקבל על עצמו חומרות. במקרה כזה, התשובה יכולה להיות הדרכה פרטנית והדרגתית...

לשונו במכתבים ברורה שסובר שכך הוא עיקר הדין: א. במכתב משנת תשל"ט כתב: "שאפילו שאשה שהולכת עם שמלה שמגיעה לברך ולובשת גרביים אטומות זה לא נקרא כיסוי באמת, דלא הוי צניעות כלל. ולפיכך אשה שהולכת כך, אסור לקרות קר"ש כנגדה דהוי ערוה לכל דבר". מבואר מלשונו שזה 'לא צניעות כלל' ולא נקרא כיסוי (ועוד...

בוא נשאל בכנות, מהו הביזוי ת"ח הגדול יותר, לומר שהגרע"י, העסוק באלפי תשובות, ספרים ושיעורים, בעת שהוציא לאור ספר עב כרס, ייתכן ולא שם לב לתקן קטע מסוים שהיה מוכן אצלו מכבר, ולא שם ליבו שיש בתוך הספר משמעות לסתירה למסקנתו האחרונה (שגם זה אינה מוכרחת וכפי שביארתי לעיל). זו אפשרות שיכולה לקרות לכל...

מכיון שאתה מודה שסבר שמעיקר הדין לא יועילו שום גרביים אלא צריך חצאית עד הקרסול, לא שייך לומר ש"לציבור אין לפסוק כן", אלא אך ורק מסיבות צדדיות 'אישיות' של הפסיקה שלו, שלא יקבלו את שאר דבריו וכדומה, לא בפאה נכרית ולא בכל דבר אחר, וכפי שאתה כתבת בעצמך (במקום אחר) שכל הטעם לזה הוא: ש"כאשר יראה שהוא...

זה כלול בתוך דבריו, וכנ"ל. אילו היה הגרע"י סבור שיש מקום להקל בגרביים "קצת שקופים וקצת לא", הוא היה מפרט זאת ומגדיר את הגבולות לכך. העובדה שלא עשה זאת, אלא נקט בלשון כוללנית "בשרן נראה", מצביעה על כך שכל חשיפה של העור דרך הבד נכללת באיסור. זה ודאי אינו, שהרי כתב בטהרת הבית הנ"ל שזה "כמאן...

אכן, אין הכרע בדעתו (הראשונה לפני שחזר בו להצריך בכלל חצאית עד למטה) 'כמה' מידת שקיפות אסור. אבל הדעת נותנת שצריך שלא יראה כלל, כמו שבשאר הגוף אסור גילוי אפילו של משהו. וכן נראה מדבריו ביביע אומר (ח"ו יו"ד סימן יד אות א) שכתב: ואפי' אם ללבושות גרבי ניילון, הואיל ושקופות הן, ובשרן נראה דרך...

זה היה בהתחלה. אולם לאחר מכן בעלון אור השבת (גליון 61, והודפס בספרו תורת מרן עמ' תתו) כתב: "ובהתחלה ראיתי מכתב אחד, וחשבתי שאולי חשב כך לתקופה מסוימת וחזר בו, כי הוא לא עורר על הדבר, אבל ראיתי עוד מכתבים שבהם הוא מורה כך, כגון הנחיות לבית הספר של בנות וכדומה, ולכן נראה שכך דעתו להלכה". עכ"ל.

השיעור של 10 ס"מ, היה לדעה יחידאה הסוברת שהשוק הוא מעל הברך, וכדי שהברך יהיה מכוסה בכל מצב אמרו שהחצאית תהיה ארוכה 10 ס"מ למטה מהברך. אבל מאחר שהתבאר בבירור מוחלט שהשוק הוא מתחת הברך, ממילא אין לשיעור זה מקום, ויש לכסות עד למטה. ויש לציין, שבאמת לאחר מכן ראו שגם ה-10 ס"מ הנ"ל אין זה מספיק...

למה ציטטת את מחצית דבריו, שזה עלול להטעות את הקורא שגם בעניין השוק סיים רק ש"קשה להכריע בדבר", ולא כפי שסיים שם שהשוק הוא החלק התחתון? נתן את הרע במיעוטו, דהיינו לפי הנוהג העגום שהולכות הרבה נשים עם חצאיות קצרות שלא עד הקרסול, יש להם עכ"פ ללכת עם גרביים אטומות (והיינו שלא בצבע הדומה לרגל...

מהטעם שהובא לעיל: אכן, 'הוא' לא רצה לצאת בזה בפומבי משיקולים שונים פרטיים, אבל מאחר שהוא ענה כך לשואלים בנידון, בוודאי שסבר שזה מדינא, וממילא אנו שבאים לדעת ולברר את דעתו 'האמיתית', יש לנו לדעת אותה כמות שהיא. שסבר שמדינא יש לילך עד הקרסול, והוא עצמו רצה שזה יהיה בציבור, וכפי שכתב במכתב לרב...

הבנתי שהם רוצים חבילה כמכון ירושלים.