תוצאות חיפוש

אתה מצטט מכתב שנועד לתת מענה כללי, בעוד אני ציטטתי לך שיחה אישית, כנה, שבה הוא מודה באמת ההלכתית אך מסביר מדוע אינו יכול לפרסם אותה ברבים, מחשש שלא ישמעו לו. זוהי בדיוק הפרגמטיות שדיברנו עליה. רב שבוחר לא לצעוק על נושא מסוים ברבים, למרות שהוא סובר שההלכה כך, עשוי לעשות זאת משיקולים פרגמטיים...

הטענה ש"הדיון עקר" היא לא רק מגוחכת, אלא גם אינה נכונה במציאות. ראשית, מניסיון עגום בשטח, רוב מוחלט מהגרביים בסמינרים כיום הן גרביים שדומות לצבע רגל, אלו בדיוק הגרביים שנאסרו במפורש על ידי גדולי הדור, וחשוב להדגיש: איסור זה אינו רק על פי דעת מרן זצ"ל, אלא מבוסס על עקרונות יסוד בצניעות, וכך...

הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א אמר לי אישית פה אל פה מפורשות, "מה שאני לא מדבר על זה, כי הרוב לא ישמעו לי, אבל אתה צודק". כלומר, הוא מודה בפה מלא שזו האמת ההלכתית, אך מונע ממנו לפרסם זאת ברבים מחשש שלא ישמעו לו. וזהו בדיוק העניין. ישנם דברים שרבותינו, מתוך חכמתם ושיקול דעתם הרחב, בוחרים לא לצעוק...

אתה מכנה את הדוגמא של המייקאפ "אינפנטילית" וטוען שהיא "מרגשת". ובכן, אולי היא "מרגשת" מכיוון שהיא 'חושפת את האמת המרה' של ההיתממות וההתחמקות מול פסיקת הלכה ברורה. הדוגמה אינה "אינפנטילית", היא 'מראה בדיוק את האבסורד שבדבריך'. אתה מודה: "אמנם אתה צודק והחיוב הוא על צניעות ולא בכיסוי". כל הכבוד...

תודה על ה"המלצה" ה"לימודית" שלך בשעה תשע וחצי בבוקר. אבל בוא נהיה כנים, הניסיון שלך להיתפס לשעת כתיבת ההודעה הוא לא יותר מאקט פתטי של בריחה מוחלטת מכל טיעון ענייני שהוצג בפניך. אני דווקא בבית המדרש (במשרד של הכולל) בזמן כתיבת ההודעה, מידי פעם כשהחברותא לא נמצא וכד', אני כותב במחשב בדברים...

בוא נראה שוב: א. מרן כותב במפורש שגרביים אטומות "לא נקרא כיסוי באמת, דלא הוי צניעות כלל" ו"הוי ערוה לכל דבר". ב. הוא מצהיר "ולא כפי שפסקתי בעבר". ג. הוא מנמק ש"אחר שישבתי על מדוכה זו, והגעתי למסקנא". ד. הוא קובע כי בנות ישראל "מחוייבות" ללכת עם חצאית או שמלה "עד הקרסולים". וכי איזו עוד...

אתה ממשיך לחזור על "אנחנו אנשים פשוטים" ו"אנחנו הולכים בדרכם של רבותינו". ובכן, תהיה בטוח שאף אחד לא חושב שהוא "חכם" יותר ממרן זצ"ל או מגדולי ישראל. אבל להיות "פשוט" לא אומר להיות עיוור לאמת ההלכתית הברורה או לסרב לברר את דברי רבותינו עד תומם. ללכת ב"דרכם של רבותינו" זה לא לשים את הראש בחול...

אתה ממשיך בטענות ה"חוכמולוג", ועם כל הכבוד, זה פשוט מגוחך. האם תפקידנו הוא לשתוק ולא לברר הלכה? ההיפך הוא הנכון, "להבין יותר מהם" זה בדיוק מה שאתה מנסה לעשות, אתה מנסה להבין את כוונת מרן מתוך שתיקות והשערות, ולהתעלם מפסיקותיו הברורות והמאוחרות יותר, רק בגלל שהן לא נאמרו ב"שיעור פומבי" או תוקנו...

ראה בספרי בגדי קודש עמ' קלה, ובהערה שם מה שביארתי בזה. אם לא היתה זעקה בלוויין, אז ההלכה אינה תקפה?! הוא כתב מפורשות במכתבים שהדבר חיוב מדינא, אז מה שייך להיגרר אחר שאלות צדדיות כאלו ואחרות? וראה מה שכתבתי בזה לעיל באריכות. האם באמת, לשיטתך, עלינו לבחור בחיסרון עצמי מהותי - בגרביים הדומים...

למה סתום? במכתב משנת תשל"ט כתב: "שאפילו שאשה שהולכת עם שמלה שמגיעה לברך ולובשת גרביים אטומות זה לא נקרא כיסוי באמת, דלא הוי צניעות כלל. ולפיכך אשה שהולכת כך, אסור לקרות קר"ש כנגדה דהוי ערוה לכל דבר". במכתב משנת תש"נ כתב: "ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר 'מחוייבות' בהן בנות ישראל...

אתה צודק לחלוטין: צריך להיזהר מאוד ב"שמועות" ש"מרן חזר בו". במיוחד בעניינים שנויים במחלוקת או כאלה שלא מבוססים על ראיות ברורות. אתה מביא דוגמה טובה לגבי לוטו, שאכן היו ויכוחים אם הייתה חזרה או לא, וייתכן שאכן לא היה ולא נברא. על זה אין ויכוח. אבל יש הבדל תהומי בין "שמועות" לבין מה שאנו דנים...

הטענה ש"אצלנו יש הכי פחות בעיות" בגלל ש"לא מדברים על נושאי צניעות ברבים" ו"היא הוכיחה את עצמה" – היא פשוט התעלמות מגוחכת מהמציאות. כל מי שעיניו בראשו רואה את הפרצות הרבות, גם בציבור שלנו, שהתפתחו דווקא בגלל "השתיקה" המדוברת. הרי ראינו את ההידרדרות בנושא גרביים, חצאיות, ועוד – שהגיעו מתוך אותה...

אז מי אתה רוצה שידון על רגלים של נשים, הנשים? מגוחך לגמרי שהנשים שאין להם יד ורגל בסוגיות ההלכתיות וכן אין להם כ"כ הרגשה במושגים של צניעות של הכשלת הגברים, ידונו מדעתם בעניינים אלו. המציאות מוכיחה בדיוק להיפך, שדווקא כאשר אומרים "חילוקים" מעין אלו – "העיקר שיכסה את הברך, והשאר יהיה מכוסה...

נראה שאתה מנסה להיאחז כאן ב'קש' ההלכתי של "כיסוי" כדי להתחמק מהאמת הפשוטה, וכל זאת תוך יצירת בלבול מוחלט: אתה טוען ש"מייקאפ לעולם לא ייחשב ככיסוי בשונה מגרביים – דקות ככל שיהיו". ובכן, הרשה לי לומר לך שזהו ניסיון נואש להיתמם שגובל באבסורד. אתה מודה ש"סו"ס הרגל לא מכוסה" במייקאפ כהה. אבל אם כך...

נראה שנוצר פה בלבול בין הסוגיא של 'מקום השוק' שזה אומר האם השוק הוא מעל הברך או מתחתיו, לבין 'כיסוי צורת השוק' שזה אומר שלא מועילים גרביים, מכיון שעדיין ניכר צורת השוק (כמו שלא יועיל כיסוי כגרביים על שאר הגוף). א. סוגיית 'מקום השוק' – זה יותר הוכחות ממשניות וגמרות ערוכות וכו'. סוגיות אלו, אכן...

יישר כוחך, אבל נראה שאתה מבלבל בין 'דרך קצרה' ל'בריחה מהאמת'. כאשר אין תשובות ענייניות לטענות ברורות, והטיעונים משתנים באופן סותר – קל לטעון ש'אין בזה עניין' וש'מעדיפים את הדרך הקצרה'. הדרך הקצרה שאתה בוחר בה היא התחמקות מוחלטת מהתמודדות עם ההלכה לגופה ועם העובדות שהוצגו בפניך. זהו לא 'חוסר...

אתה מנסה להבחין בין 'פאה שזה דבר עקרוני' לבין 'ספירת סנטימטרים' ו'צבע הגרביים'. עם כל הכבוד, זוהי הבחנה מלאכותית וחסרת כל בסיס הלכתי או הגיוני, והיא רק ממחישה עד כמה אתה מתחמק מהדיון האמיתי. ראשית, בוא נדבר על ה'עיקרון': מהו הכיסוי בגרביים בצבע הדומה לרגל? זהו כיסוי שמטרתו לכסות, אך בפועל הוא...

איש לא דיבר על 'לחפש' טעויות או לדבר בפרהסיה בצורה מבזה. אבל לטעון שבפורום וכן במוסדות חינוך תורניים לא צריכים לעסוק בצניעות כי 'לא מדברים על זה ברבים' – זו התחמקות שאין לה מקום. אגב, האם שכחת שמרן הרב עובדיה זצ"ל בעצמו כן דיבר ברבים ובהרחבה על נושאי צניעות אחרים, כמו עניין הפאות? הוא לא...

לזרוק לאוויר 'ושמא חזר בו מהחזרה' זהו לא טיעון הלכתי או הגיוני, אלא סתם ניסיון נואש ומגוחך לברוח מאמת שאינה נוחה. ההלכה אינה משחק 'שמא ואולי'. אנו הולכים אחר דבריו המפורשים והאחרונים של הפוסק. וכי יעלה על הדעת לעשות מהגרע"י חוכא ואיטלולא ו'הפכפך' עד כדי כך? וכבר ציינתי להסכמת הרב שאלתיאל עמר...