תוצאות חיפוש

בקשר להוראתו של מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א שהובאה כאן, זה מעניין מאד מדוע השיירה וכדו' לא מחשיב כגינוני מלכות בכדי לברך הרי כן מבואר בברכות נח. גבי רב ששת ויש לעיין

אכל בשוגג חצי כביצה פת מחוץ לסוכה, ונזכר שאינו בסוכה, האם רשאי להמשיך לאכול עוד חצי כביצה בסוכה, או דלמא דאסור לו לאכול משום שע''י גמר אכילתו נהפך החצי הראשון לאכילת קבע, ונמצא שע''י אכילת החצי השני הרי הוא גורם ביטול מצוות סוכה על החצי הראשון.

אה"נ, הוא על פי המבואר מעלה יעוין שם

כי דין הדפנות לדיליה אינם בכלל

מצו"ב התשובה שכתבתי בזה בקצירת האומר

רציתי לצרף תשובה שכתבתי בזה מכבר יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל...

בט"ז (או"ח תרס"ח) מצינו דבר חידוש, שמי שקיבל עליו קדושת החג של שמיני עצרת מבעוד יום, הרי זה עליו כעצם יום שמיני עצרת, ויכול לאכול בסוכה בלא ברכת 'לישב בסוכה', והוא משום דאזלא מיניה חיוב הברכה כמו בשיני עצרת גופיה, דיתובי יתבינן ביה בסוכה אך ברכה לא מברכינן, (והוא דלא כהרש"ל בשו"ת (סי' ס"ח)...

למה שיהיה אף לדעת הרא"ש ?

בסוכה (ט.) איתא: "מנין לעצי סוכה שאסורים של שבעה, תלמוד לומר חג הסוכות שבעת ימים לה'", וכתב ברא"ש (שם סימן י"ג): והא דאסירי עצי סוכה, היינו דוקא הסכך, אבל עצי הדפנות מישרי שרי. והוא דלא כהרמב"ם שכתב (בפ"ו מהלכות סוכה הט"ו) בין עצי הדפנות בין עצי הסכך אסורים [ויעוין בביאור הלכה (סימן תרל"ח ס"א...

והיינו, ששמיני עצרת הוא חג שמקורו מן התורה, בעוד קדמונינו תיקנו לסיים את התורה מידי שנה בשנה, וקבעוהו לחג זה דייקא, מדוע לא חשו למאי דקיי"ל בכ"ד: 'אין מערבין שמחה בשמחה' ?

עיין בעיקר נושא זה עוד באשכול הנ"ל

יש לדקדק על תקנת קדמונינו לסיום התורה בשמיני עצרת, ואמאי לא חששו לעירוב שמחה בשמחה ?

ג"א מצטרף להנ"ל

אה"נ, רק כוונתי היתה שאינני מתכוון להקשות ע"ד הגמ', אלא על אשר למדו רבותינו הנ"ל בסוגית שיעור הלולב.

בבאר היטב (סימן תרכ"ו סק"א) כתב בשם הגנת ורדים, שבמקומות הקרים, שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה, ומתעבה ונעשה כעין תקרה הסוכה כשרה. וביאר בשערי תשובה (שם סק"א) הטעם, מפני ששלג אינו חוצץ בפני הטומאה, כמבואר במסכת אהלות (פ"ח מ"ה), וממילא לא נחשב להיות תקרה שעל גב הסוכה. ולשיטה זו לכאורה הוא הדין...

יש לכת"ר סימוכין לדבר

חזק וברוך, קיימים בידי עוד מספר אופנים

אחר המחילה, האי גוונא חשיב שלא יורדים גשמים בסוכתו, והרי"ז נחשב כאילו יורד גשם בעיר אחרת.

איך יתכן שאדם יניח דבר שפסול לסכך בו על הסוכה ובכל זאת הסוכה כשרה ?

לראובן יש שתי אפשריות לבנות סוכה, יש לו אפשרות להסיר את גג ביתו ולסכך את כל דירתו, ותהיה לו סוכה מרווחת. ויש לו גם אפשרות לעזוב את הבית ולצאת החוצה, ולבנות סוכה שתהיה קטנה יותר, מה עדיף. ואבאר דברי, האם עדיף האמור בגמ' בסוכה (ב.): בסוכות תשבו שבעת ימים, אמרה תורה כל שבעת הימים 'צא' מדירת קבע...