• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תוצאות חיפוש

  1. ב

    בה"ב ויו"כ קטן

    היום לא אבל זה כתוב בספרים ויש לזה מקור גם מאצלנו, מסתבר שבעבר היה נהוג בחלק מהקהילות מהבן איש חי, ר''ח פלאג'י, ועוד. כמדומה שהמקור הקדום הוא הרמ''ק
  2. ב

    בה"ב ויו"כ קטן

    יום כיפור קטן הספרדים נהגו, כ"כ ר"ח פלאג'י, הבן איש חי ועוד
  3. ב

    שניים מקרא ואחד תרגום - הושענה רבא

    למה דוקא מחצות ? היכן המקור ? לכאו' מעלות השחר אפשר, כמו בכל ערב שבת
  4. ב

    בינה מלאכותית אם מרן רבנו יצחק יוסף פותח מפלגה

    יכול להיות שאתה צודק אבל במציאות היום, נכון שיש צד ללכת עם השמאל וכו', אבל נראה לי שרוב הרבנים לא בעד זה. בתמוז תשפ"ה מועצת חכמי התורה קבעו שאין מקום ללכת לשמאל. אולי זה היה נכון לאז, וצ"ע להיום. אבל דוקא בגלל הפסקת המלחמה וכו', יש סיכוי לא רע שראש הממשלה יצליח להעביר חוק, והבעיה תהיה בג"צ ...
  5. ב

    לברך על מזונות שיעור כביצה לישב בסוכה

    כלומר, מעיקר הדין ראוי לברך, אך המנהג הוא לא לברך.
  6. ב

    לבישת קיטל

    אם לענין ק''ש אפשר לסמוך על שיטת הגר''א ששעות היום נמנות מהנץ לשקיעה, אין שום סיבה לא לסמוך עליו בזמן הדלקת הנרות וגם אם תאמר שדעת מרן למנות מעה''ש עד צה''כ (כדעת המ''ב, למרות שזה לא מוסכם, כי המנחת כהן ובר שדעת השו''ע למנות מהנץ לשקיעה) הרי בשו''ע פסק להדיא שמותר להדליק מזמן שהחמה בראש האילנות...
  7. ב

    לבישת קיטל

    לחשב את זמן הדלקת נרות דקות בודדות לפני השקיעה, זה נקרא להקל כר''ת, ונפיק מיניה חורבא. וגם להתעלם לגמרי מצה''כ לשיטת הגאונים זה קצת חוצפה והוצאת לעז על כל רבותינו בכל הדורות שנהגו אך ורק כהגאונים, אבל זה כבר נושא לאשכול בפנ''ע וחוץ מזה חישוב כל שעות היום מעה''ש עד צה''כ דר''ת יוצא לקולא בזמנים...
  8. ב

    לבישת קיטל

    יתכן מאוד שהוא ת"ח גדול וכו', אבל חשוב להיזהר מהשיטה שלו בזמני היום, כי אין שום היתר לסמוך על שיטת ר"ת לקולא לפי אף אחד מפוסקי הספרדים, וגם לדעת מרן הרב עובדיה מעיקר הדין ההלכה כהגאונים. רק חשוב להיזהר לא לסמוך כלל על לוחותיו לקולא.
  9. ב

    מי הוסיף לוידוי הגדול את המילים "ברוך הוא וברוך שמו לא ענינו"

    ובענין הנ''ל: יחוס הוידוי הארוך לרבנו ניסים כנראה לא נכון ושגוי יתכן וההתחלה ''רבונו של עולם'' ו''במה אקדם'' וכו', זה שייך לו, אבל ה''אשמנו'' הארוך ברור שמתקופה מאוחרת יותר, ותחת השפעת המקובלים, ולענ''ד ככל הנרא חובר ארחי זמן רבנו האר''י. ראיה א': ''ברוך הוא וברוך שמו לא ענינו בהזכרת הברכות''...
  10. ב

    מי הוסיף לוידוי הגדול את המילים "ברוך הוא וברוך שמו לא ענינו"

    במחזור ''כוונת הלב'' זה בסוגריים. במחזור ''בית תפילה'' מופיע רגיל. גם ב''איש מצליח'' מופיע, אך אינני זוכר אם בסוגריים או בלי סוגריים.
  11. ב

    מי הוסיף לוידוי הגדול את המילים "ברוך הוא וברוך שמו לא ענינו"

    לדעתי ברור שהוידוי הארוך עם כל ה''עבירות'' אינו מרב ניסים גאון. הוידוי של רב ניסים גאון זה ההקדמה ''רבונו של עולם'' ו''במה אקדם'' יש לכך ראיות ברורות שהוידוי הנ''ל הוא מאוחר אחת הראיות מה''ברוך הוא וברוך שמו'' ועד כל מיני דברים
  12. ב

    לבישת קיטל

    המקובלים הספרדים נהגו לעשות "שמחת בית השואבה"
  13. ב

    בינה מלאכותית אם מרן רבנו יצחק יוסף פותח מפלגה

    חוץ מזה שאין מקום לטעות שאצל השמאל יהיה יותר טוב, השמאל שונא את הדת יותר מהימין הרבה וגם מועצת חכמי התורה בתמוז תשפ"ה הוציאו הוראה לא ללכת עם השמאל (אולי זה היה רלוונטי לאז ולא להיום, וצ"ע)
  14. ב

    בינה מלאכותית אם מרן רבנו יצחק יוסף פותח מפלגה

    עיין מה שכתבתי לעיל גם אם לא איכפת לנו מהגוש, זה יהרוס לכל המפלגות החרדיות, והכל בשביל כלום !
  15. ב

    בינה מלאכותית אם מרן רבנו יצחק יוסף פותח מפלגה

    במציאות המפלגות שלנו נמשכות אחרי הגוש אני לא בעד הימין אבל אם נלך לשמאל נפסיד את קולות המסורתיים וכו' ותהיה לנו השפעה הרבה פחות
  16. ב

    לימוד בליל הושענא רבא

    בשבועות יש ענין להיות ער כל הלילה כמבואר בדברי האר''י. וגם בהו''ר יש ענין, אך לא באותה רמה כמו שבועות, כי עיקר התיקון הוא בחצי הראשון, מ''מ ראוי להיותר ער כל הלילה. התיקון זה ענין אחר לא (בהכרח) קשור.
  17. ב

    בינה מלאכותית אם מרן רבנו יצחק יוסף פותח מפלגה

    אתה מתכוין לאחדות של כל המפלגות, או אחדות של הספרדים בינם לבין עצמם ?? וודאי שהספרדים בינם לבין עצמם צריכים להתאחד, וזה לא יזיק. לגבי השאלה האם צריכים להתאחד גם החסידים והליטאים זה אולי בגדר חלום טוב....
  18. ב

    יש למישהו הפטרת 'דרשו ה' להדפסה?

    נדיר ביותר בכל מקרה חשוב לדעת מרן השו''ע להפטיר 'שובה' בכה''ג. (סתם ויש - הלכה כסתם, וגם המנהג הרווח כסתם)
חזור
חלק עליון