תוצאות חיפוש

והנה כעת ראיתי באשכול אחר תחת הכותרת 'גדולי ישראל נגד הגיוס' מפורש תמלול דבריו של הרב מאיה אתמול שאומר מפורש נגד החוק המדובר. אז מה קורה כאן רבונו של עולם?

בעברית אתה מתרעם על גדולי התורה, ויותר נכון בערמומיות גדולה. ואסביר בקצרה ובפשטות: עומד מרן רשכבה"ג זיע"א וכותב מכתב מפורש וברור שאין לאף בחור להתגייס גם בטלנים וכל שמי שרוצה לשמור תורה ומצוות. עומד מרן שליט"א וזועק קבל עם ועדה שאסור לאף בחור להתגייס גם בטלנים וכל שמי שרוצה לשמור תורה ומצוות...

חילול ביהכנ"ס הוא בפסיק רישיה... יש כאן חילול כבודו של מרן שליט"א עצמו במטרה מכוונת, האיש נכנס לבית הכנסת ולא הלך לספריה ולא להיכל, אלא למקומו ולכסאו של מרן שליט"א עצמו! ועל זה צריך לזעוק ולהרים עצרת מחאה על כבוד התורה שהוא כבודו של הקב"ה! שלא ניתפס שלא מחינו על בזיון חכמים! התעוררו! אנא אל...

מה איתנו? מדוע עדיין לא ארגנו עצרת מחאה / חיזוק / וכל שם אחר שיקראו לזה על חילול כבוד שמים וכבוד מרן רבינו שליט"א? אם דבר כזה היה אצל האשכנזים, בני ברק היתה סגורה היום לתנועה עקב יציאת כלל הישיבות והכולל למחאה על כבוד התורה. הרי ברור שזה מכוון כנגד מרן שליט"א עצמו ותו לא, הרי לא שרפו בית כנסת...

דווקא מרן שליט"א כתב לו בהסכמה שהכל לפי ראות עיני המורה ולפי מצב השואל. כך שאין להורות בזה כלל שזה לא לפי מרן שליט"א.

דברים אמיתיים ונכונים וישרים.

בחזו"ע כ' מרן זיע"א שיש ליזהר כשעושים ברכת הלבנה בליל שבת (כשהזמן עובר) שלא לקפוץ שהרי אין מרקדין בשבת. ובאמת שצריך להבין הרבה, הרי לא אסרו אלא השמעת קול של ריקוד וה"ה כאן, שהרי אין בעיה בעצם הקפיצה מצד אין מרקדין אלא כשזה בקצב וכו' שמא יתקן כלי שיר, ומהיכי תיתי לכאו' לאסור בנידו"ד? ואולי יש...

לפי מה שאנו רואים, פשוט צוחק . מרן שליט"א יצעק שאף בחור לא יתגייס גם מי שאינו לומד, והם יחוקקו לגייס 50 אחוז מההבחורים, כולל סנקציות. גלות.

בילקו"י כתב ליישב בדיוק על זה, ויישב ישוב נפלא, עי"ש ותרו"ץ.

אשרי הגאון הרב גלזר שמשמח כ"כ את מרן שליט"א

סוטה בל"נ לזכות נשמת רבי מאיר ניסים בן כמסאנה זצ"ל זיע"א

אז חזרנו אחורה, זה חייב להיות או לפני או אחרי, אם לפני הכל טוב, אבל למה מרן נהג לקולא? ואם אחרי מה לנו ולזה? ממתי קיבלנו מנהגים שאחרי מרן?

שימחתני בשמחת חג, יש"כ. רק א"כ מדוע אנו סומכים על המנהג שהוא מאוחר ממרן? בל"נ אעיין שם

צריך עיון, מרן השו"ע פסק כזמן רבינו תם לענין כניסת שבת. ובב"י לא הביא חולק. אמנם אנו לא נוהגים כך אלא רק לחומרא, זאת מחמת דעת הגאונים שנהגו כמותם בישראל מזה כאלף שנים, כמבואר ביבי"א ובילקו"י. וכאן מקום לחקור, מה מרן עצמו נהג למעשה, אם החמיר כהמנהג שהיה כהגאונים קודם התפשטות הוראותיו, אז למה לא...

יש"כ גדול לרב לוריא על התמלול המיוחד

בילקו"י החדש (סי' ש"ב כמדומה) היקל לשטוף לאחר השימוש. וכן מסתבר לפי הכללים שלימדונו רבותינו א, זו פעולה קלה מאוד ועוד אינה ניכרת שעושה אותה לצורך חול ועוד שאינו יכול לעשותה לאחר השבת. (וא"ת שיניחנה בתוך כוס עם מים, היא גופא ג"כ מעשה הכנה ומאותו טעם שזה מותר גם שטיפתה תהיה מותרת).

חיפשתיהו הרבה בכל מיני בתי כנסת ישנים ולא מצאתיהו. אגב מישהו יודע את הפרטים המלאים של הספר ילקו"י הראשון על הלכות תפילה ששויך למרן זיע"א, מי כתבו? ואיך הוא הופיע בהדפסה ששייך למרן שליט"א?

באמת אין הבישול מבטל את האפייה (שהרי אין בישול אחר אפייה ודלא כהיראים וזו בעצם שורש המחל' שהביא היראיםן ראיה מהמצה כמבואר בב"י בסי' שי"ח), אלא מבטל ממנו טעם מצה ומתיר לאוכלה בער"פ. וא"כ דין המרק הבלוע במצה כמו המילוי במאפים וכו' שלדידן אינו מצטרף. ולכן יש לשער כמו לפני הבישול.

שאלה מאוד יפה. זה אולי קשור לסוגיא האם מותר לאכול בערב פסח עוגות שנעשו מקמח מצה, שלדעת מרן בחזו"ע אסור וכדברי הרמ"א, שסו"ס אכן אוכל מצה אפויה שנאפתה שוב ולא דמי למצה מבושלת, אולם מרן בילקו"י העלה להקל בפרט באופן שהרוב סוכר ושוקולד וכו'. מכיון שקשה לומר שיוצאים בזה יד"ח מצה בליל הסדר. ולפי"ז...

סרו הספיקות בדעת מרן שליט"א אכן מרן אומר כמעט להדיא כדברי הרב ללוש שבעוגה אין צריך כלל קמח שמורה, וזו לשונו הטהורה: 'לא צריך שמורה בזה, שעושה מצה, מצה צריך שמורה לא שמורה, פה זה לא מצה פה, פה זה עוגה'. עכ"ל.