על עצם הענין שיש ראשונים הסוברים שאפשר לישון גם תחת דופן עקומה, ויש לה דין סוכה, דין זה ידוע, וכך בעבר גם נהגו מבני תימן בחו"ל, והרב רצאבי הביא לזה סימוכין.
אכן, הוורט הוא ביאור בסיגנון חסידי ברש"י [דמיין לעצמך שומע את הדברים מהרב בידרמן...]
כמו שמסבירים שיעקב חשש כדברי רש"י "שמא יהרוג את אחרים" - דהיינו עשיו, ומבארים שהכוונה למי שייצא ממנו, והוא ר"מ, ד'מאן אחרים - רבי מאיר"...
מעשה היה אצלנו בביהכ"נ בעשי"ת.
החזן טעה בברכת שים שלום ושכח לומר את התוספת ובספר חיים וכו' והתחיל לברך ברוך אתה ה' - ותיקנו אותו והפסיק באמצע הברכה והתחיל לומר ובספר חיים כו' ושוב תקנו אותו [או קלקלו אותו...] שיסיים את הברכה, וחזר להמשיך את הברכה - "המברך את עמו ישראל בשלום אמן", ושוב תיקנו אותו...
כך גם אני אמרתי מסברא, רק שמישהו אמר לי שכתוב בסתם בפוסקים לומר לפני נהר כו' את הנוסח, וזה כולל את האידרא.
אשמח לשמוע אם יש התייחסות מפורשת לזה בפוסקים.
התשליך מתחיל בחלק ארוך מהאידרא. לכאורה, זה הקדמה לתשליך [שאלה צדדית - אשמח אם מישהו יחכימנו מה עניינו עם התשליך], אם כן כשפותחים את הברז בעת התשליך לכאורה הדבר נצרך רק בעת אמירת ה"מי א-ל כמוך וגו'" - שזה גוף התשליך.
למישהו יש בזה ידיעה? [אני לא מתכוין ל'מה נהגו', אלא ידיעה הלכתית מאיזה פוסק...
שמעתי על בחור שבא לברר על בחורה בשידוכים שסיפרה לו באחת הפגישות שהיה לא סמארטפון בעבר אך חזרה בתשובה וזרקה אותו ומאז יש לה טל' כשר.
והבחור רצה לרדת מהשידוך, כי הוא מעולם לא היה לו דברים כאלה. אמר לו הרב שטיינמן אתה מאמין בתשובה? אמר לו כן אבל כו'. הקפיד עליו הרב שטיינמן - אתה אפיקורס!!
אם ישאלו...
אחר המחילה, אין קשר בין הדברים.
גדולי ישראל לא עודדו שימוש והתעסקות עם נשק לאברכים! לא לחיילים! או לכל מי שאינו אברך.
אברכים ובני תורה - אותם גדולי ישראל לא עודדו להוציא רשיון לנשק. מה הקשר בין זה לבין בע"ב שיש להם נשק והם מתבקשים להביאו לביכ"נ??
מה הקשר בין זה לבין שאברך יוציא רשיון לנשק?? מותר בשבת לשאת נשק לדעת הגרש"ז ועוד, אך מכאן ועד להמליץ לאברך להוציא רשיון לנשק הדרך רחוקה. כמו שתביא ראיה שמותר לבחור ישיבה להתגייס מכך שמותר לחיילים עם מדים להגיע לביהכ"נ...
חייב גם אדם ללמד את בנו אומנות, אז תשלח את בנך לאורט?
הגר"א וסרמן זצ"ל...