תוצאות חיפוש

השאלה כאן נועדה לברר את ההלכה טרום פניה לדיין.

שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן נא דברים שנקנו באמירה אם נתנו ליכתוב, ובו סעיף אחד. סעיף א איש ואשה שהיו ביניהם שדוכין, ואמר לה: כמה את מכנסת לי, כך וכך, ואמרה לו: וכמה אתה נותן לי או כותב לי כך וכך, ( ואין חילוק בזה בין נשואין ראשונים לשניים) (כן נראה מהרמב"ן וכ"כ הריב"ש סי' שמ"ה), וכן...

מחותנים שהתחייבו בע"פ לדירה ומוצרי חשמל כו' וכעת אחד מהצדדים מתנער ממחויבותו הגם שאינו מכחישה. א. האם יש אפשרות בדין לחייבו? [לא היה חתימה או קנין, רק התחייבות בע"פ שישבו יחד וסיכמו ואדעתא דהכי התחתנו]. ב. אם אינו פורע, האם באדם שהתחייב לתת מתנה ולא נתן, קאי במי שפרע? אשמח למקורות ולא ל'סברות'.

א. ברור שהכ"ש הולך על דברי המהריק"ש. ב. מסיום דבריו "נכון שלא להסתפר שלא ייכנס לאבלות מקושט" משמע שנוקט כך למעשה כדבר נכון - גם כשחל ביום ב' וג'.

ראיתי בזה בילקו"י דברים לא ברורים [לענ"ד ראוי לנסח מחדש חלקים גדולים בילקו"י ע"מ שיהיו יותר ברורים] ציטוט: כשחל תשעה באב בשבת, טוב להחמיר גם לדידן, גבי תספורת הראש שלא להסתפר בכל השבוע שלפניו, כדי שלא יכנס לאבלות כשהוא מקושט. אבל לענין גילוח הזקן למי שרגיל בכך, ונגרם לו צער במניעת התגלחת, אין...

לדוגמא - גלית [י' קמוצה] זכר. גלית [ג' פתוחה ול' חרוקה] נקיבה. [אגב, אין שם כזה בתנ"ך, זו רק דוגמא. הגם ששמה הגויי של רות בטרם התגיירה לדעת הזוהר היה גילית (זהר חדש רות, דע”ט ע”א)].

אכן, רק אי אפשר לציין תשובה כשהיא חלקית. כשאדם מחפש "אז מה הפתרון לחידה?" הוא קורא רק את הפתרון. ואי אפשר לציין 'פתרון' על משהו חלקי וללא מקור. על כל פנים אתה צודק - שבתגובתי לא הבאתי קרדיט, וכעת תוקן.

ל @יואח - תשובה נכונה! אני אמנם כיוונתי לתוספות, שתיכף אצטט, אך תשובתך נכונה גם כן - ר"י מיטראני [ר' ישעיה] כותב שהכוונה היא לשלמה. הדעה האחרת לה כיוונתי - היא דעת ר"ת בתוספות, שאינו שלמה. הדברים מובאים בתוספות מס' ע"ז דף יז. ד"ה לעלוקה וז"ל: לעלוקה [שתי בנות הב הב] - לפי הפשט היינו גיהנם וכן...

[חידה לא קשה, הובאה כאן בשל ה'חידוש' שבעצם הענין... בזמנינו היינו נפגעים אם היו מכנים אותנו כך...]

גם שלומי מכרטט לא מעט, ואף נתתי דוגמאות בעבר, כאן - הגם שהוא יודע יותר מהאחרים, אבל גם הוא גיבב הבלים כשקישר את הספר לתחום הדרוש המוסר והאגדה עם "תוכן אחר לגמרי"... - ציטוט מויקיפדיה [המכלול]: ספר כף החיים הוא חיבור הלכתי מרכזי שכתב רבי חיים פאלאג'י. הספר עוסק בהלכות ומנהגי ימי חול, שבת וראש חודש.

ואגב, אחי המהר"ל מפראג לא חיבר כלל ספר בשם 'כף החיים', אלא ספריו הם [מ'המכלול']: ספריו חיבר מספר ספרים באגדה, מוסר, דקדוק ופילוסופיה. ספר החיים. קרקוב, שנ"ג[2]. מהדורה מחודשת עם הוספות מכת"י, הערות ומפתחות, על ידי מכון שפתי צדיקים, ירושלים תשנ"ג. אגרת הטיול, פראג, ה'שס"ה. מהדורת ירושלים תשיז...

כעת בדקתי עם 'שלוימי' והוא מדבר יותר לענין בד"כ, בנושאים דתיים השאלה הייתה: כמה ספרים בשם '"כף החיים" אתה מכיר, ומה שם המחברים שלהם? והתשובה: יש כמה ספרים בשם "כף החיים", אבל העיקריים והמוכרים ביותר הם שניים עיקריים, שכל אחד מהם שייך לעולם תוכן אחר לגמרי, למרות השם הזהה: 1. כף החיים – הרב...

לא הבנתי, את כף החיים פלאג'י הוא לא מכיר?

יישר כח! לא חידה קשה, אבל בכל אופן פתרון מהיר!!

יש למישהו פתרון? [רק אל תענו - לא נגיע לעבוד ע"ז... זה פשטני מדיי...]

איני בטוח שהציגו בפני הדע"ת את ההצעה שהעלנו כאן כעת - ליצור בידול בין הותיקים לחדשים, דבר שיוריד את החששות לאפס. איני רואה שום הגיון שחכם יאסור זאת, אא"כ אינו מכיר את המאטריה הזו שנקראת פורום ואינטרנט.

עדיין לא קיבלתי התייחסות לעצם ההצעה. אני חושב שהוותיקים בפורום כבר אתמחו גברי ואינם צריכים בדיקה בציציותיהם, ומן הראוי לאשר את תגובותיהם באופן אוטומטי. [וגם אם בפליטת קולמוס יצאה שגגה מתחת יד אי מי - הרי מיד מתריעים על כך חברי הפורום הרגישים, וזה יימחק בתוך שניות]. ואם הנכם עדיין חוששים - כדאי...

בלת"ק - חושבני שהנכון יהיה לנקוט בדרך הממוצעת - שחברי הפורום הוותיקים - לדוגמא - ממספר הודעות מסוים, או מתאריך הצטרפות מסוים, יוכלו להעלות הודעות ולהגיב תגובות ללא המתנה. והחדשים - יצטרכו להמתין לאישור התגובה שלהם כפי המצב כיום. עצם המצב שבו כל תגובה ממתינה לאישור - מפספסת את כל הדינמיות של...

@יצחק משען - אין לרב איזה ידיעה בנושא?

ראיתי שיש הנוקטים שבזה לכו"ע בעו חדר יחוד, ואף יש שהצריכו מיטות שם, שיהיה יחוד הראוי לביאה. להלן ציטוט מספר 'במחוקק במשענותם' ח"ב הל' קידושין עמ' קסג: