תוצאות חיפוש

מרן הרב יצחק יוסף או הרב דוד יוסף - שליט"א, דיברו בזה דברים מפורשים?

זה דין הנלמד ממשנה במסכת מקוואות [פ"ז מ"ה]: "שלשה לוגין מים, ונפל לתוכן קרטוב יין, והרי מראיהן כמראה היין, ונפלו למקוה, לא פסלוהו" וכתב בביאור הענין התפארת ישראל: לא פסלוהו: משום שאובין. דאין שאובין פוסלין רק במים. אבל הנך מדמראיתן כיין. דינן כיין שאינו פוסל בג' לוגין, [אלא] רק בשינוי מראה...

למעשה כשכתבתי - "בור שלם ללא חיבורים למקום אחר" התכוונתי לשלול כל מצב שבו חילקו את המקוה בכל צורה שהיא, ולכן הדגשתי שהבור שלם ללא חיבורים למקום אחר כו'.

לענות את התשובה?

אכן תשובה נכונה! המשנה אומרת [מקוואות פ"ז מ"ג] שיין או מוחל פוסל את מימי המקוה כאשר נשתנה מראהו. אומר המאירי, וכך פוסק הבית יוסף, ואכן - גם הש"ך אחריהם - כשחלק ממי המקוה השתנו בעקבות נפילת מים או מוחל הפוסלים את המקוה אך יש 40 סאה שלא השתנו, יכול לטבול ב-40 סאה שלא השתנו, אך אסור לו לטבול...

מה זה? מי אמר שדין מקוה תלוי ב"טעם המים"??

מי אמר שאסור לטבול בחלק הטיט? כוונתי שהחצי האחד אסור בטבילה לכל העולם.

חידה: איך יתכן שמקוה שלם, חלקו הימני מותר בטבילה והשמאלי אסור?

מקוה אינו צריך מים הראויים לשתיה, וכשר אף אם אינו ראוי לשתיית כלב, ואף מים סרוחים ומי ים. שייכנס ב'רוורס'... כתבתי שחלקו אסור בטבילה. אסור בטבילה מצד דיני מקוואות, ולא מצד 'סכנתא חמירא מאיסורא'...

דוגמא מעניינת, אך בשביל זה צריך להוכיח שאכן הצבעים הללו 'מבטלין זה את זה'. אבל אה"נ ניתן לומר את דבריכם גם באופן תיאורטי, שאם צבע א' יבטל צבע ב' - אזי המקוה יוכשר. לא לזה התכוונתי, אני מתכוין לדבר הכתוב במפורש בפוסקים.

דבר א' פוסל את המקוה אם היה נופל אליו. נתערב בו דבר נוסף - שגם הוא פוסל את המקוה במצבים מסויימים, וכעת שנתערב עם דבר א' [ונפלו שניהם למקוה] - הוא גורם לו שלא יפסול את המקווה... כיצד יתכן הדבר?

מקוה בן לדוגמא 100 סאה, בור שלם ללא חיבורים למקום אחר, ואומרים לאדם - בחלק הזה של המקוה אתה יכול לטבול, ובחלק אחר - לא?

אכן, לתוס' זה כיוונתי! יישר כח, תשובה נכונה. [כך גם מה שכתב @אחד] נצטט: אין ישיבה בעזרה. תימה דאמר בפ"ב דזבחים (דף טז.) ומה יושב שאוכל אם עבד חילל וכו' והיכי אכיל והא אין ישיבה בעזרה? וי"ל שאוכל בקדשים קלים הנאכלין בכל העיר אי נמי אור"י בר אברהם דאף על גב דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד הנ"מ...

אני מתכווין באופן קבע.

אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, למי הותרה בכל זאת ישיבה בעזרה? [אודה, חידה למתחילים...]

מה נעשה שהגמ' חולקת עליך [מותר לה...] והיא לומדת זאת ממקור אחר [סנהדרין דף סד:] "...בן בנו ובן בתו מהו? תפשוט מיהא חדא, דתניא: כי מזרעו נתן למלך, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש - אין לי אלא בנו ובתו, בן בנו ובן בתו מנין? תלמוד לומר בתתו מזרעו. תנא פתח בכי מזרעו וסליק בתתו...

הבנתי ממך שעם החץ כלפי מעלה אבל זה לא מעלה את התשובה למעלה כחידה שנפתרה. איך עושים את זה? זה רק מנהל?

איך עושים את זה?

אכן תשובה נכונה! המנח"ח כותב שהיות ומה שכתוב זרעו - הכוונה לכל צאצאיו, נמצא שאם העביר כל בניו, אך יש לו עדיין נכדים כו' הרי ש"לא העביר כל זרעו" וממילא יתחייב מיתה!

זה מה שרמזתי בסוגריים מהתוס' [שהעבירם בבת אחת], בלי להגיע ל'חבורה', אלא אומרים התוס' שאם העביר בנו אחד, כבר התחייב, ואז גם אם יעביר אח"כ כל בניו מה יפטרהו מהחיוב הקדום? ולכן העמידו שהעבירם כולם יחד, או בשיש לו בן אחד. אבל לא לזה כיוונתי, כפי שציינתי בשאלה.