מצינו הרבה מאוד נידונים באחרונים בנט"י, אם י מחלוקת, האם יטול ידיו שוב, ואמרינן בכל מקרה לא יברך מטעם סב"ל.
ולדבריך, תיפו"ל שמ"מ הברכה היא על המצוה, ול"ש שוב לברך.
מנסיון אישי!
תן לה לבכות בחדר כמה דקות, מדי פעם תכנס, תנגב לה את הדמעות, ותצא בחזרה תוך כדי שאתה אומר לה לילה טוב.
זה קצת קשה לשמוע את הצרחות, אך זו הדרך הכי טובה ומהירה לטפל בזה.
נ.ב. מישהו אמר לי שהוא היה נותן לילד שלו מעט יין (לא חזק מדי) וזה היה עוזר, אינני יודע אם מומלץ.
מרן שליט"א בילקוט יוסף ברכות החדש, כתב שמצה רטובה שנהייתה רכה, שברכתה המוציא (בשאר ימות השנה).
ולדעתי זהו דבר חידוש עצום, וכי נימא שאם הרטיב ביסקויט שיברך עליו המוציא? הרי אנו הולכים אחר שעת האפייה, ולכן כשזה יצא נכסס, מה יעזור שירככו אחר כך?
בעלון מרן שליט"א דן גבי כהן מחלל שבת שנושא כפיים האם לענות אמן.
אמנם דעת הרבה פוסקים שלא יעלה (פר"ח ועוד), אך יש לציין שדעת השרידי אש (ח"ב ס"י) שמותר לו לעלות (ולכאורה כן הוא לשונו הפשוטה של הרמב"ם והשו"ע), ולפ"ז יש עוד ספק האם יוכל לעלות, וממילא יוכלו לענות אחריו אמן.
יש מחלוקת ראשונים האם גוי חייב למסור נפשו על מצוה שמצווה בה. ושורש הנידון האם 'וחי בהם' זה סיבה שנאמרה בישראל שלא יהיה מחויב למסור את הנפש, או שבלא זה אינו מחויב למסור הנפש מצד סברא, ואכמ"ל. והנ"מ בגוי שלא נאמר וחי בהם.
ולפ"ז להנך דס"ל שבגוי חייב למסור נפשו, א"ש.
לכאורה תפילה בנץ היא מעלה גדולה מאוד.
אבל בברכת כהנים יש פוסקים דס"ל דאף לישראל הוי מצוה דאורייתא, וא"כ פשיטא דיתפלל מאוחר יותר.
מעניין אם היה מניין שמרן זצוק"ל היה מברך שם לאחר התפילה כל יום, האם הייתם הולכים לשם אפילו שזה לא היה בנץ? ק"ו לברכתו של הקב"ה.