תוצאות חיפוש

נ נכון יישר כח זכרתי דלמרן בעינן שתי תנאים [וכן זכורני ששמעתי מהר יצחק לוי וצ"ע] ב ההיתר הנ"ל שהגוי מניח את התבשיל וגם מדליק את האש וזה כל הכוונה

זה הרב דיבר שהיהודי מדליק האש אנחנו מדברים שהגוי מדליק האש

ראיתי חידוש שאם זה בבית הישראל והגוי שכיר יש להקל מטעם ס"ס [אף שהוא נגד מרן] וא"כ כל מי שיש לו עובד גוי הכל מותר האם יש שסתרו הדברים

לא הבנתי אם הכל נסוב על השיעור האחרון של הרב אברהם ביחוה דעת כי את שאר הדברים לא מצאתי בעלון

את התוכנית מוסרים כמדומה לי כל פעם מעלים לאתר יוטיב תורת מרן אפשר פשוט לשכתב דרך הבינה מלאכותית ולעלות לזיכוי הרבים

מהרבה פוסקים ראיתי שאסור לשפשף חזק אולם שמעתי מהרב ללוש שאמר אחר שזה התייבש מותר

שמעתי מהרב אברהם יוסף דאמר דמצטרף. מישו יודע מקור לדבריו דלכאורה כל שאינו באותו יום אינו מצרף

.? מה עוד?

מי שמנוי לקרן המעשרות איזה מעשרות הוא אמור להפריש

מעשה ביהודי שהתלכלו מכנסיו [צבע שחור] בסלט טחינה כיצד מותר לנקות האם מותר לשפשף מבחוץ חזק עד שישאר רק רושם קטן וכמובן לספרדים דמתירים לנקות אבק מבגד שחור משנה ברורה סימן שב (יא) פטור - בספר הזכרונות כתב דאיסור יש בזה. כתוב בהלכות גדולות ישב לו זרע פשתן או תבשיל על כסותו מותר לקלפו [יג] ונראה...

ה

השאלה מה צריך להבין בדיוק כי הוא מבין שמוציא חלק מהחלה

? אשמח למקורות

ממש לא מרן כתב והוא שאינם יודעים לברך וכיון שיודעת תברך היא אמנם יש מיקלים בזה כמו שהביא המ"ב אך לא פשוט

היכן כתב מרן זיע"א את המסתערבים והיכן הם מתגוררים

גם אבל בדרך כלל משועמם זה זמן להיות משועממים לכאורה [דנו הפוסקים אם יש חובה ללמוד ] ישב בדד וידום

גמרא ראשונים אשמח למקור המדויק

זה הפשט הפשוט וכן נראה מכה"ח

כתב מרן הגר"ע בחזו"ע תעניות עמוד רכד שלא להסתפר ערב שבת חזון ומקורו מהב"י שהיבא הא"ח וזה צ"ע דהא הב"י הביא את הכל בו [שזה הא"ח וכתבו אותו דבר] אך כוונת הכל בו אך עשבוע שלפני שבוע שחל בו ולא ערב שבת חזון וצ"ע ומצרף בית יוסף אורח חיים סימן תקנא אות ד (א) ד"ה כתב הכל ד (א) כתב הכל בו (סי' סב כה...

להעביר הזוהמא הכל מותר גם אם יש סיכה כך זכרוני [ויש מחמירים]