תוצאות חיפוש

מה?

?

באור ישראל נהוג להעיר בחורים עם מנגינות כמדומני, ולא עם שירים עם פסוקים,

ממ"נ אם הם מהזן הפתוח אז..... ואם הם מהזן הסגור יותר אין לי צד שהם שומעים דברי תורה במקלחת.....

הלואי והיו שומעים ד"ת במקלחת... וד"ל,

לטובתו שגזלו ממנו?

א"כ תקרא את השאלה שוב,

דשלב"ל זה שונה דשמא דכשיראה את הפירות בעיניו, שמא יחפוץ בהם,

לא הבנתי, והתורה קובעת באופן מוזר שהדברים שמביאים את הבנ"א להסכמה מוחלטת זה משיכה מסירה והגבהה??? ממתי התורה מגלה לנו מהם רצונות של הבנ"א??? מה הם כל הנידונים והסוגיות מה נחשב הגבהה ומה נחשב מסירה לכאו' לפי"ד מה יל"ד הכל תלוי מה מביא את האנשים להסכמה???? היכן מצינו כן בתוה"ק???

זה אינו, דהא א"כ כל הקנינים הוי סיטומתא, ואם גם ללא המעשים הם באים להסכמה מוחלטת, וכי שייך שאז יפטרו מקנין? אתמהה,

לא הבנתי מה זה מתרץ על השאלה, דהרי אין לצרפם וכדאמרן, פעם יצא לי הגדרה שדבקנין יש שני חלקים יש את הקנין מצד הגברא והיינו הגמירו"ד להקנות והגמירו"ד לקנות ויש את החלק של הקנין מצד החפצא ובהאי בעינן מעשה מצד החפצא ולכך בעינא גם גמירו"ד וגם משיכה/הגבהה/מסירה דהגמירו"ד גמר את הקנין מצד הגברא והמשיכה...

היאך מועילה העברת בעלות [של מכירה] הרי עצם הלקיחה/ המשיכה לאו כלום היא דהא בעלות זה ענין שקשור להסכמת בני אדם ואין קשר בין החפץ לבעלות [דבעלות זה כעין דבר רוחני] וא"כ איך אפשר בכלל לקנות חפצים דאי נימא דמשיכה הוי הכנסה לרשות אז למה אדם שמשך חפץ של חבירו להנאתו לא קנה הרי הכניסו לרשותו אלא בהכרח...

אם תוכל לתמצת את דבריו, אשמח,

ידועים דב' הרש"ש בב"מ לה ע"ב כמדומני, דשוכר קנין ליומיה וצ"ב למה א"א לפרש בפשטות, דשוכר יש לו רק זכות שימוש והבעלים נשאר אותו בעלים, ואה"נ, ודאי דזה מוכח מכמה מקומות רק צ"ב ממה זה נובע, היכן קנינו, ומדוע זה כך,

למה גזלן קונה את החפץ, הרי לא היה הסכמה מהבעלים ולא היה לו כלל כוונה להקנותו ואע"ג דאמרינן דקונה בשביל להתחיב מ"מ טעם זה אינו מישב היאך קנה ללא הסכמת הבעלים,

מאיפה נובע היסוד ששומר קונה [דאמנם מובן בשביל מה קונה דאמרינן דקונה בשביל להתחיב אבל ממה זה נובע] דהרי היאך קננהו הרי הוא שומר על החפץ ותו לא?

ממש לא! אני נגד הדרך הזאת, אבל שאלות פשוטות ממש הכי פשוטות שיש, שצריך אחת ולתמיד לדעת אותם, יש דרך אחת לברר אותם, דרך פורומים תורניים, ברגע שאתה אנונימי, אז כל השאלות הפשוטות הללו יקבלו מענה, ואכן כפי שפתחתי את הפורום, ואתה לא ענית על כלום,

מה זה קשור לסברא של "אדם מועד לעולם" המזוכרת להדיא ברמב"ם, אני אחזור על דבריך המוזרים [לענ"ד] כיון שאזהרתו זוהי מיתתו לכן יש בו דין של אדם מועד לעולם, אם אי מי הבין את זה אשמח שיסביר, כי הרב @פשוט לא כ"כ פשוט הפעם..

אבל יש שני הסתכלויות פשוטות...

תשובתך מעלה חיוך, הרי כל הנידון שלנו זה לא האם הורגים אותו, אלא האם יש בו גדר של "אדם מועד לעולם", וזה לא קשור כלל ועיקר לסברא של אזהרתו זוהי מיתתו,