נטילת ידיים לא דומה לברכה על מאכל
בברכה על המאכל הברכה היא על האוכל שמחזיק בנטילה הברכה היא על המצוה שעושה והיא התוצאה שהידיים שלו נקיות
עכשיו ראיתי שכבר א.א. כתב את זה פה
מעיקר הדין ברכת על נטילת ידיים צריכה להיות לפני הנטילה
ולכן לע"ד צדקו דברי הרב א.א. שלא יחזור ויברך
משום שדומה למי שבירך על מצוה וניסה לעשותה ולא הצליח ומנסה שוב לעשותה בצורה המועילה שלא יצטרך לחזור ולברך
גמרא נדרים נא:- נב.
הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה ור' יהודה אוסר
אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלינו רבי טרפון בביצים שנתבשלו עימו, אמרו לו כן הדבר אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם אסור.
ע"פ קוב"ש
אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק בתפילה, והטעם כיון שרוב הנחשים לא מזיקים לא יפסיק ואע"פ שיש מיעוט שמקיש לא אמרינן בזה ספק פיקוח נפש כיון שעסוק במצוה אומרים בו שלוחי מצוה אינם ניזוקים ולפ"ז י"ל גם בזה שכיון שרוב הסיכוים שלא יפגע אמרינן ביה שלוחי מצוה אינם ניזוקים
אלא שיל"ע בזה האם...
וודאי שזו שבועת שווא כיון שהשבועה לא חלה כיון שהוא מושבע ועומד מהר סיני לקיים את כל התורה
שבועות כט
נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה ושלא ליטול לולב ושלא להניח תפילין זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור
אסביר כוונתי
בסקר יש 10 אפשרויות לבחירה ומתוכם נכון לעכשיו יש 4 אפשרויות שאף אחד לא הצביע עבורם ואעפ"כ חשב הסוקר לתת אפשרויות אלו,
ואילו האפשרות של נוהג כר"ת מעיקר הדין (שאני לא נמנה מהם) לא כתובה אע"פ שרואים באשכול וגם בדבריך שיש שפוסקים ונוהגים כן.
לכן נראה שכדאי היה להביא את האפשרות הזו.
אני כותב בלי לעיין בדברים רק מה שעולה לי בראש
א. בעת שהוא עוסק במצוה יש בעיה להתעסק בדבר אחר כמו שכתב הבאור הלכה בשם הט"ז אלא שיל"ע בזה בכמה דברים 1 האם רק במצוה דאו' או גם בדרבנן וכמדומני שיש בזה מחלוקת 2 האם גם התעסקות קטנה שלא מצריכה מחשבה בכלל האיסור 3 אם האכילה או השתיה עוזרת לו להתרכז...