תוצאות חיפוש

איפה נקבר?

כאן כתוב מהיכל? נ.ב. נא לשנות לדויטש

מה קרה השבוע? לכבוד ההתמנות לחבר במועצת?

מישהו יודע מה קרה לזה עכשיו?

המועצת עצמה צריכה להכתיר אותו כנשיא.

הוא עדיין לא הוכתר רשמית כנשיא? כי בכתבה שצירפו בתחילת האשכול כתוב עליו נשיא המועצת.

תן לנו תקציר... אין לי כח לקרוא את כל המו"מ שלכם....

אולי- רוב זה סברא, אבל לא צודק כמו שאתה מבין שלא תשתה מים שאחוז אחד שיש בהם רעל. ועדיין צריך ביאור טפי.

עיין קו"ש בבא בתרא, אות ט' כמדומני או ח' מה שמבאר שם בטוט"ד בקיצור עניין כדא"ג. אינו תחת ידי ומחשבי להעתיק לשונו.

לא כ"כ הבנתי את השאלה כדא"ג זה ודאי לא סברא והכרעה, זה הסתלקות שיש בה היגיון כמו שכותב הרא"ש שמי שזה שלו מוסר נפשו עליה, אבל ודאי שזה לא הפשטות לפסוק כך, והראיה שאם אחד מוחזק ל"א כדא"ג אפי' שמוסר נפשו ווכו' ודו"ק. במשפט אחד - זה הכרעה לא להכריע.

נו אולי זה נכון לא בקי שם בסוגייא אבל כיום אחר והשיב צריך שינוי! אז כל תקפו כהן צריך שינוי, ולק"מ. אז לולי ה"והשיב" לא היה חיוב להחזיר את הגזילה?? ודי לנו בזה, וא"צ להוסיף.

הדברים פשוטים!

ראיתי כאן איזה ספר "חבל נחלתו" של הרב יעקב אפשטיין, אין לי מושג מי זה שרוצה להתיר חוץ משמו"ע.?? וז"ל: מסקנה נראה לענ"ד שכל מנגינה שבתוכה חזרות על משפטים או מילים (מחמת המנגינה) מותרת בחלקי התפילה שאינם בקריאת שמע או בעמידה וחזרת הש"ץ ופרט לשמות הוי"ה, בהם יש חשש לשתי רשויות. ובק"ש ותפילה גם...

יש כאן שתי נושאים: הרב רב פעלים שאל עד כמה שיכול לחזור למה דיבור לא מועיל לחזרה. ולזה התשובה פשוטה שא"א לחזור אפשר לבטל מה שאמרתי וזה רק אם דיבור מבטל דיבור. והרב ואזכה לחדש שאל למה באמת עומק הסברא שלא אתי דיבור ומבטל דיבור, שהרי ודאי (סברא קצת שטחית, אבל בכל אופן...) לבטל יותר קל מלהחיל. וגם...

כמדומה, גדולה זה לא מוערכים בציבור אלא עשירות. (??) ואדרבה מה השאלה מצינו שיש תורה וגדולה במקום אחד, ומצינו שלא, מה הבעיה?

חלק מהרבנים שליט"א שלא לובשים תכלת: רבי דב לנדו רבי משה הלל הירש רבי ברוך דב פוברסקי רבי מאיר צבי ברגמן רבי אביעזר פילץ רבי יצחק הקר רבי צבי דרבקין רבי יצחק יוסף רבי יהודה עדס רבי יגאל רוזן רבי דניאל וולפסון רבי איתמר גרבוז רבי שרגא שטיינמן רבי שריאל רוזנברג רבי יהודה סילמן רבי שבח רוזנבלט רבי...

אם הם מיעוט אז הם לא קלאסיים. ובלא"ה אתה מבין היטב כך וכולם חושבים כמוני, ואפשר להתחיל לפרט אחד אחד...

מלבי"ם - "סבו", אומר אחרי הסער הזה שהפיל מגדלים והרס מבצרים בכל ערי העמים, "סבו את ציון והקיפוה", סביב, וראו אם נהרס שם איזה בנין, "ספרו מגדליה" אם נמצאו כולם ולא נהרס אחד מהם, אולם. אבן עזרא - סבו - דברי ירושלם לעמים. אמר רבי משה: זה היה בימי דוד. ורבים אמרו: כי זה לימות המשיח. מצודות דוד -...

תעיין ברש"י שם שזה קאי על בניית העיר ירושלים. וכ"ה בפי' ר"י מטראני. רש"י: סבו ציון - אתם , הבונים אותה. ספרו - לשון מניין: דעו כמה מגדלים ראויים לה (ראה שו"ט מח , ד). וכן ברד"ק שם כ' שהוא כן להסתובב ולראות, אך לאומות העולם. רד"ק: סבו ציון - אומר זה על בנין ציון וירושלם; וזכר ציון , כי הוא...

המשך הפסוק - "ספרו מגדליה".... מתארגנת קבוצת "ספירת מגדלים" לפרטים ניתן לפנות להרב יהויחז שליט"א