תוצאות חיפוש

בפשטות כל אלו המקורות איירו בריקודים שע"י כלי שיר וכדומה מה שאין כן בהאי ענינא ובעיקר י"ל כי ריקודים אלה לא הוו ריקודים ולכאורה אפילו בשבת יהיו מותרים (כי אינם מעל הקרקע וכו') ועוד כי לכאורה אין אלה ריקודים של שמחה אלא ריקודים של חיבוב מצוה שכזה...

טענה גדולה... לכאורה בפשטות אה"נ ולא נחית להא מו"ר מרן שליט"א וכן בעקרון בד"כ לא מצוי שיוצאים ידי חובה ללא שמודיעים לש"צ (ואזי: אם לא יודיעו לכאורה אין כאלה - ואין בעיה... ואם יש כאלה אכן כן זו בעיה...) והאמת היא כי היה באפשר לחדש חידוש גדול למדי. והוא, שכל כמה שהשומע שומע ברכה שלמה הרי אפילו...

אכן כ"ה וכבר הערתי על כן באיזהו מקומן רק שבילקוט יוסף כתבו בכ"ז, ולהכי צירפתי, ואכן פלא...

א. כן בין בצד של הדאורייתא ובין בצד של הדרבנן... בצד של הדאורייתא השאלתות ואולי גם הראב"ד (שלא העיר על הר"מ וק"ל דס"ל כוותיה) וכן הר"ן סוכה כב ע"ש דלכאורה ס"ל כן בצד של הדרבנן הגהות מנהגים וסדר היום (ואולי אינם ראשונים, ובילקוט יוסף (סה"ע נט) אייתי להו) ב. גם אם לא. הא גופא הטענה, שמנין...

עכ"פ יש"כ גדול, בזכות כבודו ראיתי שיש בכך באמת נידון גדול... ושוב יש"כ גדול על כל המו"מ... תבורך מפי עליון...

אורחות חיים זה רבנו אהרן הכהן הרא"ה זה רבנו אהרן הלוי (דאית דס"ל שאיהו בעל החינוך, ואכ"מ) והכל בו הרי בכלל יש טוענים שאשה כתבתו כך ידוע לי עכ"פ, הלא כן? וע' שם - https://tablet.otzar.org/#/b/608509/p/38/t/1714996617930/fs/0/start/0/end/0/c/1715001769893 ושם -...

? לא הבנתי...

אה"נ @פשוט... ואלה הם (והם לא לפי סדר כ"ש, ובכלל זה לא לפי סדר הדורות... כי לא הספקתי לבדוק הענין...): המקורות ממו"ר מרן שליט"א כש"כ בילקוט יוסף סה"ע (ע"ש כל הענין עמ' נ - סה ואשרי העם שככה לו...) והנה. יש מהם שכ"כ בפירוש ממש, ויש מהם שמשמע מהם כן (משמע פחות או משמע יותר...), ויש מהם שכתב...

כעת שלחתי לו שליט"א את השאלות...

אה"נ רק הרב @פשוט שליט"א [שהוא אם יורשה לי מגלם בדמותו את הביטוי לא פשוט להיות פשוט...] כתב לי: אדרבא. אז אמרתי אכתוב השאלות גם בכאן... (ובכך רציתי להרוויח גם מו"מ עם הרב @פשוט ועם שאר חו"ר הפורום שליט"א בהאי ענינא. מעבר להיות הנידון כשאלות על מאמרו של הרב מולקנדוב שליט"א... ולכן כתבתי זאת...

ולא זכיתי להבין: א. מש"כ הרב שליט"א המחלוקת בראשונים היא שקולה. עכ"ל. בפשטות זהו פלא גדול. כי במנין השיטות כפי שעכ"פ יצא לי. הרי שיש כעשרים ושבעה ראשונים דס"ל שסה"ע בזה"ז מדרבנן. ואילו רק כתשעה ראשונים דס"ל שסה"ע בזה"ז מדרבנן. וא"כ הרי אין המחלוקת בראשונים שקולה. [ובאמת כי הרב שליט"א גופיה כ"כ...

אני מנסה לעשות צילום מסך לקטע מסוים מתוך מה שהעלה הרב @אליהו חיים יוסף שליט"א שעליו בעיקר יש לי כמה הערות... מיד כשאצליח אעלה זאת בעזרת השם...

יש"כ האם כבודו יודע אם הוא עונה במייל ... יש לי כמה הערות גדולות על דבריו [אולי אני אפרסם זאת בפורום ותו לא...]

לכבוד הרב @אליהו חיים יוסף שליט"א יש"כ גדול על המאמר נפלא ביותר האם כבודו כותב המאמר, כי יש לי כמה הערות עליו... ואם לא... האם כבודו יכול לכתוב לי מי כותב המאמר (מייל שלו וכו')

אה"נ אני מסכים [רק אני עיקר עניני בזה היה שרש"י בכלל לא דיבר בענין זה האם סה"ע בזה"ז מדאורייתא או מדרבנן. וא"כ גם לו היה פוסק. הרי בכלל לא איירי בהא] ואולי יש לומר. דלעולם אין בכאן ריעותא של פרשן ולא פוסק, כי אין זו פסיקה ממש, אלא הבנה בענין מהו: מדאורייתא או מדרבנן [והן אמת כי כל שזה כך, הרי...

יש"כ גדול לחו"ר הפורום שליט"א תוך כדי לומדי ענין זה יש לי כמה נקודות בדברי מו"ר שליט"א בענין זה (שדן בו מרן שליט"א בילקוט יוסף ספירת העומר עמ' נ - סה). ואלו הן: א. כתב מרן שליט"א בעמ' נא ד"ה וכ"ד התוס' תכ"ד וז"ל: וכ"כ בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג סי' שא) כדברי התוס'. עכ"ל. ובעמ' נב ד"ה...

קודם כל תודה רבה... אגב. אני לא חדש כאן... רק שלצערי לא יצא לי כל כך לכתוב בפורום נכבד זה...

ידוע הנידון הגדול בענין סה"ע בזה"ז האם היא מדאורייתא או מדרבנן והנה. מורנו ורבנו שליט"א בילקוט יוסף ספירת העומר (עמ' נ - סה) דן בזה באריכות נפלאה כדרכו והביא כמה ראשונים לכאן וכמה ראשונים לכאן. מערכה לקראת מערכה ורציתי לשאול: א. האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א על ספרים נוספים הדנים בזה...

הייתי אומר שזה לא בדיוק מסתדר לי... נו באמת. אז מה כן קשה מידי אולי

האם יש למרן שליט"א ענין מיוחד בכך שספריו יהיו רק כהדבקה - כלומר מדוע לא מספריו עצמם וכו'