תוצאות חיפוש

לכן דקדקתי בלשוני, שהם נהגו "כפוסקים האשכנזים", ולא אמרתי שהם משוכנזים וידוע לכל לומד, שהרבה מגדולי פוסקי הספרדים [כנה"ג, החיד"א, ר' חיים פלאגי', חסד לאלפים, בא"ח, וכף החיים] הרבה דינים שהם כתבו, מקורותיהם לקוחים מגדולי פוסקי אשכנז [ב"ח, ט"ז, ש"ך, מג"א, א"ר, פמ"ג, נוד"ב, חת"ס, רעק"א, ועוד] אז גם...

נו אז אתה רק מחזק שעניין זה של טלית לבנה בלי שום פסים זה לא קשור כלל לספרדים כי כולם לבשו עם פסים שחורים, וא"כ מה הטעם פתאום לשנות על מה ושום מה

אולי כבודו בקי בתורת הנסתר, וכתבת את דבריך ע"פ הסוד הדברים פשוטים ומפורשים- שרבי משה בנו מעיד שאביו לא הרשה לו לרכוש כלל מהיתר מכירה, והוסיף עוד בזה"ל "בלי קיצורי דרך", וכתב במו ידיו- שכך נהג בכל ה- 30 שנה ששימשו בעשר אצבעותיו. אם זה בעיניך משלים את דבריך, זה יתכן רק ע"פ הסוד.

להשתכנז??? מה הקשר עיין לעיל [הרבה לעיל] שכבר נכתב כמה פעמים שהמקור לזה שצריך טלית לבנה כולה [והיינו אפי' בלא מעט פסים] הוא דעת המהרש"ל שלא היה קשור באחוז לספרדים אך הרבה מהפוסקים חלקו עליו וס"ל שאם יש מעט פסים גם מקרי טלית לבנה ולא צריך שכולה ממש תהיה לבנה [וגם זה הובא לעיל] אם כבר הפוך, מי...

איני יודע מאיפה המקורות שאתה שואב מהם אביא לך את לשון בנו של מרן זיע"א, הגאון "רבי משה", ששימש את אביו בעשר אצבעותיו במשך 30 שנותיו האחרונות. מתוך גליון "עונג שבת" גליון 1373 י' ניסן תשע"ד. הובא גם הלשון בספר גבורי כח לר' ישי מזלומיאן עמ' 462 בזה"ל: אנשים אינם מבינים בזה את דעתו של אבא "הנה...

על זה כבר עניתי דבעל מפעל אין לו בעייה למכור טונות של סחורה לגוי אך בעל קרקע יש לו בעיה גדולה למכור את קרקעו לגוי. והיינו- יש כמה הבדלים וכמה מבחנים מכמה כיוונים

זהו ההבדל שבשמיטה אין "לב שלם", תשאל כל בעל קרקע גם בשמיטה של מי הקרקע הוא יגיד לך, שלי, ופוק חזי הראיה לדבר- הוא משאר ימות השנה, זה רק סימן אם יש לב שלם או לא, כי בחמץ כל ימות השנה מסכים לתת לגוי ולא רק עכשיו בגלל איסור חמץ א"כ יש סימן שזה בלב שלם, אך בקרקע בשאר השנים לא יסכים למכור לגוי זה...

חילוק פשוט וברור במכירת חמץ, למוכר אין שום בעיה למכור חמץ לגוי, ופוק חזי כל החנויות והסופרים מלאים בקונים גויים ומוכרים להם בלא בעיה. אך בקרקע- יש למוכר בעיה למכור את הקרקע שלו לגוי, כי הוא לא רוצה שהקרקע הזו תהיה של הגוי, בפרט בא"י רוצים כמה שיותר שהקרקעות יהיו ביד יהודים. ולכן- תשאל כל בעל...

כמדומני שהיעב"ץ עצמו כתב כאן כהפמ"ג עיין בלוח ארש ח"א אות תמה, שהביא את דברי שערי תפלה דנקט לומר ע' בסגול, והשיג עליו היעב"ץ מהפס' הנ"ל עשבות הרים וכתב שם דצ"ל ע' בחיריק ושין דגושה

איה"נ. אך כוונתי היה בציטוטים, שאע"פ שמרן זיע"א ובנו מרן שליט"א התירו העניין, אעפ"כ סייגו פעם אחר פעם כלשונות הנ"ל הן שהובא לעיל [יותר למעלה] ביביע אומר, והן ממרן שליט"א שזה רק לשעת הדחק וכן רק לחקלאים הפשוטים, אך לבן תורה ירחיק עצמו מזה. ולעצם שאלתך- מרן זיע"א התייחס כמה פעמים שכדי להציל...

אוסף וקיבוץ לשונות של מרן שליט"א שליקטתי מספרו הבהיר "ילקוט יוסף" א. מן הראוי והנכון לכל הירא וחרד לדבר ה' לקנות פירות וירקות בשנת השמיטה אך ורק מחנויות שומרי שמיטה שאינם מסתמכים על היתר המכירה המתבצע על ידי הרבנות הראשית ובפרט שבזמנינו הדבר אפשרי בנקל לצבור הרחב שלא לסמוך על היתר המכירה וכבר...

מוחל לך בלב שלם ומה שכתבתי זה ממש לא סיכום התשובה אלא מכתב שפרסם "קול קורא" אחרי שסיים את התשובה לאמר- אחרי כל האריכות של ההיתר, שנדע שזה גדר של היתר בשעת הדחק, ותו לא מידי

ולכן הבן שואל ומקשה פעם אחר פעם דלשיטה הכי מחמירה קודש הקודשים הוא מאל אקצא [כפי שאתה הבאת את השיטות לעיל], וממילא משם והילך לכיון מזרח זה העזרת כהנים ולאחמ"כ זה עזרת נשים. וא"כ מהכותל עד המקום הכי מחמיר יש לנו הרבה אמות שהם מחוץ למקום המקדש וא"א לומר- דשמא המקום מעל הכותל הוא "העזרה" של הכהנים...

עיין לעיל הבאתי הלשונות משני מקומות ביביע אומר א'- דכתב להדיא דיש עדיפות של "נכרי" על היתר מכירה. ב'- דהיתר מכירה הוא שעת הדחק

לשונות של מרן זיע"א בעיניך זה פלפולים? איזה עוד הוכחות אתה צריך מלשונות מרן. הכל ציטטות לשונות מרן, ועל דברי קודשו אתה כותב "מעקם או "פלפולים"

ח"ו, אני חולק? הבאתי את לשונות מרן זיע"א גופיה בספריו הפרוסים לעיני כל, ושם כתב מה שהבאתי, אז אני הוריתי לאחרים או מרן זיע"א כך הורה לרבים?

שוב אתה שולף דברים "פרטיים" לנו אין אלא מה שהורה ופרסם בספריו לרבים ולא הקלטות משפחתיות או דברים פרטיים אישיים וכד'

איני יודע איזה לשון של מרן ציטטת כי אני ציטטתי את לשונותיו מספריו שבהם הורה הלכה לרבים ולא כל מיני מכתבים פרטיים ובלשונות שציטטתי להדיא זה רק שעת הדחק, וכן כתב להדיא שיותר טוב לקנות פירות נכרים

והנה מצאתי להדיא כדבריך [הרב החשוב "פשוט"] בשני מקומות ביביע אומר. א. יביע אומר ח"ג חיו"ד סי' יט- בסוף התשובה שמדבר על "היתר מכירה" כותב מרן בזה"ל "ומיהו היכא דאפשר טוב לחוש לשיטת המחמירים לקנות בשביעית פירות מקרקע גוי וכאשר הרבה חרדים חוששים לזה והמחמיר בזה תע"ב והמיקל לא הפסיד". להדיא- מעדיף...

צריך לשיב לב שכל המכתב הוא כאשר אין להשיג "פירות נכרים". אז כתב מרן זיע"א שיש עדיפות להיתר מכירה מאשר לאוצר ב"ד. אבל כיום ידוע שלא חסר פירות נכרים, ובנקל משיגים אותם ממילא לא חל המכתב הנ"ל