בבא מציעא קיז:
מתני׳ וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע כו׳ הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם כו׳
לכאורה הך בבא דהכותל והאילן לא שייך כלל למתני׳ וצ״ב
קיד:
רש״י ד״ה בארבעה לא מצינא - בגירס' דארבעה סדרין כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כו׳
יש להעיר,
א)מה כוונת רש״י ב״כגון״
ב) מדוע הקדים נזיקין לנשים
ג) מדוע נקט נזיקין בלשון ישועות.
בבא מציעא קיד.
אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים א"ל מהו שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה מיכה כו׳ אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות כו׳
לכאורה תמוה מדוע המתין ולא שאל אותו מיד ״לאו כהן מר״
בבא מציעא קח.
רש״י ד״ה דלא נפקי באכלוזא - שאין יוצאין בעלי בתים עצמן באכלוזא ובאוכלוסא לחפור אלא גובין מעות ושוכרין פועלים
האם כוונת רש״י שאכלוזא היינו אוכלוסא?
בבא מציעא קג.
היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה כו׳ ״אמר ריש לקיש״ דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך אי הכי מאי למימרא ״אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש״ כו׳
האם הכוונה שריש לקיש חזר מדבריו הראשונים. [ועיין לעיל קא.]
בבא מציעא קב.
ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו
מה כוונת הגמרא בהוספת תיבת "בידו" וצ"ב
בבא מציעא צז:
כדאמר רב נחמן כגון שיש עסק שבועה ביניהן ה"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהן
בדרך כלל רש״י (או המסורת הש״ס) מציין המקור. כאן לא ציינו כלום. מה המקור להא דאמר ר״נ כגון שיש עסק שבועה?
בבא מציעא צ:
רש״י ישב לה קוץ בפיה - ואינה יכולה לאכול מן הדישה
מהו - מצוה ליטלה או אין מצוה ליטלה
לכאורה הלשון ״מצוה״ אינו מדוקדק ואולי צ״ל מצווה ודו״ק