תוצאות חיפוש

עיין שיעורי רבינו יחיאל מיכל פיינשטיין שם

בבא קמא קו: רש״י ד״ה ולישני ליה בגונב בן פקועה - שנמצא במעי אמו ופקעה לאחר שחיטה והוציאוהו דאיכא למאן דמכשר ליה בלא שחיטה בפ' בהמה המקשה (חולין דף עד:) דתנן ר"ש שזורי אומר אפילו הוא בן חמש שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו ד״ה כר"מ - בשחיטת חולין דתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן ט' חי כו' יש...

פרשת משפטים רש״י חמשה בקר וגו' . אמר רבן יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנשאו על כתפו, משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו, משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו. אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה, שור שבטלו ממלאכתו משלם חמשה, שה שלא בטלו ממלאכתו ארבעה...

דף צב. לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא כו׳ רש״י ד״ה אליבא דהלכתא - לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותיה לא הוה סלקא ליה - כלומר לא היה עולה בידו למימר שמעתתא אליבא דהלכתא יש לעיין מדוע האריך רש״י כ״כ וחזר וכפל דבריו. עוד קשה מדוע הקדים לפרש אליבא דהלכתא קודם לא הוה...

דף צ. רש״י ד״ה ראשון ישנו בדין יום או יומים - אם הכהו בתוך שלשים יום הללו ולא מת תחת ידו אלא עמד יום או יומים חי אינו נהרג כו׳ אבל שני אם הכהו בתוך שלשים יום הללו שהיה בבית ראשון אינו בדין יום או יומים ונהרג עליו אפי' מת מחולי זה לסוף ״שלש שנים״ כו׳ יש לעיין מה הדין אם מת לסוף עשר שנים, עשרים...

דף עט: רש״י ד״ה גמ' בחורשין - ביערות כדמתרגמינן ביער חורשא יש לעיין מדוע לא כתב כן לעיל בתחילת העמוד (ע״ש שכתב שהטמין בחורשין - שנטמן ביער לגנוב בהמות הרועות שם)

שמות יב - כג רש״י ופסח - וחמל. וי״ל [ויש לומר?] ודלג. האם מצינו לשון ״וי״ל״ בעוד מקומות?

בבא קמא עז: רש״י ד״ה אפילו בתמימין - וכ"ש בבעלי מומין בחוץ דשינויא דחיקא הוא כוונת רש״י צ״ב, ולכאורה צ״ל ״דמ״ש [דמה שכתב] כו׳ שנויא דחיקא הוא״

בבא קמא עז: אי רבנן טריפה במכירה איתא ״בזביחה״ ליתא יש לעיין מדוע נקט הגמרא לשון זביחה ולא טביחה

בבא קמא דף עה: משום סומכוס אמרו הן משלמין תשלומי כפל והוא משלם תשלומי שלשה לפר ושנים לאיל יש לעיין מדוע נקט לשון ״פר״ ו״איל״ ולא שור ושה כלישנא דקרא

דבר מעניין ראיתי במסכת בבא קמא שהגמרא מרבה לכתוב ״אמרי״ ובדף עא. עג פד: מצינו כן הרבה מאוד. האם יש איזה ביאור לזה? מה הכוונה ב״אמרי״, בני הישיבה?

בבא קמא דף עד: איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה כו׳ רש״י טבי שם העבד לכאורה אינו מובן כוונתו בזה, ואולי כוונתו לאפוקי מלפרש ״טבי״ מלשון טוב דהיינו שעבד טוב הוא, ולכן פי׳ שזה שמו

איפה בדיוק?

בבא קמא סט: כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר כתיב כו׳ מה קדש דכתיב גבי מעשר ״אע"ג דממון גבוה״ הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי ״אע"ג דלאו ממון דידיה״ הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה כו׳ צ״ע בשינוי בלשון, מדוע אצל מעשר נקט ״ממון גבוה הוא״ ואצל כרם רבעי...

יישר כח. אפשר צילום?

דף סא. בשלמא למ"ד הני תרתי היינו דכתיב (שמואל ב כג, טז) ולא אבה דוד לשתותם אמר כיון דאיכא איסורא לא ניחא לי אלא למ"ד טמון באש קא מבעיא ליה מכדי גמרא הוא דשלחו ליה מאי לא אבה דוד לשתותם דלא אמרינהו משמייהו אמר כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר...

בבא קמא מג: ולא ידעינן תיקו יש לעיין מדוע כאן הוסיף הגמרא ״ולא ידעינן״ תיקו, ולא נקט ״תיקו״ ותו לא

לב. מתני' שנים שהיו ״מהלכין״ ברה"ר אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין והזיקו זה את זה שניהם פטורין פתח בשנים ״מהלכין״ וסיים באחד ״רץ״ ואחד מהלך, והול״ל שנים שהיו ברה״ר אחד רץ ואחד מהלך כו׳ ואולי יש ג׳ בבות במתני׳ שנים מהלכין, אחד רץ ואחד מהלך, שניהם רצין וצ״ע

כה. במתני׳ אני אדון קרן מרגל ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברה"ר החמיר בקרן כו׳ פתח ברגל וסיים בשן ורגל והכי הול״ל אני אדון קרן משן ורגל כו׳ וצ״ע

דף טז: כבוד עשו לו במותו כו׳ חד אמר שלשה וחד אמר שבעה ואמרי לה שלשים רש״י ד״ה שלשה - ימים הושיבו ישיבה על קברו ד״ה וחד אמר שבעה - ימים יש להעיר, מדוע כתב רש״י אצל שבעה שהכוונה לימים, הרי כבר כתב כן אצל שלשה, ואחר שכתב כן אצל שלשה ושבעה, מדוע לא כ״כ אצל שלשים. עוד ק״ק מדוע אצל שבעה נקט...