תוצאות חיפוש

שאלה שנשאלה לאחרונה רבות בבתי ההוראה: האם יש אפשרות להכשיר את מכשיר הנינג'ה לפסח? אני לא מכיר את המכשיר מקרוב, אבל כמו שהוסבר לי - המכשיר עובד על אויר חם שמחמם את המאכל וכך מבשל את המאכל. לכאורה נראה שעובד כמו תנור אפיה ואם כן כבולעו כך פולטו ע"י שיופעל המכשיר על החום הגבוה לפרק זמן של כשעה...

וכמו שציינתי בתחילה - הרי המנהג לאסור תבשיל בשרי כמו בשר ממש, והחילוק הזה לא מסתדר עם המנהג

לא התכוונתי להקשות מחכם לחכם רק רציתי להביא ראיה שהחילוק לא מובן לכאורה מבחינה הילכתית בין טעם שעובר דרך קלפית הביצה לבין שומן שלא עובר.

וזה עדיין קשה החילוקשכתב באול"צ בין טעם לשומן - אמנם יש סברה בהגיון בחילוק הזה, אבל לפי ההלכה לא מצינו חילוק כזה, ובפרט שהראשל"צ הרי כתב בפירוש שאין חילוק כזה, ואדרבה החמיר בנידון זה לדון את השמן של שניצלים כבשרי לכל דבר, וכמו שמובן מדבריו גם לעניין שש שעות.

וזה קשה שהרי לכאורה מה החילוק בין סליחות לתפילה? הרי סליחות זה לא חובה כמו תפילה - ואם כן מדוע בתפילה יאמר פעם אחת ותו לא?

לשיטתך אם כולם אומרים זה בסדר? יכול להיות שזה חילוק טוב, אבל עדיין העיקר חסר מהספר שהרב לא ביאר זאת דיו - כמה אנשים צריך שיהיו? הרי הרב שם כתב שאין מניין וגם לא יגיע מניין ולכן כתב שיאמרו י"ג מידות לפי הסדר.

מכתבים נוספים מהראשל"צ שליט"א

וגם בלוין הראשל"צ אמר שאין לומר נ"ט בר נ"ט באוכלים באופן שטיגנו חזה עוף בשמן ואח"כ יטגנו ציפס ואז הוא פרווה ואפשר לאכול אותו עם גבינה - זה אינו כיון שיש ממשות של שומן וכדו' בתוך השמן, ורק בטעם לבד התיר מר"ן זיע"א בהליכות עולם ולא כשיש ממשות.

באור לציון החדש (חלק ה) נכתב שאם יש ביצה בתוך חמין בשרי - הרי מותר לאכול לאחר מכן גבינה ואין צורך לחכות שש שעות. לכאורה הדבר לא מובן - הרי המנהג שתבשיל בשרי הוא בשרי ממש, וכתב בילקוט יוסף איסור והיתר שכך המנהג ואין לשנות, וכן דעת מר"ן זיע"א. ועוד תמוה הסברה שכיון שיש קליפה לביצה אז השומן לא נכנס...

מר"ן זיע"א כתב בחזו"ע על ימים נוראים שאם לא הגיע מנין אזי יאמרו י"ג מידות של רחמים בטעמי המקרא כל אחד במקומו. אמנם כתב הראשל"צ בילקוט יוסף כהבן איש חי שאם מתפלל יחיד (או עם חסידים) שיאמר רק פעם אחד י"ג מידות של רחמים בטעמי המקרא, ואת השאר יאמר אל מלך עד "כמו שהודעת לענו מקדם". ואם כן מה ההלכה -...

לכאורה כיון שעשוי רק להחזיק את החלות ולא להשתמשות בהם דומה לכלי אחסון שנחלקו בזה הפוסקים שיש שפוטרים לגמרי מטבילה, ויש מחייבים טבילה אבל ללא ברכה. ואם אינו מניח את החלות ישירות על המגש לכאורה יש צד להקל שלא לטבול כלל.

אתה צודק שם זה לא ברור. עיין בילקוט יוסף יום טוב (עמוד שיב) שם הרב כתב להתיר, אמנם זה גם לא כל כך ברור. לפי הטעם שהרב כתב שם למרות שבתחילה כאשר נותן מעט מים היא נעשית עבה, מ"מ מאחר ואין הלישה מתקיימת שהרי מוסיפים לה עוד מים וחוזרת להתרכך כבתחילה הרי זה מותר - לכאורה זה בדיוק מה שהרב הסתפק בתחילה...

עוז והדר מצויין אבל קצת ארוך, אם אתה מחפש משהו יותר קצר וקולע תחפש אפילו את הפשוטים - הם גם כן טובים. קודם כל תעיין בהם ומה שהכי מסתדר לך בעין. אני ממליץ שתבדוק את זה בבתי כנסת תנסה לקרוא בכמה מהם ותראה למה אתה הכי מתחבר לפני שתרכוש את הסט!

עדיין מחכים לכבודו

אפשר לעשות מקוה בהכשר מהודר ולא בעלות גבוה, בסוף אתה מחזיר את ההשקעה. בנוסף יש הרבה יותר הגיינה, ובנוסף כמובן גם צניעות, ולא נשכח את הנוחות שיש בזה.

נכון שאין הרבה כאלו, אבל בכל זאת כאשר עושים את זה ויש כאן חשש ברכה לבטלה, ראוי לעורר על כך בשיעורים ולתת מודעות לבעיה שיש בזה.

הקישור חסום בנטפרי. יש לך אולי קישור אחר?

צירפתי את הסרטון לזיכוי הרבים

יש לעורר את המון העם שאומרים בטעות גדולה ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד בין הברכה לבציעה! ויש שהגדילו לעשות עוד אומרים את זה במנגינה... אין להם על מה לסמוך! חשש ברכה לבטלה, ועוד שנגררים אח"כ גם לדבר ולזלזל בברכת המוציא! אפילו הרבנים יוצאי מרוקו כהרב שלום משאש ועוד כתבו על זה בחריפות. (חוץ מהרב...

יפה. אפשר הסבר על התוכנה בקצרה לתועלת הרבים. תודה מראש