תוצאות חיפוש

אבל עדיין, בלי 'סבלונות'...

בס"ד אודה אם יש מי שיש תחת ידו ספר רבינו של ר"א שטרית ויוכל לשלוח לי עמוד נט ושכמ"ה

אגב אם לא יקשה אני אשמח למראי מקומות בזה מה שאני יודע זה מה שהיה בשיעור וגם זה אבד לי [היה לי הסרטה] אני אשמח לקבל קישורים להסרטות או מכתבים שלו בנושא

מפי השמועה למדתי שהראש"ל שליט"א בספרו על הל' ברכות שעוד לא יצא, סובר להיפך, שסילוק מפה ח"פ אינו כסילוק שלחן, הגם שבשיעורו בלווין אמר דסילוק מפה ח"פ כסילוק שלחן ולענ"ד ברור דהוי סילוק שלחן, וכדברי הראש"ל בשיעור בלווין, אבל עוד לא ראיתי טעמו ונימוקו שחזר בו (בהנחה ששמועה זו נכונה) שמא יהיה כאן מי...

אגב הוא הוציא גם חיים לראש

בדרך הזו הייתי מעדיף לומר כבר שזה הוספה מאוחרת... אטו בשופטני עסקינן? הרב מרן הגרע"י ידע בדיוק על מה הנושא, וכיצד יבינו את מכתבו, וכי יתעלם מזה? לא צריך לעקם את השכל כדי לתרץ, אפשר בהחלט שחזר בו אחר כך, אפשר עוד תירוצים (ע' למשל: הקדמת הראש"ל למשנ"ב תפארת)

כלומר אתה רוצה להניח שהרב דוד הוסיף זאת אחרי ההסכמה? ההסכמה מציינת לסימן זה בספר (כך זכור לי ואולי אני כבר טועה). קשה לי לקבל זאת.

הוא כבר הוציאו בלי חלק האגדה כי העותק שבסה"ל היה מטושטש בכמה דפים

המכתב בהל"ב מתייחס לסימן בספר, שקרא אותו ומסכים לדברים הכתובים בו, ובסימן זה התייחסות לרבינו ירוחם שהוא הבסיס של הפסק של הראש"ל הרב יצחק שליט"א.

אצל מי למשל לא? זה מוזכר גם בכף החיים ועוד הרבה פוס' ברור שאין כאן כלל, אלא כל סוגיא לפי עניינה שאם לא מסתברא מילתא וכדו' כל שאין מפורש בהדיא באר"י ז"ל בזה לא אזלי' בתר האר"י ז"ל

לזכרוני מדבר שם בהדיא על 'חטיפים מתירס', ומרחיב בעיקר הנושא [רבינו ירוחם וכו'], ועל זה באה ההסכמה בראש ספרו (חלק ט' או י'). לא ברור לי כל הנושא באשכול זה, הרי ברור שמרן הגרע"י זצ"ל בירך שהכל וכך היה מורה ובא שנים, אלא שאחר כך הראש"ל הרב יצחק שליט"א בירר את צורת ההכנה של הבמבה ובא אליו [למרן...

עוד לא קראתי האשכול אבל בעיקר הנושא לגבי הבמבה, יש מכתב מרתק מאוד של הראש"ל שליט"א בהתייחס לעדות של אחיו בעל ההלכה ברורה שליט"א, המכתב נדפס במשנ"ב תפארת, ולפי ידעתי נגנז מהמהדורות האחרות, אשמח אם יש אותו אולי למישהו

אגב אגב אגב, בעין יצחק ביאר הטעם שנוקטים כהאר"י ז"ל בענייני תפלה כיון שזה עניינים רוחניות וכו' וכו'. והרי בנד"ד לגבי ברכות ק"ש, ע"פ קבלה יש לברך אחר ד' שעות וכמ"ש ברב פעלים. ואם כן מאי שנא הכא. אלא אם כן נחלק ונאמר דניזל בתר האר"י בענייני תפלה, אבל לא לגבי ברכות. אבל הנושא שווה אשכול בפני עצמו...

ימחל לי ידידי שליט"א, ותחילה וראש יעיין בגליון הנז' [לצערי אין לי סורק] המעיין שם יראה שיש מחלוקת בדעת מרן ז"ל, ורוצה להוכיח מהמנהג לפסוק כפי שביאר בדעת מרן ז"ל. לבד מזה כאמור בהודעתי הקודמת, שאני הכא דאיירי גבי סב"ל

אם כבר, איפרגן (בלי אל"ף נוספת) נראה לי שהחיד"א גם היה אחריו ככלל, מנהג של ברכות שלא חיישינן לסב"ל הוא לא במנהג קודם השו"ע (בשונה ממנהג נגד מרן). איני מופנה לחפש לך מקור כעת ביבי"א, אבל כמדומני יש בחלק ה' בפירוש. ידידי שליט"א האמן נא לי שלא כיוונתי לזלזל וחבל שאתה חושדני על מה שלא עשיתי. כל...

סהדי במרומים שאיני יודע מי החולק ומה טענותיו מלבד מה שהביא והשיב על דבריו הראש"ל שליט"א

זה מנהג קדום, ראה בספר דרכי חיים. ותראה שגם הראשל שליט"א סמך על זה לגבי תפלה. וכ"ש לברכות ק"ש, שבלא"ה דעת הרמב"ם שברכתם כל היום כולו.

לראות בדיוק טענותיו, אולי לא צוטטו בדיוק

זה היה הבסיס של הויכוח שלו עם אותו חכם שהעלים את שמו (מי זה?) ועל כן תמהתי שזה לא הנידון כאן, כי יש כאן סב"ל במקום מנהג ל"א

ביבי"א האריך דקי"ל סב"ל במקום מנהג לא אמרינן, אפי' נגד מרן השו"ע. ותו, מש"כ כי המנהג להתפלל עד שש שעות "שהוא מנהג ע"פ הדין הרווח", ח"ו, ודאי שזה לא "מנהג" כ"כ, אחרי שהוא רק למאחרים להתפלל אחר ד' שעות... זה לא מנהג של גדו"י שמשכימים לתפלתם, ואעפ"כ כיון שנהגו נהגו