תוצאות חיפוש

ההסבר הוא פשוט מאוד. האם יש איזה גדול במשך הדורות שמישהו הוציא 8 חלקים לחלוק עליו, וכמו שעשה מרן זצ"ל לבא"ח? התשובה היא: בגלל שהבא"ח היה ענק והרבה מהציבור נמשך אחריו - ראה מרן זצ"ל לדקדק היטב בספריו ובפסקיו ולכתוב עליו השגות רבות, מה שלא עשה לרבנים אחרים. ה"ה והוא הטעם לגבי מרן זצ"ל גופיה. מחמת...

@לשמור ולעשות לא השתכנתי מתשובותך. א. ברשב"ץ לא כתוב ההיתר אלא לענין תספורת. ב. בבית דוד לא התיר בליל ל"ג לעומר אלא בתספורת. ג. מהרי"א התיר להדיא בליל ל"ג נישואין רק למנהג אשכנז ולא לשו"ע. ד. מהרש"ק כתב להדיא להתיר רק ביום שישי עם חשיכה ולא בליל שישי. אין אף אחד מהאחרונים שכתב להתיר נישואין...

הבית דוד השוה לענין 'תספורת' כשלא יכול ביום שישי, דהוי כבוד שבת. לא השוה כלל לענין נישואין. וממילא אין כאן שום צירוף אלא רק דעת הפוסקים שהתירו לצורך פו"ר שכמותם אנו לא פוסקים בכל שנה, ואין הבדל בין שנה זו לשאר השנים. קטע זו כתב להדיא להתיר 'תספורת'. 'כבוד שבת' לא שייך כלל לענין נישואין. הוספתי...

צירוף למה? כולם התירו בנישואין 'ביום' ל"ג לעומר. אז את מה יש לצרף. בא נצרף בכל שנה את דעת הרמ"א שמתיר בל"ג לעומר ואת דעת היהודה יעלה שמתיר גם בלילה, וכו'. תמצא לי לשון זו בתשב"ץ.. שו"ת תשב"ץ חלק א סימן קעח ויש להתיר ביום ל"ג לעומר אם חל בע"ש לכבוד שבת כמו שהתירו להסתפר ערב הרגל תוך שלשים לאבלות...

הבית דוד דיבר על 'תספורת' לכבוד שבת כשלא יכול ביום שישי. בנישואין אין 'כבוד שבת'. אפשר אולי לומר סברות אבל זה לא בית דוד!!! הרב מלכה כתב במפורש שראה שכתוב אחרת ולכן הקשה. אם אתה רוצה ליישב אתה צריך לסתור את דבריו, ולא לחזור על דברי הרב עובדיה, שעליהם גופא הקשה. לצורך הענין אעלה לך את כל לשונו...

אף אחד מהפוסקים שהביא לא דיבר על 'ליל' ל"ג לעומר. כולם דיברו על 'היום'. היחיד שדיבר על הלילה הוא מהר"י אסאד, והוא דיבר לדעת 'הרמ"א'. כלומר אין שום מקור להתיר 'בדעת מרן'.

כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ד סימן לב: ולענין נישואין בליל ל"ג לעומר, נראה שאף על פי שהנישואין יש בהם חומרא יתירה בימי הספירה, יותר מתספורת, כמו שכתבו הטורי זהב (סימן תצ"ב סק"ב), ובשו"ת זרע אמת חלק א' (סימן ס"ח), ועוד, ולשיטת מרן אין להתיר נישואין בשאר שנים אלא מיום ל"ד לעומר והלאה, וכאמור לעיל, מכל...

אקח לדוגמא מה שנתקלתי בו לאחרונה ממש [איני יודע אם דנו בו כאן או במקומות אחרים]. הערת הרב אופיר מלכה על מרן זצ"ל בענין זה ופתחתי על זה אשכול מיוחד - נא לענות שם.

לא יודע על מה אתה שח. איזה פוליטיקה אתה מדבר. אני מדבר על קושיות והערות 'הלכתיות' נטו. אתה חי כנראה בעולם של פוליטיקה. לא ראינו בינתיים שענו על קושיות אלו שיצטרך הצד השני לחזור בו. לפעמים היו נסיונות שוא להראות 'כאלו' יש תשובה, וכשהצד השני לא מקבל מנפנים לו 'אתה רק רוצה להקשות', אתה 'מקנטר'...

במחילה מ @ישראל ו @לשמור ולעשות שידועים בדבקותם במרן זיע"א ושליט"א. אתם תופסים את מעט ההשגות וההערות שאכן העירו שלא בצדק ושלא כדין, ואומרים מדהא ליתא כוליה נמי ליתא, ולא היא. הרבה מאוד הערות התפרסמו ומתפרסמים בשנים האחרונות, שהם טובות מאוד, שעליהם לא ענו, לא אתם ולא אחרים. מידי פעם טוענים -...

יש 'להלכה' ויש 'למעשה'. 'להלכה' זה כמו שטענת. אבל 'למעשה' כבר לימדנו מורינו שליט"א שצריך לחלוק עם שכל ועם תורת החילוק ולבקש האמת לאמתה, וזה ברובא דרובא ואולי בכולא, אין בדור, וכפי שאנו רואים בכל שבוע שמרן שליט"א עונה בטוב טעם לכל החושבים שהגיעו לכלל לחלוק על מרן זצ"ל.

עיין בתשובה שהעליתי ותראה שמנהג ספרד היה מאז ומעולם שלא לברך בשם ומלכות, ולכן אין בזה שום קושיא מדוע להשאיר את המנהג שלא לברך. אה"נ יש לדון בזה, ובמאמר הנ"ל העלה שכן יש לברך עי"ש. אבל אפשר לשמוע ולהבין את הצד השני.

עיין במצורף שמקורו הוא מנהג ספרד כבר מלפני כ700 שנה! אולם אעפ"כ העלה שיש לאומרו בשו"מ כדעת מרן זצ"ל

יש לעיין שמרן זצ"ל בחזו"ע לא זכר מדברי השד"ח במערכת אבלות אות ק"ס [שהוזכר בילקוט יוסף הנ"ל] שפסק להדיא שאין לעשות כן, ושאין ללמוד ממנהג האשכנזים, שהביא את דברי החו"י שכתב בסתמא שאין לבת לומר קדיש, והעתיקוהו הרבה אחרונים, ושהשבות יעקב כתב שבביתה מותר, וכתב: ולפי הנראה לדידן אית לן למינקט כמשמעות...

בילקוט יוסף אבלות [הישן, תשס"ז עמ' תפ"ח] פסק בסכינא חריפא שאין לבת לומר קדיש בשום מקום ושכך מנהג הרפורמים וכו' לעומת זאת, בחזו"ע אבלות א עמ' שנ"ו פסק שמותר לבת לומר קדיש בביתה עי"ש. ואי מהא לא איריא, דהחזו"ע נכתב לאחר הילקוט יוסף הנ"ל. אולם בילקוט יוסף ארבע תעניות [שנת תשע"ט] עמ' תתי"ד חזר...