תוצאות חיפוש

ומנהגו של ראש הישיבה הגר"י מאיר הלכה למעשה בישיבת "הנגב" יכב"ץ היה לומר ללא כחל וסרק הי שם בעיר ואם בישראל בכפר נתיבות יע"א לשעבר כפר עזתא

וכן בזמנו בשנים שהיו כן (דהיינו: פורים משולש) שם בעיר ואם במדינת ישראל שנקראת כפר עזתה (כהיום נקרא בשם נתיבות יע"א) ראש הישיבה ר' יששכר מאיר ע"ה נהג הלכה למעשה לומר וידוי בהיכל ישיבת "הנגב" יכב"ץ

ממש לא הבנתי מה קשה? האם זה שהרב תמך בראש העיר וככה הוא גורם רח"ל והחכם מרגיש שיש לו שייכות ח"ו יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מהשמים

האמת שכן צ"ל מ"מ ודאי שהיה בפורים צריך להיות ללבוש בגדים של יו"ט כנ"ל ולא של שבת בדוקא משום הנאמר בשער הכוונות "יזהר ששום מין מלבוש וכיוצא בו, מכל מה שלובש האדם בימי החול, אין ראוי ללבשו ביום שבת" עיי"ש

ומיהו ואח"כ כתוב שם הלכה כ"ב בבא"ח ש"ר פר' תצוה "או בגדים אחרים שהם חשובים" ע"כ, ובחמ"י הביא שבגדי יו"ט הם החשובים עיי"ש, מ"מ בשו"ת "תפארת יעקב" המיוחס לראב"ד מקודש ח"ר יעקב מוצפי שם בס' רנ"ה שהמנהג ללבוש בגדי חוה"מ

שבוע טוב ומבורך! אם כ"ז, האומנם יש לדון עדין ע"פ האר"י החי בשער הכוונות בדרושי הס"ת, שהביאו בבא"ח הלכות בש"ר פרשת כי תשא הלכה ו' הלכות נפילת אפים, וז"ל: "זמן הרבה התפלל מורי (האר"י) ז"ל בביתו בעשרה ולא חשש שיהיה שם ס"ת לקרות בו בין בחול בין בשבת עכ"ל (מהרח"ו), ואיך תהיה תפילתו של רבנו נר ישראל...

ולפטור בלא כלום אי אפשר כי היות ונכתב על הכריכה 'סידור תפילה בא"ח לימות החול לרבנו יוסף חיים זיע"א מבגדאד' ולא נכתב "עם פסקיו ונוסחאותיו של מו"ר עט"ר רשכבה"ג רבנו יוסף חיים זצוק"ל" דהיינו מה שהו"ל ע"י ישיבת הרב הלל אינו משתמע לשתי פנים שלא אחרת היא הסידור והוא אך ורק ע"פ הבא"ח אז ח"ו שלא יהיה...

ומה גם תפילה של שעת רצון בזמן עלות השחר וזאת התפילה שמועילה ג"כ לפרנסה שחיבר הרי"ח הטוב (שנהגו לאומרה לאחר התפילה המיוסדת ע"פ הרש"ש בזמן עלות השחר) לא הובא בספר שהו"ל ע"י חכמי מדרש ישיבת "אהבת שלום" יכב"ץ ואמכ"ל כי זה לא אתר מורשת הרי"ח הטוב או מורשת הגאון המקובל הרב יעקב משה הלל או מורשת חכמי הח"ן

והעיקר חסר מהספר על דרכו של הרי"ח הטוב אשר כידוע לכל ת"ח והוא על התפילות ובקשות לכל עת וזמן אך דע עקא שחסר שם כמה תפילות חשובות מכתי"ק של הרי"ח הטוב ועל צבאם בקשת סדר תפילת ק"ש שעה"מ שמקורם ויסודם ע"פ כוונות האר"י החי שבפסוק "בידך הפקיד רוחי" ואין לי עסק בנסתרות ויש רבות להאריך על הסידור או הספר...

ניכר בין שורות ריסי כתיבתך הנילוזים והבטוחים, שעדין לא ראיתי מש"כ בספר "תיקון תפילה" הנ"ל בביאור הנזכר בשם "נשמת חיים" "ישמע חכם ויוסף לקח" ברכתי לכת"ר שתזכה לחזות ולראות ולקרוא וללמוד את הספר הנ"ל וגם אח"כ בוודאי ובוודאי אני לא מצפה שתחזור בך משהו כט"ס

ג' חכמים שנה אחרי שנה, יעוין ב"דרש בחכמה" להגר"ר שלום שרבני עמוד קנ"ז והלאה רק לגבי ר' יצחק המוזכר במעשה יש לדון בזה רבות כי יש אומרים שהוא ר' יצחק שרים ולא ר' יצחק שרבני ואכמ"ל כי אין זה מקומו ועין בספר "חסדים טובים" לחכם יחזקאל עזרא יהושע הלוי מבבל עמוד 150 מס' 268

לא כל הודעה שכותבים היא אמורה להיות הבעת דעה נגד או בעד מ"ד מסוים ואם נתבונן יחד נראה שבס"ה הבאתי מקורו ולשון הטהור של חכם בן ציון (ותוספת קטנה מהכה"ח אולי להיות עזר מעט לדברי הגרב"ץ ותו לא מידי) וא"כ אם תביא בדעתך את מה שכתבתי לפני כל הסיפור מחכם שלום כנ"ל כי אין מוקדם ומאוחר וא"כ אז זה לא...

"וגם פה לא עשיתי מהומה כי" אין מוקדם ומאוחר בתורה, ואם צא וחשוב הדבר הוא אשר כתבתי, לפני שהם הבינו בתור הפוך על הפוך, אז הכל על מקומו יבוא בשלום, ויעמוד בקנה אחד כפתור ופרח, בברכה וכט"ס בטוב ילין מור.

על מה ולמה יצא הקצף מלפני כת"ר ירום הודו ונישא מלכותו עדי עד הי"ו א' - זה לשון הרב אורל"צ חכמה ומוסר בשער העבודה פרק א' עמוד פ"ח: "מי שאינו משתדל להחמיר אפי' במקום שיש פוסקים שמחמירים, אלא סומך על מרן השו"ע בכל מקום שהתיר, זו לא יראת הקב"ה, אלא יראת השו"ע". ע"כ. ב' - לך נא ראה את שלום הכתוב...

ערב טוב ומבורך! בבקשה ובתחינה שלא תטעה לחשוב מעיקרא ומרישא שזה נכון ע"ד האמת לאמיתה של תורה אליבא דכו"ע, אז ישמח ליבי גם אני שילך נא כת"ר יצ"ו ורוץ מהר מהר דחוף לקראת לימוד בספר עוי"ח הלכות להרי"ח הטוב בעל ספר בא"ח הלכות, ושם בש"ר פרשת מקץ הלכה י', וז"ל: "אזהרה שמענו מפי רבנו האר"י ז"ל בשער...

ובאופן עיין מש"כ בספר "נוהג כצאן יוסף" למחבר הצב"י ח"ר יצחק דבדא יצ"ו ס"ט על אודות מנהג מדרשות של עדות הספרדים יצ"ו ה' עליהם יחיו די בכל אתר ואתר בארץ ובגולה ועל צבאם ישיבת "מדרש פורת יוסף" יכב"ץ שהיו נוהגים לשבת ולא לעמוד בעת לומדם את תורתנו הקדושה שם עמוד עד ערך: מלמד, ושם עמוד צא ערך: סדר...

עיין בא"ח הלכות ש"ש פר' אחרי הלכה ג' בד"ה ודע בעניין מנהג בג'דאד יע"א שמולכים תרנגול ותרנגולת בליל החופה עיי"ש

נלע"ד דודו של חכם יהודה צדקה, כי לאביו כמדומני קראו אותו חכם שאול צדקה. ואם טעיתי עלי תלונתך בני

שום פזמון, כמו שבנה"ש יכב"ץ לא אומרים שום פזמון

אצל מרן גדול הדורות ח"ר עובדיה יוסף לא היו אומרים פזמון הנ"ל בביהכ"נ שבביתו נאווה קודש ברחוב הקבלן הן בבית הן מתחת לבית