תוצאות חיפוש

גם לטעום וגם לא לחזור? מחודש מאוד, אעיין שם בל"נ. ייש"כ

אינני רואה את המצורף. יש אפשרות אחרת לראות?

אשמח להתייחסות בנידון, כיון שהרב אמר זאת בצורה פשוטה בלי לציין שחזר בו מהספר, האם יש מקום שהרב חזר בו בכתובים לפני שידור זה?

ידוע מה שפסק הראשל"צ שליט"א בילקו"י שבת ח"א כרך ד' בעמ' תשמח בהנ"ל, שלא יטעם, ועכשיו בלווין (מוצ"ש מקץ תשפ"ה) אמר הרב בפשטות שיטעם ויחזור להתפלל ערבית ונכון שיעשה נדבה, והוא היפך מה שכתב בספר. ונשמע מדבריו שתולה זאת במחלוקת תוספות וחכמי פרובינצא בסימן קח' סעיף יא', האם ברכות התפילה הקודמת הם...

בשעה טובה הגיעה זה עתה התייחסות מהראשל"צ שליט"א נראה לאורך כל המהלך שהרב מצדד ששומרים על ברכתם, אך בסוף מסיים עם הברית אברהם שעדיף לברך "מיני". התייחסותכם בעניין תתקבל בברכה.

לגבי הקושיא השניה, דברים אלו הם דברי שו"ת בית אבי (ע"ש) ולא דברי הראשל"צ שליט"א, ונראה להדיא מכל המהלך, שהרב לא תלה את הדבר בתנאי זה. וגם הרהמ"ח שם נראה שכתב זאת בתור סימן ולא סיבה.

אין שום חילוק בין לא ניחא ליה ללא אכפת ליה, והדברים מפורשים בתוס' בשבת קג' והו"ד בביה"ל סימן שכ' סעיף יח' ד"ה דלא ניחא ליה, וכתבם מרן זיע"א באינספור מקומות, עיין לדוג' בחזו"ע שבת ח"ה עמ' קנו' (ושם דחה את דברי הנהר שלום שרצה לחלק). לגופו של עניין, הקושיא של @מרפסן איגרי היא לכאורה גם על דברי הרב...

טוב עין הוא יבורך....

תודה על האישור. עכשיו אפשר לישון בשקט.

מעשיות דרבינו ניסים גאון

וכיוון שהרגשתי בדוחק שבדברי, המשכתי לתור אחר תירוץ שמניח יותר את הדעת. וראיתי להערות איש מצליח על המשנ"ב (בסוף הספר), ושם על הסעיף שלנו, כתב לדון בדברי הט"ז בס"ק יב', וכתב לחלק היכא דאינו מכוון למלאכה כלל, שאז כאשר המשקה הולך לאיבוד, הוי פס"ר דלנח"ל בדאורייתא, ואין כאן מלאשצ"ג כיון שאינו מתכוון...

מחילה אבל ממ"ש כבודו בשאלה המקורית לא משמע שזו הייתה הקושיא, בתחילה כבודו הכריח דבסימן שכ' מיירי במלשאצ"ג ועדיין החמיר, וא"כ, איך בההיא דנמלים היקל הרב ע"ה במלאשצ"ג היכא דלנח"ל. לקושיא שכבודו העלה עכשיו נלענ"ד כך: בסימן שכ' סעיף יח' האיסור הנעשה בפועלת הפקיקה הוא איסור דש (כפי שכתב הביה"ל בד"ה...

אין הנידון דומה לראיה, כיון ששם מדובר בפס"ר דלנח"ל בדאורייתא, ואף אחד מהפוסקים לא כתב דמיירי התם במלאשצ"ג (עיין שו"ע הגר"ז סימן רעח' סעיף ד', ובערוה"ש סימן רמב' סעיף לב' ועוד, למה לא מקרי מלאשצ"ג), וכך פשוט בדברי הרב במקור שכבודו ציין, שהרי כתב הרב ע"ה: " מ"מ בנמלים ורמשים וכיוצ"ב אף דרך הילוכו...

כבודו מוזמן להיכנס לשם ולראות עוד כמה

שו"ר שהמכתב נלקח מאתר "ילקוט יוסף" שם יש המון מכתבי הלכה ממרן שליט"א, ועוד ראיתי שהרבה מהמכתבים שהועלו לשם מוזנים בצורה הנ"ל.

כך המכתב הועלה לרשת בזמנו (לא זוכר אם זה היה באתר קו ההלכה הספרדי או כאן במורשת מרן). אולי הרב @בנימין לוריא יוכל לאתר את המקור

מצרף מכתב של מרן שליט"א (לגבי נידון אחר) שבו הוא עצמו מדגיש שכיון שכתב בלשון "שמא", אין הדבר מוחלט. ייש"כ על ההתייחסות, ואנחנו לא משתמשים בדקדוקי עניות חלילה, אך לא דומה תא שמע לתא חזי. כידוע לכל הת"ח כאן, במרוצת השנים, לשמועות מעין אלה (ואין להבין מדברי שדברי כבודו ח"ו מסולפים או לא מדוייקים...

ייש"כ.אכן הדברים קשים. כבודו זוכר באיזה עמוד או סימן (יחסוך לנו)?

אפשר להעלות את המכתב? לכאורה אינו משקה שהרי הוא נאכל בלעיטה וכתב בהלכ"ב ח"י עמ' תקיד שאע"פ שמרן זצ"ל פסק ביבי"א ח"ה סימן יח', ובח"ח סימן ח', אות ב', וגם בחזו"ע ברכות עמ' קמו' שאדם שאוכל שוקולד ולא לועס בשיניו, דינו כמשקה ולכן לא מברך ברכה אחרונה בכזית, לאחר שהרצה בפניו את הדברים, השיב לו שגם הוא...