תוצאות חיפוש

הדברים מפורשים בטה"ב ח"א עמ' שעח', והביאם מרן שליט"א בילקו"י שבת כרך א' ח"א (הנד"מ) בעמ' תסח' והלאה, שכאשר הי"א הוא רוב הראשונים- אזלינן בתרייהו, כיון שמרן השו"ע סמך על המעיין בבית יוסף, אחר שאין לפסוק דין בלי עיון בבית יוסף, וכשיראה שדעת רוה"פ כסברת הי"א, יראה שכך עיקר לדינא. ע"ש. ורואים שהרב...

נו נו...שפיל לסיפא..

אתעלם מהתקיפות המיותרת כי היא לא רלוונטית לדיון, ואינה מעלה ומורידה כהוא זה בנוגע לדעתנו. על משמרתי אעמודה, הדברים צע"ג וברוך שכיוונו לדעת גדולים, וכל ילד בישיבה קטנה (או אפילו בת"ת) יראה נכוחה שמרן שליט"א לא ברירא ליה האי מילתא כלל וכלל. ה"שמא" לעולם לא יכול לבטל את ה"צ"ע" שסיים איתו הרב, ואם...

עדיין..לא פשוט כמו שמיהרתם לכתוב..אחרת לא היה כותב שהדברים סותרים וצ"ע, וניכר להדיא שגם לדעת מרן שליט"א התירוץ הוא דחוק, כיון שאין זכר לכך בדברי מרן זצ"ל. שמא מרן לא הצליח לדקדק כמוכם? מחילה אך אינני חושב. התשובה מצורפת

מאי דפשיטא ליה למר @ישראל @לשמור ולעשות , מספקא ליה למרן הראשל"צ שליט"א מצרף תשובה שקיבלנו זה עתה ממרן שליט"א בנידון. ומרן השאיר בצ"ע. ואע"פ שכתב ב"שמא" את מה שכמה מכבודכם אמרתם (וודאי שעלו בראשי כאלו התירוצים אך כאמור, לא הניחו את דעתנו..), חזינן דלא ניחא ליה לגמרי בתירוץ זה. וששתי..

מאיפה יצא חילוק זה? יעויין בחזו"ע שבת ח"ג בעמ' כד', ששם התיר הרב לטלטל מאכלים של בהמות הפקר, ומביא בשם ספר מאור השבת שאע"פ שאין לתת מזונות לבהמת הפקר, מ"מ עצם זה שראוי להם- שרי. ע"כ. ולפי מה שכתב כבודו לכאורה הוא הסיח דעתו מהם. ולא קשה מדברי הבא"ח (מקץ, טו') שכאשר מקפיד לא לתת לבע"ח את אותו...

אדרבא, אין לנו אלא מה שכתוב..דעת הרב נראית ברורה שאין זה מעיקר הדין אלא רק נכון להחמיר. וכפי ששמע כבודו

לא משמע מדברי כבודו שראה את דברי הילקו"י בפנים. עכ"פ זו דעתו של הרב. אם יש חידוש נשמח לשמוע.

כתוב מפורש בילקו"י על סימן שח', בעמ' שמ' ש"נכון להחמיר שלא לטלטלן"

כבודו יעיין ברבבות אפרים שהרב ע"ה סיים איתו, ויראה ששם דחה את דברי החיי"א מהלכה, לא רק בקניידלך שבו דובר, אלא באופן כללי על כל שני מינים. ואם כדברי כת"ר שיש כאן עיקר וטפל קלאסי, למה הרב זצ"ל כתב שנראה מדבריו שאפילו שהבשר לא בא לטפל (דהיינו שהוא גם עיקר) יברך שתי ברכות, לכאורה זה בכלל לא אותו...

ייש"כ על מו"מ הנפלא. ובאמת בריש האשכול הבאנו יישובים גם של האול"צ וגם של מרן שליט"א בילקו"י, ע"ש. וקושטא אומר, שאת דברי הבן איש חי אפשר ליישב יותר בקלות גם מבלי להכריע בין ספריו (וע"ע בב"י סימן רסג' סעיף טו' בדברי תה"ד, והוא סייעתא לכבודו), כיון שהבא"ח בר"פ לא הביא כלל את דברי החיי"א, ולכן אפשר...

כבודו יכול להפנות לאן בדיוק? אם הבנתי נכון, הכוונה להערה בקטן שמפנה ליבי"א ח"ט סימן קח' גליונות ומילואים הערה 13, וא"כ הרי שהקושיא נותרת בעינה, שגם שם מרן ע"ה דחה את דברי האול"צ שמה שכתב שבסלט פירות: "מברך על הפרי העיקרי בלבד, או על המין המרובה יותר אם שניהם חשובים. נ"ב. ליתא. והעיקר לברך על כל...

זו באמת סברת הלבוש, והביאו ברב פעלים. וכתבו להוכיח כן מסימן רח' סעיף ז', ע"ש. אך הרב ע"ה תלה את זה בכך שהאורז הוא הרוב, ולכן מברך ברכה אחת. ולכן קצת קשה מעמ' קמג' ששם מברך שתי ברכות.

במשנ"ב ס"ק א' מוכח שכך הבין בחיי"א (וגם הביה"ל שציינתם מוכיח זאת) שכתב: "או אפילו שניהם עיקרים וכו', ואפילו כל מין ומין עומד בפני עצמו ונכר" ובשעה"צ ב' מביא את החיי"א על המשפט הזה, ומכריע סב"ל. ועיין בחיי"א עצמו בכלל נא' סעיף יג' שכתב בזה"ל: "אבל אם כל אחד נכר ובפני עצמו ואינו נעשה לטפל, מברך...

מגוחך כל העניין עם העריכות מחדש. סיימתי לדון עם כבודו..

כבודו מוזמן לגלול אחורה בשרשור ולראות מיד נהג במי כבוד, ומי לא.. כתבתי כבר שאיני מסכים עם הבנתכם בדברי מרן זצ"ל, מה שייך לבוא ולומר על הגר"ג בן משה, שהוא ת"ח עצום ורב, ש"ככה לא לומדים", וכי כבודו יקבע מי יודע ללמוד ומי לא? לכן הגבתי כמו שהגבתי. על כל מה שרשמתם עניתי ואם כבודו יעיין במקורות בפנים...

חבל שכבודו כל רגע עורך את ההודעות מחדש ומוסיף עוד דברים, זה מאוד מבלבל,..(כנראה מחמת חוסר העיון והמהירות לדחות כל שאלה שעולה בדברי מרן זצ"ל). מציע שכבודו יעיין בדברים ואז יגיב, לא למהר. ואם עדיין לא הבנת את השאלה אז על מה ענית עד עכשיו? אתמהה...

הדברים פשוטים דלא כדבריכם, וכל מי שיעיין שם יראה להדיא שהחילוק שלכם תמוה מאוד..ואם זו טענתכם, ליתא.

הדברים נסתרים מהביה"ל שם בסימן ריב' סעיף א', שדן בדברי החיי"א ומעמיד אותם גם במבושל, וכידוע שמרן ע"ה פסק את דברי החיי"א בעמ' קמג'.

אחה"מ אבל דבריך לא מובנים ואינם עולים בקנה אחד עם מה שכתוב.