תוצאות חיפוש

כאן הובא שהם חרדים.

יש תגית מיוחדת ליום העצמאות עם כל המקומות שהדברים נידונו בהם. בכדי לא לכפול את הדברים שוב ושוב ולסבך את הקוראים, אבקש לחפש שם את המקומות שדנו בהם ולהגיב במקום המתאים. לכן, כעת, אני נועל כאן את הנושא, ואת מוזמנים להמשיך לדון במקומות המתאימים.

אגב, מאז ומתמיד קראו את השם בברית?

ועל זה התמיהה, מה הכוונה "לא מסתבר" כשהדברים כתובים המפורש במדרש!...

אולי @תלמיד מהרש"ך יודע...

אכן. והמקור הובא כאן:

וכפי שאני כתבתי, שאכן לשון "יכולים" משמע כעדיפות. אך הגיעה מב' סיבות: א' שאלת השואל. ב' סדר התפילה. זו לא תשובה כ"כ ארוכה... בסה"כ כמה שורות... הרב אמר שזה "מהני לדין קדימה" שלא נאמר ש"תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם" ולכן צריך לקרוא ק"ש קודם, אלא יכולים לספור קודם. (וגם יכולים לקרוא ק"ש קודם).

ממה שהרב כתב בהתחלה: מובן שהשואל שאל אם אותם הנוהגים להתפלל מנחה וערבית יחד ומסיימים התפילה בצאה"כ, יכולים לספור ספיה"ע מיד אחר התפילה ואח"כ לקרוא ק"ש בזמנה, או שצריכים לקרוא קודם ק"ש משום "תדיר ושאינו תדיר". וע"ז השיב הרב: "... יכולים לספור ספיה"ע מיד אחרי התפילה, ואח"כ לקרוא ק"ש בזמנה, ולא...

היינו הך. הרב כתב "שאלת חכם חצי תשובה". נראה לי שהדברים פשוטים ומובנים למי שרגיל בכתביו ובלשונו של מרן שליט"א.

לפי מה שהרב אמר בשיעור שלא מצוי שהחזן יוציא יד"ח, מובן למה ניחא ליה שלא לומר "ברשות מורי ורבותי".

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A9-%D7%A6-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99.8132/

השואל שאל אם יכולים להקדים ספיה"ע או שיש בזה בעיה, וע"ז השיב הרב שיכולים להקדים ספיה"ע. אמנם, סייג הרב את דבריו, שגם אם רוצים לעשות הפוך הם יכולים. א"כ, במענה לשאלה "האם יכולים להקדים ספיה"ע לק"ש", תשובת הרב היא "כן". ובמענה לשאלה שלא נשאלה: "איזה מהם יקדים" אפש"ל שמה שירצה יקדים. ושוב, צ"ל כפי...

ראיתי כעת כאן שכתבו: שאלה: לפעמים אני בא לבית הכנסת כשהציבור נמצא כבר בתפילת עמידה, האם יש להמתין ולספור ספירת העומר במנין או להתחיל עמידה מיד ולספור לאחר מכן ביחיד? תשובה: בעל השלה"ק (מסכת פסחים נר מצוה ד"ה "וכתב") ביאר שמצות ספירת העומר צריכה לכתחילה להיעשות ברוב עם ובציבור (ודבריו הובאו...

מלשונו משמע גם כצד השני. הרב כתב את שני הצדדים בדרך 'אפשר'. ("יכולים" ו"רשאים").

שם נראה שקודם ספיה"ע כיון שצירף ס"ס שאולי יצא כבר בק"ש שאמר. (וגם כתב רק שרשאי ושיכול ולא שעדיף). אבל בנד"ד שלא יצא יד"ח שניהם, אפש"ל שימשיך את סדר התפילה עד אחרי ספיה"ע ורק אח"כ ישלים, וכמו שלא אומרים לו ביום רגיל שישלים ק"ש לפני שיר למעלות ועלינו לשבח.

היינו חלק ה' (או"ח ג').

יש ברשותי ספר שלם ע"ז.

אולי התחלף לו במה שכתב כאן. (כיון שכשחיפש זאת עלה לו גם המכתב שנכתב לך...)

אגב, אפשר לחפש תגית של "סנני מים" ולראות את המקומות שדיברו ע"ז (ואגב כל פעם חוזרים על אותם דברים... אדני פז... המכתב... וכו').