תוצאות חיפוש

כך היא הלשון גם ביבי"א ח"ט חיו"ד סי' ל"ט אות ב':

אגב, בקיצור ההלכות השמיט זאת.

כתב זאת. כך דרכו של הכה"ח, שכותב דבר מה ובסוף כותב את המקור. (כמו שהיום נוהגים לכתוב בסוגריים בסוף קטע מי אמרו)

הקטנתי את הקבצים והעליתי הכל (חוץ מקטעים 12-13-14 שהובאו לעיל) בקובץ ZIP.

כי זה הועלה במג'יקוד שנמחק אחרי 2 ימים.

העליתי לאתר ממה שהועלה לעיל (וכבר נמחק).

באיזה ילקו"י?

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98-%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8...

מה כתב?

ובמכתב שהובא בהודעה הראשונה נכתב "יכול" ולא "צריך".

ק"ו שאם בשבת מותר שגם בחוה"מ יהיה מותר.

נראה לי שצריך לשאול גם אם "צריך" לספור קודם, ולא רק אם "יכול".

אם הבנתי נכון את המקרה, אז אפי' בשבת ובשמיטה מותר. ק"ו בחוה"מ.

אז איך זה בדיוק קשור לנידון כאן? השאלה פה היתה כשכבר התפלל ערבית, ויש לפניו או ספירת העומר או לחזור על ק"ש.

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97.28/

למה שיחזור בו? יש איזו שאלה על דבריו?

עי' ביבי"א ח"ב סי' ה' שכתב שמי שאמר ברכו אסור לו לדבר [אפי' דבר מצווה, אא"כ אמן דברכות וכד'] (כיון שזה כבר כהתחלת הברכה), ולכן גם כתב בילקו"י (סי' ו' ס"ה) שאם נצרך לנקביו אחרי ברכו, עדיף שיברך אחרי ערבית, ורק אם חושש שישכח מותר לו לברך "אשר יצר". ואצל האשכנזים אומרים בסוף התפילה ברכו אחרי הקדיש...

אז למה בהדפסה האחרונה לא הדפיסו את המהדורה החדשה?

אבל לפי מה שנכתב לעיל, היתה מהדורה מתוקנת באמצע. כלומר, שיצא הסידור הישן, אח"כ מהדורה חדשה, ועכשיו הדפיסו את המהודרה הישנה?!