תוצאות חיפוש

כבר נתבאר שהשלחן ערוך פסק כשני עמודי ההוראה, וכעשרים ראשונים, החולקים על רמב"י. ועוד שדברי רמב"י אינם נוגעים כלל לעוף הפטם שבא מהכלאה, ואפשר שירש את השלשה סימנים מאביו, ויצא מאמא טמאה, והיוצא מן הטמא טמא. ומפני זה כתב הרב בוקוולד (מן השרש, תשס"ו) בשם הרב אלישיב שצריך לבדוק אם יש שלשה סימני טהרה...

בטבע אין לחוש לתערובת, שעל דרך הכלל מצא מין את מינו, וכמאמרם לא לחנם הלך הזרזיר אצל העורב וכו', ובנלקח מהכלל אמרינן כל דפריש מרובא פריש, ורובא לאו בני תערובת נינהו. מה שאין כן כאן, שעיקר ייצור הפטם בא מהכלאה, ולא ידוע לנו כל המינים שהוכלאו, ממילא לא שייך לומר שיש לנו עליו מסורת טהרה אחר שאין...

מה שהסתמך בהוראה ברורה, על ספק ספיקא מצד העיבור ומצד סברת רמב"י, יש להעיר על דבריו כמה הערות. בראשונה יש להעיר דעיקר ההיתר שכתב הוא נגד הוראת מרן בשלחן ערוך, ואבאר הדבר מכמה צדדים. האחד, שהרי על ידי ספק ספיקא זה אנו באים להקל בלא מסורת, שאנו באים להוכיח שהוא טהור מצד שלשה סימנים שבגופו, או מצד...

ראשית הלא דין מפורש בשלחן ערוך "אין לאוכלו, לפי שאנו חוששין שמא הוא דורס, אלא אם כן יש להם מסורת שמסרו להם אבותיהם שהוא טהור". וממילא כל עוף שאין לו מסורת אין לו היתר. ומה שכתב כבודו שאין ללמוד מהשמטת השלחן ערוך, אין זו השמטה, אלא הוראה מבוררת שאין לאכול עוף אלא אך ורק במסורת. וזה הוא בדיוק...

יעיין כת"ר בהקדמת הבית יוסף לספרו, שכתב שם "ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים אף על פי שאנו נכריע בהפך יחזיקו במנהגם כי כבר קבלו עליהם דברי החכם האוסר ואסור להם לנהוג היתר כדאיתא בפרק מקום שנהגו (פסחים נא א)", וההיא דפרק מקום שנהגו היינו האי מימרא דדברים המותרים וכו', אלמא קא מדמי דברים...

אף דברי האלף לך שלמה (חיו"ד קמא) והגורן דוד (ח"ב סי' יא) והמהר"ם שיק (יו"ד צח) והדברי חיים (יו"ד ח"ב סי' מה, ומח) שהבאתי שם, עוסקים בענין התרנגולים החדשים שהיו פרים ורבים עם התרנגולים הישנים, ונשתוו להם במבנה איברי הרבייה, ועם זאת לא התירום.

כבר נתבאר שהרב מקמרנא (בקונטרס כנפי נשרים, נדפס בחי' רבינו ישעיה שור עמ' עב) קרא לסברא זו דברי הבל, ויקום וישפוט כל אדם אם במקום ספק אכילת עוף טמא, רוצה הוא לסמוך על סברא שקראה הרב מקמרנא דברי הבל. וגם כל האחרונים שדנו בענין הקוצ'ין והבראמא ושאר התרנגולים המשונים, לא עלתה על דעת אחד מהם להתיר...

אולי כבודו יבאר למי נודע ונתברר דבר זה, כי הלא נחלקו בזה האחרונים, אם עופות הללו דומים לקובריצר, אם לאו, ועדיין תשובותיהם נדפסות בספריהם, ומי הוא זה אשר הכריע בדבר ונתברר לו האמת בסלע מחלוקת זו. ולענין ההודו, הלא היו אף עדויות של מסורת עליו, כמו שכתב הרב מקמרנא (נדפס בחידושי רבינו ישעיה שור עמ'...

היאך יוכל כבודו לומר שהוא דבר ברור שלא יתכן שבתוך מין אחד יהא פרט טמא, כאשר רבן של ישראל רש"י ז"ל, מפרש (נדה נ: ד"ה תרנגולתא) דתרנגולא דאגמא ותרנגולתא דאגמא שניהם מין אחד, והזכר טמא והנקבה טהורה (להו"א דר"פ). ומכל מקום לגופו של ענין, גם אם נתפוס שאינם מין אחד מדין תורה ממש, אלא שהתרנגולים...

א) דעת הרא"ש בהיפך משיטת רמב"י, וכמו שכתב בתשובה (כלל כ סימן לב) שכתב בהדיא "דע כי אין לסמוך על שום חכם שיתיר עוף על ידי סימני טהרה, אלא דוקא על ידי מסורה שמקובלין מאבותיהם שאכלו אותו, ולא יסמוך אדם על בדיקת סימנין". ב) גם דעת המאירי בהיפך משיטת רמב"י, שהרי מה שהעתיק כבודו מדברי המאירי שכתב...

אחר המחילה מכבודו, מה שכתב "וסיים הבית יוסף", אין זו לשון הבית יוסף, אלא לשון הרב המגיד המועתק בבית יוסף, כמבואר למעיין במגיד משנה בפנים (מאכלות אסורות פ"א ה"כ), וגם יוכיח על זה תיבת "עכ"ל", אשר אף כבודו העתיקה, ולא נתן אל ליבו כי הדבר מורה שלשון זה מועתק מדברי הרב המגיד. והדבר מבואר כי הרב...

כך עלה תחילה במחשבה לפני מרן הבית יוסף להורות הדין על פי טענות וראיות תלמודיות, כמו שכתב בהקדמתו בזה הלשון: ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו התכלית להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות וחידושי...

אף שמדברי הש"ך נראה שמפרש כך בדעת השלחן ערוך, כבר נחלקו על דבריו כמה אחרונים, שהרי בשו"ת דברי חיים (יו"ד ח"ב סי' מח) כתב 'שנראה מהמחבר דהא דאין לאכול שום עוף אלא אם כן יש לו מסורת, לא משום חומרא מחמירין, אלא הוא ממש ספק'. וכתב עוד בתשובה אחרת (שם סי' מה) 'בודאי אין נאכל שום עוף בלא מסורה, וכן...

מה שנראה מדברי כבודו שהוא מחלק בין זן עוף חדש, לבין זן תרנגול חדש, ראשית מדברי כל אותם הפוסקים שדנו על הבראמא, ועל הקוצ'ין, והתרנגולים בעלי חמש האצבעות, וכל שאר התרנגולים החדשים, שכל הפוסקים טרחו לברר בכל מין ומין ממיני התרנגולים אם יש לו מסורת, מבואר בבירור שהבינו כולם שגם תרנגול חדש צריך...

כבודו מזכיר בדבריו שני עניינים: הענין הראשון: לפי תפיסת כבודו לא יתכן שכלל ישראל יכשלו באיסור, על כן יבאר כבודו על מה הוא מסתמך בקביעה זו, כי הלא מקרא מלא כתוב (ויקרא ד יא) ואם כל עדת ישראל ישגו, ונעלם דבר מעיני הקהל, ועשו אחת מכל מצות השם אשר לא תעשינה ואשמו, ונודעה החטאת אשר חטאו עליה...

אשמח אם תוריד את הקונטרס עוף פטם שצירפתי לעיל, ותראה את מה שכתבתי שם...

וכל הרוצה לברר את האמת בדין עוף הפטם, מוזמן להוריד את הקונטרס הזה וללמוד בו.

כבר נתבאר שאין מהעיבור ראיה לטהר העוף, ושכן כתבו גדולי האחרונים. וגם לענין שכן ונדמה: כבר נתבאר דהשלחן ערוך (יו"ד פב ס"ב) הורה שאין לאכול אלא על ידי מסורת טהרה מאבותינו, אלמא שכן או נדמה לא מהני, וממילא לא נוכל להקל נגד דין השלחן ערוך. גם בשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד צח) הביא מי שרצה להתיר העופות...

כבר הבאתי שדעת רבי משה ברבי יוסף, היא דעת מיעוט הפוסקים, אבל דעת רוב הראשונים שלא כדבריו, ומכללם גם שני עמודי ההוראה הרמב"ם והרא"ש, וכן פסק השלחן ערוך, ומי יהין לעבור על דבריהם, ובפרט במקום איסור דאורייתא, וכל שכן באיסור חמור כל כך של מאכלות טמאים, אשר כתב הזוהר (פרשת שמיני דף מא:) שמי שנכשל...

המעיין בבית יוסף ובשלחן ערוך, יראה בבירור שמה שפסק השלחן ערוך שאין לאכול אלא במסורת אינו חומרא, או מנהג, אלא דין גמור מספק דאורייתא. שהרי לדעת רש"י (הובא בב"י) עשרים עופות טמאים יש בהם שלשה סימני טהרה והם אסורים מן התורה, ומפני זה לא סמך רש"י להתיר עוף על ידי שלשה סימני טהרה, אלא רק על ידי...