תוצאות חיפוש

וכאן המקום לציין כי נדון דידן אינו עוסק באיסור דרבנן, אלא הוא עוסק בענין איסור אכילת עוף טמא, אשר הוא איסור דאורייתא, ולא מהקלים שבהם, אלא מן החמורים שבהם, עד כי בכל ספר הזוהר יש רק שני מקומות שהביא שאדם אינו זוכה אחר פטירתו שתדבק נשמתו בצרור החיים, ואחד מהם מה שהביא הזוהר בפרשת שמיני שהאוכל...

להוי ידוע לכת"ר כי כבר לפני כחדשיים ימים, פניתי בטלפון אל הרב פנחסי, לשאול אותו על מה הוא סומך, ואם כי לגבי המסורת הוא לא קיבל את דברי ונתחזק בטענותיו [ואף בזה לעניות דעתי מבואר בראשונים שלא כדבריו], אך לגבי ענין הדריסה וסימן הטומאה בביצים, טענתי על דבריו כמה טענות, ולא היה בפיו מענה לשאלותיי...

וכבר נתבאר בהרחבה בקונטרס עוף פטם עמ' ס' והלאה, ועמ' ע"ה והלאה, שאין בדבריו כדי לסמוך להתיר, ובפרט שאנו עוסקים באיסור דאורייתא ומן החמורים שבהם.

בעדות של הרב פנחס יואל בוכינגר, מבואר שבמשך שעה ומחצה אכלו התרנגולים מתרנגול אחד, עד שלאחר שעה ומחצה מת מכך. וגם כל מי שרואה את הצילומים, ויודע איך נראים תרנגולים שאוכלים, אין לו כל ספק שמדובר באכילה. והמושג "מוצצים את דמו", לא שייך להעמידו ביחס לתרנגולים, שהרי אמרו בחולין (סב. וע"ב) כל העופות...

הרב מרדכי כהן, ראש מוסדות אור ודרך. הרב שמעון דרור, ראש מוסדות ובית ההוראה "תפארת וגדולה". בנוסף לאחר שהצגתי בפני הרב פנחס כהן, רב העיר נתיבות, את בעיות הכשרות הקיימות בעופות הפטם, יום לאחר מכן התקשר אלי ואמר לי כי כשהגיע לבית ראה את העוף בצלחת, ולא אכל אותו.

נראה שכבודו לא ראה את הציונים שציינתי בראש תגובתי, לענין דברי האורי וישעי, ודברי ערוגות הבושם, ודברי בעל השואל ומשיב. על כן אשוב להביא בפני כבודו את כל דברי אסופים במקום אחד, כדי להקל על עיונו בזה. ותחילה מקודם שאבוא להגיב על דברי הדרכי תשובה, אביא בפני כבודו דברי כמה וכמה אחרונים, שמבואר...

לכאורה מדובר בכל דבר הדורש מגע, כי הלא כל יסוד הנידון שם, הוא על פי דברי הבית יוסף שכתב דלדעת הרמב"ם נגיעה בערוה חשיבא אביזרייהו דגילוי עריות ולכך אפילו במקום פיקוח נפש אסור למשש לה הדופק. אלמא אפילו בסתם נגיעה מיירי. לא כן הוא הדבר?

חלילה וחס, לא התעלמתי מדברי כבודו, אלא הגבתי לכל מה שהביא כבודו מהדרכי תשובה. שהרי בתגובה זו הגבתי בענין דברי שו"ת אורי וישעי שהביא כבודו מהדרכי תשובה. וגם בתגובה זו הגבתי בענין דברי הערוגות הבושם שהביא כבודו מהדרכי תשובה. ובנוסף בתגובה זו הגבתי בענין דברי השואל ומשיב שהביא כבודו מהדרכי...

יעיין כבודו בתשובת החבצלת השרון בפנים, ויחזה נכחה כי אף הוא דן בענין תרנגול הפווערלעס, אשר היה לפניהם וראו הסימנים שבגופו, ואפילו הכי לא אבה להתירו. ועוד יתבונן כת"ר בזה, שאחד מן הסימנים הוא הדריסה, שהרי מבואר במשנה שיש שלשה סימני טהרה וסימן אחד של טומאה, וכבר הורה השלחן ערוך כדברי רש"י דאפילו...

כבודו תולה שכביכול המנהג נתבסס על פי שני היחידים הללו, אשר מי שהביא דבריהם סתר דבריהם בלשון חריפה כל כך, ומפני מה כבודו אינו מפרש הדברים כפשטם כי המנהג התבסס על פי תשובות הפוסקים המפורסמים אשר נסתמכו על המסורת?

גם על כל טענותיו אלו כבר השבתי לעיל, האם לא ראה כבודו מה שהשבתי על דבריו?

אכן, כי שאר הגדולים אסרו את הקוצ'ין.

אכן כבר נכתבה טענה זו לעיל וכפי הנראה לא צדה עינו של כת"ר כי כבר השבתי כאן על טענה זו.

אכן כבר הבאתי בארוכה מה שמפורש בדברי הפוסקים שעיקר הסמך של המתירים היה על המסורת, ואם כבודו רוצה אוכל לשוב ולהביאם, רק שלא ילין עלי שאני חוזר על טענותיי. באשר לענין הנבואה, כוונתי היתה למה שכתב כבודו לעיל, כי המתירים שהזכירו את המסורת והוסיפו עליה עוד טעמים להקל, היו סומכים על הטעמים האחרים גם...

כבר ביארתי באריכות בתגובה הזו מפני מה שאלתו של כת"ר היא תיאורטית. איני רואה כל טעם לדון בענין מי שיבוא כיום לאכול תרנגול קוצ'ין, אלא מטרה אחת לנגד עיני, להפיץ ולפרסם בקהל היראים שידעו על מה הם סומכים באכילת הפטם, וישפוט כל אדם, האם באיסור תורה חמור כדוגמת מאכלות טמאים, הוא רוצה לסמוך על טענות...

כאשר שוב ושוב נכתבים דברים שאינם מכוונים אל האמת לפי עניות דעתי, סבורני שיש מקום לשוב ולהעיר עליהם.

לפי המבואר בתלמוד ובדברי רבותינו הראשונים, ובדברי רוב האחרונים, בכל שינוי שהוא, אפילו שינוי מועט, אין מסורת עוף אחד מועילה לחבירו, אלא צריך מסורת נפרדת על כל אחד מהם, וכמו שהבאתי כמה פעמים בפורום זה באורך, ולפי שכבודו כותב שנראה מזה שבשינוי קטן לכולי עלמא הם מין אחד, [וגם משתמע מדבריו שסבור שאף...

זה הוא הנדון הראשון שכבודו הזכיר, שכך הוא לשונו: הרי כבודו בא לדון על מציאות תיאורטית, אילו היה מתברר לפוסקים שאין כאן מסורת כדין, האם היו מתירים. ואילו במציאות אנו רואים שהמתירים הביאו את המסורות על הקוצ'ין ודומיו וסמכו עליהם. כפי שאנו רואים בשו"ת בית שלמה (יו"ד סי' קמו) שכתב בזה הלשון...

זו היא השערתו של כבודו, שהמתירים הסתמכו בעיקר על טעמים אחרים. אך מדברי הפוסקים עצמם מבואר שלא כדבריו, וכפי שכבר הבאתי לעיל בפני כבודו, כי בשו"ת בית שלמה (יו"ד סי' קמו) כתב בזה הלשון "האמת הוא שרוב חכמי זמנינו במדינתינו הורו להקל בהם, ולמעשה איני מתיר, כי העיקר אשר סמכו עליו קצת גדולים, הוא על...

כבודו יכול להגדיר את הדברים כ"מומחיות של התעלמות", או באיזה לשון שיחפוץ, דומני שכבר ביארתי את דברי למר פעמיים, ובזה די והותר.