תוצאות חיפוש

תוכל לברר שם או טלפון?

אכן כשרואים את כל דברי האחרונים שדנו על הבראמא, ועל הקוצ'ין, והתרנגולים בעלי חמש האצבעות, וכל שאר התרנגולים החדשים, שכולם טרחו לברר בכל מין ומין ממיני התרנגולים אם יש לו מסורת, מבואר בבירור שהבינו כולם שגם תרנגול חדש צריך מסורת, ואין שום היתר כללי על כל התרנגולים. ואין כל חדש תחת השמש כי כבר...

דומני שהבאתי מתוך דבריהם של האחרונים, על מה סמכו, ומבואר ברור בדבריהם שסמכו על המסורת, ואם יש לכבודו הערה על דברי, כבודו מוזמן לכותבה, ואפשר לדון בה. אך באשר למה שהציע בעל הכל עוף למינהו, להתחיל לדון מה היו אומרים הפוסקים על מציאות אחרת, אילו לא היו עדויות על מסורת, על זה השבתי שזה הוא דיון...

כבר ערכתי לעיל באורך את דברי הפוסקים, ואם כבודו אינו מקבל את דברי, הרי הדברים מונחים בפני הציבור, והבוחר יבחר את אשר נראה לו קרוב לאמת.

הרמ"א וגם מרן, לא חילקו בין משפחות התרנגולים, ובין משפחות התוכים, ובין משפחות שאר העופות, אלא אמרו דבר אחד ברור, שאין לאכול עוף אלא אם כן יש להם מסורת שמסרו להם אבותיהם שהוא טהור, וכבודו רוצה להתיר עופות שאין להם מסורת כלל וכלל, כגון המלאי והאסיל, שבאו מהמזרח הרחוק שלא היו שם קהילות של יהודים...

מנסה להתחמק ממה? מדיון תיאורטי? אינני מתחמק, אני אומר בפה מלא שאיני רואה כל טעם בדיון תיאורטי, זה דבר ברור שהקהילות שנהגו להקל ולאכול את הקוצ'ין הסתמכו על המציאות שהיתה בפועל [בה היו עדויות שעוף זה נאכל בארץ ישראל], וכן הסתמכו על מה שהורו הפוסקים בפועל בנידון זה, ולא שייך לומר שנסמכו על מחשבות...

שלום רב לכולם. כידוע כתב הגאון רבי עובדיה יוסף בספר טהרת הבית, שאין היתר לאשה ללכת לרופא גבר, מלבד במקרה שביאר שם שיש צד היתר. רעייתי צריכה לעשות עקירה של שן בינה, ולמרבה הפליאה כשפנינו למרפאות לא הצלחנו למצוא רופאה אשה שמבצעת עקירות, אנחנו מתגוררים באזור הדרום, אבל מוכנים לנסוע גם לעיר אחרת...

איני יודע מאין הביא כבודו את כל הנידונים הללו. יש נידון אחד שנדון כאן. מרן בשלחן ערוך (פב ס"ב) והרמ"א (שם ס"ג) הורו שאין לאכול עוף אלא במסורת, וכן נהגו בכל קהילות ישראל כבר מתקופת הראשונים במשך מאות שנים. מה שטען חבר הפורום "מקיים דברי חכמים" הוא, כי במאה וחמישים שנים האחרונות, נהגו ישראל...

אדרבה כאן המקום להזכיר, כי מבואר בדברי התלמוד, ודברי רבותינו הראשונים, ורוב האחרונים, שאין להתיר עוף אחד במסורת עוף אחר אפילו כשהשינוי ביניהם הוא מועט, וכדלהלן: זה לשון הבית יוסף (יו"ד פב ד"ה מסקינן) 'מסקינן בגמרא (חולין סב.) דסנונית לבנה, אי ירוקא כריסה אסירא, ואי חיוורא כריסה שריא'. הרי...

וכבר כתב על טענה זו הרב מקמרנא בקונטרס כנפי נשרים (נדפס בחי' רבינו ישעיה שור עמ' עב) בזה הלשון, 'ראיתי באיזה מתיר שכתב בטביעות עינא דקלא מתירין דבר חמור, מכל שכן להתיר לזה שקורא כתרנגול, אחי היש מכאוב כזה להתיר בלתי מסורה מדברי הבל כזה, הרי גם שם בשינוי מועט ישתנה הכרה, מכל שכן זה הדוכיפת הטמא...

כנ"ל

על זאת ניתן לומר כי את החוש אין להכחיש, יראה העם וישפוט למראה עיניו, אם הם שינויים קלים בין התרנגול הרגיל לבין המלאי והקורניש.

אכן היו פוסקים שערערו על המסורת, אך היו כנגדם פוסקים שהעידו על המסורת, ובראשם עומד בעל הדברי חיים אשר מפרט בתשובה (ליקוטים והשמטות סי' מב) שחתנו הלך לארץ ישראל ולאזמיר, ושלח משם העופות הנאכלים במסורת, ובדק הדברי חיים עצמו למראה עיניו, וראה שהם דומים ממש לתרנגולים החדשים שנאכלו בעירו, ועל פי זה...

הנה שו"ת בית שלמה אשר כבודו בא להסתמך על דבריו, כותב בהדיא בפה מלא (יו"ד ס"ס קמו) "כיון שהשלחן ערוך ורמ"א סגרו עלינו הדרך להחמיר, מחמת שיטת רש"י, ורמ"א החמיר שאף על קבלת בעל המאור אין לסמוך למעשה, ואין לסמוך אלא במסורה, וכל שכן בתרנגולים החדשים שאין להקל רק במסורה". ומה שדקדק כבודו מהלשון...

היאך כבודו מביא ראיה לדבריו מזה, כאשר זו ראיה לסתור. שהרי כבודו עצמו מעתיק לשונו של היד יצחק שכתב, "עד עתה לא היה פוצה פה עליהם, וגם לומדים מופלגים אשר בכל עיר ועיר המה ראו ולא ענו דבר, ועתה נשמע קול צווחה ברחובותינו שחכם אחד מחכמי הדור גזר אומר שאסור לאכלן, יען כי לא מבני ארצינו וכו' וטעמו...

תמה אני היאך יוכל כבודו לתלות דבריו במהר"ם שיק. הלא המהר"ם שיק עצמו (יו"ד סי' צח) כותב בראש תשובתו "וכבר סגר עלינו בשלחן ערוך יורה דעה סי' פ"ב סעיף ג' וכתב שאין עוף טהור נאכל אלא במסורת וכן נהגו ואין לשנות, ואם כן כבר קבלו כל ישראל עליהם את זה, ואין לנו דרך אחר להתיר, אלא על ידי מסורת, ועדיין...

אם כבודו אינו יודע, הרי לפנינו דברי האחרונים אשר היו חלק מפולמוס הקוצ'ין, והם מעידים שהסמך של המקילים היה על המסורת. שו"ת בית שלמה (יו"ד סי' קמו) שכתב בזה הלשון "האמת הוא שרוב חכמי זמנינו במדינתינו הורו להקל בהם, ולמעשה איני מתיר, כי העיקר אשר סמכו עליו קצת גדולים, הוא על מה שהעידו בפניהם אנשים...

כאשר אנו רואים בשו"ת שאילת שלום (סי' כב) שההיתר הראשון שהזכיר בתשובתו הוא על סמך המסורת, וכתב שם "בעופות הללו שלא היו נמצאים במדינות הללו, ומחדש הביאום, ודאי יכולין לסמוך על מסורות המקומות שבאו משם ואוכלים אותם שמה", רק אחר כך הוסיף עוד צירופים, ודאי שעיקר ההיתר הוא על המסורת. וכן בשו"ת שואל...

מה שכבודו מנסה לצייר כביכול ישנה סייעה של פוסקים שמקילים בלא מסורת, אינו מכוון לאמת. כל המתירים, הזכירו בדברים להסתמך על המסורת, או של הקובריצר או מסורות אחרות, אלא שהוסיפו עוד צירופים להקל, ורק בדברי השאילת שלום ואורי וישעי מצאנו שאחר שנסתמכו על המסורת, הוסיפו שאפשר להקל אף בלא מסורת, ואם כן...

איני רואה בדברי כבודו תשובה על הערותי.