תוצאות חיפוש

אכן יש מחלוקת בראשונים מה היא דריסה, ולדעת הרמב"ן והר"ן היא כדריסה דטריפות, שמכה בצפרניו, ולדעת רש"י היינו שאוחז בצפרניו ומגביה המאכל, או שמניח רגלו עליו. אך לדעת רבינו תם ורוב הראשונים, דריסה היינו אכילה מחיים, וכבר הורו הפרי מגדים (מש"ז פב סק"א) והפרי תואר (פב אות ג) והכף החיים (פב אות ו)...

אשוב לשאול בפעם הרביעית, אולי יואיל כבודו להשיב. האם לסברת כת"ר השינויים בין התרנגול הטהור, לבין הקורניש והמלאי הם שינויים קלים ?

יבאר כבודו מפני מה קשה לקרוא לזה דריסה? ולענין מה שכתב שיש להתחשב בתנאים שהם מתגדלים, ראשית יבאר מה כוונתו, כי באילו תנאים הם מתגדלים? ושנית, הלא כתב הר"ן (חולין סא.) 'שלא נראה לעולם עוף טהור שהוא דורס', וכן כתב המאירי (חולין ס:) 'שאין הטהור דורס לעולם', וכתב עוד שם 'שאי אפשר לטהור בדריסה'...

לענין מה שכבודו רוצה לטעון, שחלילה וחס המנהג להקל בקוצ'ין [ודומיו] התפשט נגד דין השלחן ערוך, ונגד המנהג של מאות שנים שלא לאכול אלא במסורת, וכל אותם המתירים הקילו חלילה לאכול בלא מסורת. הנה ראשית דברי כבודו מוכחשים ממה שכתב אחד מהחכמים אשר היה חלק בלתי נפרד המפולמוס של התרנגולים החדשים, הלא הוא...

לענין מה שהעתיק כבודו מהדרכי תשובה, את דברי האורי וישעי, והערוגת הבושם, והשואל ומשיב, כבר השבתי בהודעות נפרדות שאף לא אחד מהם התיר בלא מסורת, וכבודו השמיט עצמו מלהשיב בזה. ואף לענין מה שהבאתי בארוכה מהדבר משה, והשואל ומשיב, ויהודה יעלה, ובית שלמה, ומחנה ישראל, ובעל הערוך לנר, והכתב סופר, אף...

מאחר שרבן של ישראל רש"י ז"ל, וכן עמוד ההוראה הרא"ש ז"ל, ועוד כמה וכמה ראשונים, סוברים שצריך לחוש שמא העוף דורס, וכדבריהם פסק השלחן ערוך בהדיא וכתב "אין לאוכלו לפי שיש לחוש שמא הוא דורס", היאך יכול כת"ר לומר שמעיקר הדין לא היה צריך לחוש לזה. ועוד שכבר נתבאר שכאן לא מדובר בגזירה, וכל הדין של...

אכן בגמרא לא מוזכר שמחמת מעשה זה אין לאכול אלא במסורת, אלא רש"י למד דין זה מתוך המעשה של תרנגולתא דאגמא, וכדבריו גם כן סובר עמוד ההוראה הרא"ש, וכן סובר הרשב"א ז"ל [הובא בב"י, בסוף ענין ס"ב], והראב"ד [תשובות ופסקים יד], וריב"ם (הובא בסמ"ק רז), והסמ"ק (שם, ודוק בלשון 'אבל'), והאגודה (חולין נט.)...

כבר הבאתי לפני כבודו את לשונות הפוסקים, ואשוב להביאם: בשו"ת דבר משה (תאומים, סי' מה) כתב, 'אשר דרש ממני נידון העופות הגדולים שנתחדשו במדינתינו, ויש בהם איזו שינוים מתרנגולים שלנו, הנה הוראה יצאה ממני להתיר כאשר עיניו לנוכח יביטו בדף הנדפס מספרי וכו'. והגיע הדף הנדפס מספרי לצפת, והשגתי כתב יושר...

דבריו כלליים מאד, הלא הבאתי באריכות לשונות הפוסקים, כי המתירים התבססו על העדויות של המסורת, יביא כבודו היכן מצא שסמכו להתיר גם בלי העדויות של המסורת.

בלשון שו"ת אורי וישעי שעליו דובר, מבואר שהוכיח מדברי התלמוד דזוטר ואריך לא חשיב שינוי, אבל לא עלה על דעתו לומר דכל מיני התרנגולים, עם כל מיני השינויים הרבים שביניהם לא חשיבי שינוי, ובדואי לא היה אומר שהשינויים שבין התרנגול, לבין המלאי והקורניש, לא חשיבי שינוי, ובודאי לא כאשר כל ביציהם כד וכד...

נמצא אם כן דאף כבודו מודה דאינו חומרא, אלא איסור גמור.

אדרבה מתבאר מכל לשונותיו שם שאינו בא לברר מה גדר הדברים לדעת רש"י, אלא מה הוא הגדר לדידן, כמו מה שכתב שם "לפי עניות דעתי יש לומר דמן התורה צריכין אנו לחוש", וכן מתבאר משאר כל לשונו שם.

בתשובתו השניה, הוסיף לדקדק כן מלשון השלחן ערוך, שכתב שם "וכן נראה מהמחבר", וזה אכן פשט משמעות לשון השלחן ערוך שכתב "אין לאוכלו לפי שיש לחוש שמא הוא דורס", וברור שלשון השלחן ערוך נסמך על שני עמודי ההוראה שהביא בבית יוסף.

נמצא שלמסקנא תפס שאינו חומרא בעלמא, אלא האוכלו אוכל עוף טמא ממש.

אכן הפרי חדש לא חשב שהוא חולק על השלחן ערוך, ולשון הש"ך אינו מפורש לבאר כן בשלחן ערוך, אם כי כך נראה מלשונו, ומכל מקום כמה אחרונים חלוקים עליהם בביאור דעת השלחן ערוך, ומפרשים שאינו חומרא או מנהג, אלא ספק איסור תורה. והוא דבר ברור ופשוט שכאשר אנו רוצים לברר מה היא כוונת מרן בשלחן ערוך, יש לנו...

לענין סימני הטומאה, לא מצאתי יישוב בטוב טעם, אלא רק לסמוך על דעות מיעוט הפוסקים או על סברות דחויות, אדרבה אם יש ביד כת"ר טעם להתיר, בטוב טעם, נשמח אם יעלה דבריו כאן, ויהא בהם מזור למנהג ישראל, כי עד עתה לא מצאנו רפואה למכתינו.

אחר שראינו שהאמוראים לא הצליחו לברר אם העוף דורס, ואכלו מעוף זה (כמבואר בתשובת הרא"ש כלל כ סי' כ), ואחר כך נתברר שהוא דורס והם נכשלו באכילת עוף טמא, למה אין אנו צריכים לחוש מעיקר הדין שלא ניכשל באכילת עוף טמא, וכי חכמתינו ומעלתינו גדולה מן האמוראים? בכל מקרה לא מדובר כאן בגזירה, מאחר וגזירה היא...

יבאר לנו כבודו אם זה נקרא לשיטתו שינויים קלים או כבדים.

אכן כל זה רק בענין האיסור מצד המסורת, אמנם ודאי ישנם עוד שני טעמים לאסור עופות הפטם, הן מצד שאוכלים מחיים ולדעת רוב הראשונים אכילה מחיים חשיבא דריסה, ועוף דורס אסור מהתורה. והן מצד שמצויים בביציהם ביצים ששני ראשיהן כדין, וכבר פסק השלחן ערוך (פו ס"א) שכל ביצה ששני ראשיה כדין בישוע שהיא מעוף טמא...

כבר הבאתי שאף אחד משלשת החכמים הללו לא דחה דברי רש"י להתיר עוף בלי מסורת. ומלבדם רבו המתירים דוקא על פי המסורת של הקובריצר וכדומה. בשו"ת דבר משה (תאומים, סי' מה) כתב, 'אשר דרש ממני נידון העופות הגדולים שנתחדשו במדינתינו, ויש בהם איזו שינוים מתרנגולים שלנו, הנה הוראה יצאה ממני להתיר כאשר עיניו...