תוצאות חיפוש

ופה באמת צידד להקל בזה.

יישר כח. לא הבנתי כ"כ מה החילוק בין מי שמברך לעצמו או לחבירו סוף סוף יש כאן ס"ס ובפרט מפני כבוד הבריות.

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%AA%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A2-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%94.14496/ מרן הראשל"צ שליט"א בשיעור האחרון דן...

הדבר הזה ברור מאוד וזה מתאים לדרך הפסיקה של מרן זצוק"ל. דעת הריב"ש שמיעוט המצוי היינו "קרוב למחצה" (וע"ז מרן זצוק"ל התבטא שזה 35-40 אחוז ולכל היותר 30 אחוז. כי אם זה פחות הריב"ש היה נוקט "מעט יותר משליש") - ולא מצינו לשום אחד מהראשונים שחולק על הריב"ש. ועל כן אפי' שהרבה פוסקים אשכנזים נקטו...

הרב אלקנה ישראל שליט"א כתב ע"ז בצורה הכי מקיפה בנושא ופשוט וברור לכל המעיין בתשובה שמותר לגדול לשחק בין במשחקים בין בכדור בשבת ואין בעיה של מוקצה.

אתה צריך צילום או משהו לבדוק שם?

הרב @בנימין לוריא לא צריך להגיב לכל אחד שמזלזל בת"ח שיש פה.

למרות שמעיקר הדין לא צריך לבדוק לדעת מרן זצוק"ל שסובר ש"מיעוט המצוי" זה רק מ30% ומעלה. (ובסולת זה מקסימום 20%)

דרך אגב מצורף פה מדריך של הבד"ץ לניקוי סולת.

מרן שם הזכיר מי הם "המדייקים"?

הרב דוד שם לא נחית לדין של כוונה, הוא דיבר שם על זה "שלא ישבו כולם ביחד" שבדיעבד יצא. (דהיינו ה"בדיעבד" הולך על הדין הראשון ולא על הכוונה) - אבל בהמשך בעמ' יז דיבר להדיא על ברכה שלא התכוון לצאת יד"ח שלא יחזור לברך מחמת סב"ל.

אולי אפשר לצרף דעת הרא"ה לס"ס. (זכור לי שיש עוד מ"ד שסובר כוותיה)

או שעדין נפק"מ למנחה...

ברוך ה' היום בבוקר לא אמרנו תחנון. (וכן נוהגים בכל הבתי כנסת פה בעיר מעלה אדומים... ואם כבר, צריך להלחם פה בבית כנסת אחד או שתים שאומרים הלל עם ברכה.) - נפגש בשרשור כאן שנה הבאה...

רק בעמ' י הנושא הוא ברכת המצוות. אבל מעמ' יא והלאה חוזר לכלל הברכות. איפה? הוא רק כתב כמה פעמים שאם רוצה להוציא את חבירו צריך כוונה לכתחילה. אבל מחמת סב"ל אפי' אם לא התכוון לא יברך שוב.

וגם פה משמע בכל הברכות ואין חילוק כלל.

פה הוא סתם ולא חילק בין ברכות הנהנין לשאר מצוות.

וזו התשובה שציינו אליה ביחו"ד ח"ז.

וזו לשונו: רבנו ממשיך בתשובה אם ציבור מסויים יכולים לקבוע להם יום לעשותו יום משתה ושמחה כיום פורים על נס שנעשה להם. ושאלתי את רבנו, לפי זה מה יהיה עם יום העצמאות ויום ירושלים? וענה לי רבנו שזה אותו דבר.