תוצאות חיפוש

זו עיקר כוונתי.

עיין בשדי חמד, אסיפת דינים מערכת ה"א אות טז-יז, ועוד כמה בהמשך, ששם כמעט כל הפוסקים שהביא ס"ל דבעי ליבון.

אמנם, כל הפוסקים לא הזכירו סברא זאת, אלא כתבו בסתמא דבעי הגעלה, ולכאורה היה להם לציין דברים אלו. מ"מ מסברא זה נשמע נכון מה שאתה כותב,.

עכשיו הבנתי יותר טוב! אני יעיין קצת וישיב ע"ז, אם יהיה מה להשיב. אך מסברא אולי אפשר לומר שגם בתוך הכלי נעשה חנ"נ דקי"ל דיש חנ"נ בכלים , והרמ"ע ס"ל דאין חנ"נ בכלים, ולכן ס"ל דבעי שיצא ויכנס חנ"נ.

כנראה שאצטרך להאריך. בית יוסף יורה דעה סימן צה: כתוב בתשובות הרשב"א (שם) ביצה שנתבשלה במים בקדרה חולבת מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה דהא נ"ט בר נ"ט הוא כדגים שעלו בקערה אבל ביצים שנתבשלו בקדרה עם בשר ואפילו בקליפה אסור לאכלן בכותח שקליפת הביצה בבירור מנוקבת היא וכשאדם מבשלה תוך יורה...

השאלה פה שמנשק את היד של עצמו אחר הלחיצה, לא של חבירו.

יפה מאוד! אבל זה לא מה שאמרתי. שים לב שגם גבי הניסוי של המים לא הכחשתי אותך, א''כ להכחיש את האמת. כוונתי, שאם תשים שמן ממש, זה יעבור לתבנית, א''כ מוכח שהנייר אינו אטום לגמרי, וממילא הטעם עובר ישירות. דוגמא לדבר, מביצה ונ''ט בר נ''ט. מסתמא אתה יודע מה הכוונה.

מנהג של הערבים.

שאלה מעניינת.... מ''מ לקטנים ודאי שאפשר אף בלי ס''ס, כיון שאין להם סב''ל.

רעיון מאוד יפה אך מאוד לא נכון..... כבודו לא עיין ברמ''א קה ז שדווקא כשנבלע באוכל, אך בנבלע בכלי גם הבלוע אוסר. ואגב, בב''י כתב להדיא כדברי הט''ז בשם הרשב''א.

גבי שכר שבת.

אם זה עבור ההכנה, אז אין שום נידון בפוסקים.

רק הוכחתי שהתשלום על הקריאה בפועל.

פשוט. כשרק בשר נבלע, ורוצה עכשיו לבשל חלב, מיקרי היתר כיון שהכלי לא נאסר עדיין. אבל כשנבלע בשר ואחר כך חלב, אז עכשיו זה נעשה איסורא בלע, ולכן בעי הגעלה.

מחילה מכבודו. שם איירי לגבי כלי בשרי, כשר, שרוצה להחליפו לחלבי, ובזה פשיטא דמהני ליבון קל, וזהו שו"ע מפורש בסי' תקט סע' ה' עיי"ש במפרשים. אבל כאן הנידון כלי שבלע מבשר וחלב, ול"ש למימר היתרא בלע.

אדרבה, מזה שכל הפוסקים דנו כיצד לבעל קורא מותר לטול שכר, מוכח שעיקר השכר הוא עבור הקריאה.

ברור שהתשלום הוא על הקריאה, הגע בעצמך, אם הכנת ולבסוף אתה נאנסת, וכי מישהו ישלם לך?

ויש באמתחתי עוד כמה פוסקים דס"ל דבעינן הגעלה, ולכן פשיטא שלהלכה בעינן ליבון בבשר ואח"כ חלב, ובעוף יש לדון וכנ"ל.

השאלה היא שהוא מנשק את היד של עצמו, לא של חבירו.

וכ"כ בשו"ת הרמ"ע מפאנו סי' צו, וכ"כ האו"ה כלל נח דין כג. (ועי' ש"ך יו"ד סי' קכא ס"ק ח ופר"ח שם שהבינו מדברי הרמ"ע שאף הגעילו קודם שנשתמש בו חלב אין ההגעלה מועילה, ועי' חי' רעק"א שם ובתשובותיו סי' מט והגהות חת"ס למג"א סי' תנא שהשיגום. אך מ"מ בדעת כולם רואים שאם זה היה בתוך מעל"ע, ודאי דבעינן...