תוצאות חיפוש

החילוק הוא כך: לגבי ספירת העומר הוי דין ביום, דהיינו שעל שם היום יש חיוב, ולכל אע''ג דהתפלל ערבית, מ''מ מחקרי יום גבי ספירת העומר. משא''כ בשאר דברים.

אבל מ''מ עצם הברכה לא מעכבת, וא''כ ל''ש לומר שהאשכנזי קיים את התקנה והספרדי לא.

אה''נ.

שאלה טובה. אך התירוץ פשוט, דבהגעלה טעם הבשר ונחלה נפגשים בנ''ט השני, ולא בנ''ט השלישי כמו במקרה שלך.

בודאי שכן. יש להדגיש שדווקא שהסיר יש בו רטיבות מבחוץ, ולא לכלוך של בשר/חלב בעין.

אכתי לא מיושב, דמ''מ כיון שיש צד שיצא י''ח, א''כ שוב לא יברך.

אז למה אשכנזי לא יברך שוב?

וזהו קצת חידוש, דלכאו' אם אשכנזי יברך וידלג, כתב שם שלא יברך כיון שיש צד שיוצא ידי חובה, ואילו ספרדי שיאמר בדילוג ולא יברך, יצטרך לברך שוב. והרי ברכות לא מעכבות.

יישר כח!

ועוד גימטריה 'כי ה' הוא האלוקים' (30+26+12+91) לרמוז שהקב"ה בתוך מחנה ישראל.

עוי"ל בפשיטות דבני לוי היו צדיקים, והרי קיימו את התורה במצרים, וא"כ פשיטא דאין בהם ממזרים, ולא צריך פסוק במיוחד בשבילם. וכעי"ז עוי"ל דל"ש ממזרים, דאטו ברשיעי עסקינן?

יישר כח גדול!!! ממש הרבה זמן חיפשתי את זה!!!!!

? ממש דחוף לי לשבת. אשמח אם מישהו יודע שיכתוב.

אז בקיצור..... מהיום לתת לכל הודעה לייק. אם יש צד שזה גורם אפי' קורת רוח קטנה, אז זה שווה את זה. יישר כח על העלאת הנושא, לא חשבתי שעד כדי כך יש אנשים שזה עוזר להם. בל''נ מהיום אשתדל לעשות לייק לכל הודעה מעניינת אפי' מעט.

זכור לי (בוודאות) שמרן זצוק"ל כתב שספרדי שדילג 'לא לנו' ו'אהבתי' ביום שגומרים הלל, וגם לא ברך, אלא קרא כמנהגו בר"ח, שצריך לחזור עם ברכה. מישהו יודע מה המקור? תודה לכל העונים!

מה הבעיה בזה? וכי אם ירצו לקיים מצוות בתוך היב' חודש נגיד להם לחכות?!

מה זה שונה מהא דמבואר בחו''מ סי' קלו ס''ב דבכלל אסור לו להשתמש?

תשובה של מרן שליט"א: מקור ההלכה של אבקת חלב נכרי הנה חלב בהמה טמאה או טריפה אסור משום דכל היוצא מן הטמא טמא, כמבואר בבכורות (ה:). וילפינן מדכתיב את הגמל, שנאמר ב' פעמים, אחד לאיסור עצמו ואחד לאיסור חלבו, ואם אינו ענין לבשרו תנהו ענין לחלבו. אך חלב בהמה טהורה מותר, אף שיוצא מהחי, ואין דינו כאבר...

וכן פסח רלו

וכן עין יצחק ח"ב עמ' תקג שלחן המערכת ח"א עמ' שלו שלחן המערכת ח"ב עמ' תרמו