תוצאות חיפוש

הדגשתי "כגון הנ"ל" היאך להוליך את הספר תורה, ומתי להחליף לתפילין דר"ת וכל כיו"ב שאין הם עיקר הדין או לעיכובא, כל אחד ימשיך במנהג אבותיו או מקומו.

להוציא את הנשים בברכת הלבנה.

גם רבינו הגדול זיע"א לא היה מסכים לשנות מנהגים כגון הנ"ל, הכל בסדר ... וד"ל

אם אכן זה כך, שבהנהלה כ"כ מתנגדים להתחשב באיסור שבת, אולי מוטל עלינו להדיר את רגלינו מהמקום הזה, כלומר, "יולדות" (בלבד.....) וידוע הוא שעיקר הרווח של הבתי חולים בארץ הוא מהמחלקה הזו ... וכל אחד ישאל את רבותיו שבת שלום

לגבי הכותרת יעמוד "תחת" גוף כשרות או "בראשות" ??

אתה @בן תורה ואתה לא יודע ????

א. לפי הזכור לי היארצייט היום ולא אתמול (ג' חשוון ולא ב', נכון?) ב. גם ביא"צ של הגרי"ש אלישיב לא היה איזכור, זה עקבי שם (מדוע? לא יודע, אבל תפסיקו לקחת ללב, תשתכנזו קצת....)

ידועה דעתו של מרן זיע"א שלא יענו מחשש הפסק לשתיית היין, וידוע גם מה שהאריכו לדון בדבריו הקדו'. מה ש(אולי) פחות ידוע שבילקו"י שבת מהדו' ע"ב על סי' רעא (אינו לפני כעת) פלפל בחכמה בעניין והעלה שמסתברא שתענה אמן ולא תטעם מהיין. ושוב חוזרת השאלה, האם יש חלילה מחלוקת, או שהפסק בטל, או פלפול בעלמא, או שמה?

אפשר להזמין מה שרוצים אצל נחמני.

האישיות והמיוחדות לו, ומעטים שכמותו .....

לפי תכונותיו של רבנו הגדול זיע"א, היה מעשה מצווה שכמעט כולם יכולים לעשות ואילו עליו היה להימנע (עכ"פ לחומרא), מהו?

אתה מכיר את הסיפור מקרוב? כי כבר נפוצו עליו אין ספור גירסאות.

עיינו בפורום השכן לפני שמנפחים בלונים ....

מבקש שוב, ישנה אפשרות לשיר עצמו? תודה

הכותרת נשמעת מאוד מגוחכת ...

אצלנו (בעיה"ת בית שמש ת"ו) חולקו עד האחרון כולל ...

חלק מהתהליך הוא לערבב, מה עם לש? ובעצם גם בלי נתינת המים לתוך דבר המתגבל מעורר שאלה, ואיני מונח כעת בפרטים. [כך העירה הרבנית המונחת ברזי המטבח..]

לא כ"כ הבנתי את השאלה, המקליד (בד"כ) לוקח לפי תווים, לפני שהוא מוציא את המוצר מתחת ידו הוא מתעד כמה תווים הוא יצר ולפי זה הוא מתמחר. מה שקרה אחר כך, זה לא אמור לעניין אותו, לא יודעים מה היה? המע"ה.

ראיתי דבר יפה בפורום 'השכן', שלא בכדי נכתב בתורה להדיא יום פטירתו של אהרן הכהן, שלא יהיו מחלוקות מתי הוא. ועוד, דווקא בראש חודש דלכו"ע לא אומרים תחנון ביום זה ...

הנו"ן עם חיריק או פתח?