תוצאות חיפוש

נידון ברכת מצות קשות תלוי בחקירה האם ג' הדוגמאות שנקטו הראשונים בהסבר פת הבאה בכסנין הם סיבה שמברכים מזונות, או שהם סימן שהם נאכלים לעראי. ומד' כמה מרבותינו פוסקי ספרד נראה שנקטו דהי סיבה עכ"פ מחמת סב"ל וכן מבואר בד' מרן זיע"א בכמה דוכתי: (א) בחזו"ע ברכות (עמ' נה) כ' שברכת הלחמניות וחלות מתוקות...

לא כתבתי משגיח משותף, אלא יש משגיח לרבנות, ומשגיח של העדה"ח לדוגמא, והם עושים ביניהם חלוקת תפקידים בפיקוח. למה?

ודאי שצריך לבדוק כל הכשר לפי ההתנהלות שלו, אבל הכשר ספרדי מהודר לכאו' יקפיד על דברים שפוסקי ספרד החמירו בהם, יותר מהכשר אשכנזי. כמו שלהיפך.

ההסבר ברור, לכל הכשר יש קהל יעד שמעדיף אותו. וקרוב משפחתי שעבר עם קהל יעד של אותו הכשר, ושיווק להם מוצרים, רצה לשווק להם גם יין. (ראש מסחרי). ממש לא, יש הרבה עסקים שהבד"צ עושה חלוקת עבודה בין המשגיח שלהם למשגיח של הרבנות. בנוסף יש בחו"ל הרבה מפעלים שאחרי בדיקה אם המקום מתאים להשגחה, סומכים...

אם יש למוצר הכשר מהודר של העדה"ח אין סיבה שלא יתנו הכשר, בפרט שלא מדובר במוצר עם רכיבים רבים וכד', שיש בו סיבוכים הלכתיים.

נו.

הוא לא צריך לדעת מאומה, מספיק שהבד"ץ מאשר. א' מקרובי משפחתי רצה לשווק יין לפני כמה שנים, עם כשרות של א' ההכשרים (המהודרים ביותר) שלא היה להם יין באותו זמן, ורב ההכשר אמר לו שאם יביא מכתב מהעדה"ח שהיין 100% הוא ייתן לזה כשרות. וקרוב משפחתי הביא מכתב, למרות שהיין לא היה 100%.

כמדומה שטעמן אינו יצרן אלא יבואן ומשווק, כך שאם יש סודות וכד' אינו אמור לדעת זאת. (כלומר יתכן שהיצרן משקר עליו, ואינו יודע מכך).

הטעם שלו קצת מכחיש זאת...

אם כך זה בח"ג סי' ה, או בח"ה סי' ג. בחלק יו"ד.

אשמח לציון מדוייק. אבל לגוף הדברים זה פלא, כי כשדיבר לפני כמה שנים שלח אליו גאב"ד העדה"ח הגרי"ט וייס זצ"ל שליח, לומר לו שהם מקפידים על זה, ומרן שליט"א הזכיר זאת בשיעור (כמדומה ברמז). וא"כ מה שייך ש"בעקבות דבריו הם שינו" אם מתחילה היו מקפידים ע"ז?!

היכן סיפר זאת?

שוקולד של כל החברות נמכר ונאכל גם ללא שום ביגלה וכד', ש"מ שאינו צריך מיתון למתיקותו. ומה שאוכלים אותו יחד עם דבר נוסף הוא בשביל טעם השילוב וכאמור. איזה הקלטה מרן אומר שזה תלוי בזה? לא ראיתי ילדים שאוכלים קטשופ בלי צ'יפס, מידך ראיתי הרבה פעמים שאוכלים ציפס בלי קטשופ. הזכרתני כשבני היה קטן וברך...

כוונתך לזה? https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94.3062/

ראשית, הבעיה להשהות אכילה בלא ברכה אחרונה על דברים קלים לעיכול היא מועטת מ72 דקות, ויכולה להיות אפי' בדקות מועטות. ולעצם הנידון @הרב שמעון ללוש ואני הקטן הארכנו בזה בקובץ "משנת יוסף" גליונות ה' וי"א. לבאר שיטת מרן זיע"א מהערה זו. ע"ש.

כבר צויין לעיל שמרן הראש"ל שליט"א ביאר שהם מסתמכים על ההבנה המבוארת בשו"ת תשובות והנהגות.

ראשית דין פרוטה כדין מאה, ואם אינו מחוייב ע"פ הדין למה להוציא זאת ממנו. שנית פרוטי פרוטות כפול אלפי סופגניות זה כסף.

במחילה, אבל שוקולד חלב נאכל ע"י רוב בנ"א בלא שום סבל לגוף, והגוף לא צריך לשבור את מתיקותו, ודאי לא בכמות מועטה כזו. הסיבה היא ששמים בייגלה וכד' היא כי אנשים אוהבים את השילוב של שניהם, ומבואר בט"ז (סי' רד ס"ק טז, ע"פ דברי הפמ"ג) דס"ל דמ"ש הרמב"ם והשו"ע "ליתן טעם בתערובת" כוונתו לומר "ליתן טעם...

אה"נ אין בעיה לשים דגל, השאלה האם אפשר לחייב בעל חנות להוציא הוצאות לשם זה.