תוצאות חיפוש

גם מרן החזו"א לא חשוד שלא מבין בחכמת התכונה, והבין בדעת הרמב"ם, שסובר שעלות השחר זה בשעות זמניות, ולא מעיר עליוו שזה מוכחש המציאות. אם החזו"א מתבטל לרמב"ם, הר"ד סופר יכול להתבטל לרבים מהראשונים והאחרונים שלא הבינו כמוהו.

ובכל זאת כל גדולי האחרונים שלא פסקו בשיטת 'המעלות' קשה לומר שפסקו כך מחוסר ידיעה, גם הם ראו את מנחת כהן והגר"א. והם היו חכמים יותר מהגר"ד סופר,

אפשר דוגמה מהספר 'שערי אורה'' שנתפרסם בעלון?

זכורני שראיתי בשו"ת יביע אומר, כותב שבימים טובים אחר 'ברוך שאמר'' יתחיל מיד 'טוב להודות' ולא יאמר 'מזמור שיר ליום השבת' ולא ראיתי שום מחזור שכותב כך לעשות.

ראיתי בספר חקירות וטעמים (עמ' קצה) שמביא מה שכתב מרן שליט"א במבוא לחנוכה על קושית הבית יוסף תירוץ בשם אבודרהם תיקנו ח' ימים ולא ז', כיון שאם היו רק ז' ימים, ביום הרביעי לא היה ניכר ההבדל בין ב"ש לב"ה. והקשה ע"ז בספר ''חקירות וטעמים' קושיה יפה, שהרי תקנת חכמים קדמה למחלוקת ב"ש וב"ה. חיפשתי בספר...

אני לא בטוח שהיה אשכנזי, בהולנד הייתה קהילה ספרדית. וכמדומה לי שהיה רב הקהילה הספרדית.

וע"ז טענתי, שאם כבר הביא כ"כ הרבה שיטות, למה לא מביא את השיטה המקובלת ביותר שהייתה נהוגה בקהילותינו.

הוא היחיד מכל חכמי הספרדים, כך פסקו כל רבותינו בכל הדורות.

במבוא לילקוט יוסף חנוכה עמ' כב כתב: וראה באבודרהם מה שכתב בזה שקבעו שמונה ימים לזכר נס השמן ולא שבעה ימים שהרי ידוע דהלכה כבית הל ל שמוסיף והולך ואם היו קובעים שבעה ימים אם כן ביום הרביעי לא היה ניכר הבדל בין בית שמאי לבית הלל שהרי לבית שמאי דסבירא להו כנגד הימים היוצאים ידליקו ביום הרביעי ארבע...

אתה רציני?????? גמ' פסחים צד: מפורש שם ובכל הראשונים עיי"ש. הרמ"א שהבאתי, מקורו בפירוה"מ לרמב"ם בברכות ושם מדבר על עמוד השחר, וכותב שם הרמב"ם שעה וחומש

אמרת לא ידעו לשער, הרמ"א כותב שכן. אתה אומר שהרמ"א לא מתכוון להכל, והוא כתב הכל...

מעניין שכל רבותינו גדולי הפוסקים הספדים לא מתייחסים לעניין המעלות, ב"ה היום אכשר דרא ואנו מביניים יותר מהם...

הרמ"א כותב וכן כל מקום ששערו וכו'' זה כולל גם עלות השחר וכד', דאל"כ היה מחלק.

לא גורסים, הם שינו מהמקור.

ידעו לשער שעות זמניות, הנה לך דוג': שלחן ערוך - אורח חיים הגה: וּמְשַׁעֲרִינָן ( שָׁעוֹת אֵלּוּ לְפִי עִנְיַן הַיּוֹם, וְאַף אִם הַיּוֹם אָרֹךְ מְשַׁעֲרִינַן לְי''ב שָׁעוֹת וְהֵם נִקְרָאִים שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת, וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁשִּׁעֲרוּ חֲכָמִים בְּשָׁעוֹת, מְשַׁעֲרִינַן לְשָׁעוֹת אֵלּוּ...

מעניין אם זה רק חכמי אר"ץ או שמא כל בני העדה מאריכים ימים.

במדרש רבה (בראשית צא)

לכאורה מזמור 'יענך' הם אומרים וא"כ 'דיו לבא מן הדין להיות כנדון' ו'תפלה לדוד' הם תמיד לא אומרים, האם בגלל שיש אבי אבן או חתן פוטר אותי מלומר.