תוצאות חיפוש

כתב במפורש "ונראה" וכו "נראה לי " וכו הרי להדיא שזה מסברתו והרגיל ללמוד בספריו בשימת לב יבחין שרבים הם המקומות לאין מספר שכותב דברים מסברתו אלא שכותבם בקיצור ובתמצית ונבלעים בתוך הבקיאות הרבה

נראה שסבר דקול צפצוף לא חשיב כלל תקיעה וכמו שברור שאם יתקע בשופר וישמע קול נשיפה וכמו שמצוי לפעמים שהשופר נתקע ונשמע הקול כעין נשיפה מאומצת דלא יצא אע"פ ש"כל הקולות כשרין "דלא הוי תקיעה כלל וסבר דהוא הדין בצפצוף חריג שאינו קול שופר רגיל דלא חשיב כלל תקיעה

שמעתי מחכם יוסף חיים דייויד שליט"א רב דק"ק עוד יוסף חי בלונדון תלמיד מובהק להגר"מ אליהו ז"ל ששאלו על איש דחוק במעותיו ויש בידו אפשרות להוציא מממונו על אחת משתי חומרות גנרטור לשבת או תפילין דר"ת והשיבו שעדיף שיקנה במעותיו גנרטור ויש בזה הרבה מן החידוש בדעת הגר"מ דאף דאזיל בכל דבריו כדעת הבא"ח...

בלי להיכנס כלל לגופם של דברים יש למחות על זלזול בכבודם של הרב נתיבי עם והגאון הנאמ"ן

אחה"מ דברים תמוהים דאי נימא דעיקר קבלת מרן היא גמורה וכי מאחר שאחר כך נהגו שלא כדין תשתנה הקבלה באופן כללי ? וכן מש"כ שהמנהגים הם במאות הלכות הא אין הדיון אלא במנהגים דלא כמרן ושהונהגו אחר קבלת הוראותיו וא"כ כבודו הגזים טובא ומה שנוהגים בדברים מסויימים כהקבלה להסוברים כן מרן עצמו היה מודה לזה...

אמנם לא ראיתי דברי הראש"ל בספרו אבל הגר"ע עצמו בספריו ביאר דהא דעבדינן ס"ס נגד מרן משום דאמרינן שכל מה שהחמיר מרן היינו רק בספק אחד אמנם בהצטרף עוד ספק אף מרן עצמו היה מודה להקל ואשר על כן באופן שמרן החמיר להדיא אף בהצטרף שני הספיקות לא עבדינן ס"ס כנגדו וכן ביאר את הדברים הגרב" ץ

ולגופם של דברים נלענ"ד דלא יתכן לומר כלל בדעתם של פוסקי ספרד דסברי דקבלת הוראת מרן היא רק בתורת ספק ומשום דאם כן נמצא דבמילי דאורייתא קיבלנו דבריו רק לחומרא אמנם לא כשמיקל שהרי סד"א לחומרא ולעומת זאת בדרבנן קיבלנו דבריו רק לקולא אמנם כשמחמיר וחלקו עליו הפוסקים סד"ר לקולא וא"כ מה שכתבו הפוסקים...

אחה"מ לפקצ"ד לא קרבו דברי החזו"א לדברי החיד"א דהחזו"א לא דן אלא באיזה מקומות קיבלנו קיבלנו דברי מרן והרמ"א והחיד"א מיירי אף במה שכן קיבלנו שמ"מ סברת החולקים לא בטלה לגמרי והיינו שלפי החזו"א יתכן דבמקום שהמחלוקת שקולה קיבלנו דבריהם לחלוטין ובאופן שאינה שקולה לא קיבלנו דבריהם ואף לא בתורת ספק...

אכן כמדומה שאין פוסק אשר לא נטה באיזה מקומות מדברי מרן אף מאלה שכתבו שקיבלנו הוראותיו ומ"מ נראה שיש להבחין בין פוסקים אשר הייתה להם עמדה שיטתית בנושא והיינו שהיו להם כללים מתי לא פוסקים כמרן ובדרך כלל במקומות שלא פסקו כמוהו זה בהתאם לכלליהם לבין פוסקים שקצת יותר קשה להבין מדוע פסקו פעם כך ופעם...

גם באור לציון כתב שלא יברך מהאי טעמא דהוי ריח שאין לו עיקר

כל הדיון כאן מתבסס על הנחה שרוב בהמות כשירות הן אמנם זה יתכן רק לדעת הרמ"א שמכשיר סירכות אבל לדעת מרן שמכשיר רק חלק במציאות של ימינו רוב טריפות הן (אפשר לברר אצל כל שוחט שרוב הבהמות לא יוצאות חלק וכל שכן בבהמות לחליבה שיותר מבוגרות ומצוי בהן יותר טריפות) וצ"ע על מאי סמכינן אנן דגרירי בתר מרן

מקורב לרב בניהו כבר שנים

לכאורא תליא בפלוגתא דמצוות צריכות כוונה בדרבנן ואפשר שיש לחלק דשאני הכא דאף שלא התכוון לתקנת שמו"ת התכוון לקריאה בתורה ואף דבגמרא ברכות ריש פרק שני משמע דלמ"ד מצוות צריכות כוונה אם קרא בתורה בפרשת קר"ש ולא נתכוון למצוה לא יצא יד"ח קר"ש ואף שנתכוון לקריאה שאני הכא דעיקר תקנת שמו"ת שיקרא בתורה...

אחר המחילה מחלק מחברי הפורום אשר רגזה רוחם לכבודו של מרן הגרע לפע"ד אין סיבה כלל להתרגשות יתירה זו ,ואסביר הרב ע"ה היה אדם שכמעט לאורך כל תחנות חייו מאז שהתחיל אורו להזריח בצעירותו ועד כמעט סוף חייו קמו כנגדו מתנגדים מכל מיני גוונים וסוגים אשר ניסו לגמדו ולהקטין את דמותו ובעיקר לצמצם את השפעתו...