תוצאות חיפוש

אכן דעת המאירי משמעותית מאוד מאחר שהוא מחכמי ספרד, [והוא והחינוך היחידים שלפו"ר הזכירו דעת התו'], אמנם כבר הזכרתם בעצמכם בקונטרס את הקושי מדבריו שהזכיר שהזית הוא מעט יותר משורש קטן, ומה שכתבתם שם ליישב שכמוציא זית משתער בזית קטן, כמדומה שהוא חידוש גדול לדינא, ובסתמא כשאמרו זית היינו זית בינוני...

אה"נ ניתן ללמוד מדברי המהרי"ל שהיו בזמנו זיתים גדולים, אבל לא מסתבר כלל שהיו בינוניים, ולומר שנכחד הזית האגורי כבר ראינו שלא ניח"ל להמהרי"ל לומר כן.

לענ"ד דברי המהרי"ל אינם השערה רחוקה כל כך, וכמעט כל אחד מאיתנו מסתמא היה אומר אותו דבר, כי זה הרי ברור שיש גדלים שונים בזיתים, וכפי שמבואר בהדיא בדברי חז"ל שיש גדולים קטנים ובינוניים, וממילא הדבר די מתבקש שאם מצד אחד ראה זית גדולה כמעט כביצה, גם אם אומרים לו שראו זיתים קטנים, הרי מאוד מתבקש...

אמת שלא נגד "כל" האחרונים, אבל נגד "רוב וכמעט כל" האחרונים, ונגד דברי מרן המפורשים בחזון עובדיה בכמה מקומות וכנ"ל. ומש"כ לחלק בין הבנה בסוגיא להוראה למעשה, ל"ז להבין הלא ברור שהא בהא תליא, למשל אם נוקטים שדעת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם לא כתו', ושכן סתימת השו"ע בהל' עירובין, ממילא זה מכריח שהמנהג היה...

המחלוקת היא אם מוכרח בדעת הרמב"ם שחולק על התו' או לא, אבל אם מסכימים שהרמב"ם חולק על תו', אין דרך לנטות מדברי הזרע אמת, שהרי בוודאי לא יפסוק השו"ע בהחלט כתו' נגד ג' עמודי ההוראה, ובפרט שסתם כדבריהם בהל' עירוב ואף לעניין ברכה וכנ"ל. וממילא כיון שבדברי מרן בחזו"ע מבואר כמה פעמים שפשיט"ל שדעת...

הנה גם כאן כתב מרן בפירוש ש"דעת הרמב"ם והרי"ף והרא"ש" הוא שהזית הוא שליש ביצה, ואף סמך ע"ז להלכה לעניין זקן וחולה, א"כ פירש בדבריהם כפי שפירשו הפר"ח והזרע אמת וסיעתם, ולא כהמג"א והערך השולחן [וכפי שצידדתם בקונטרס] אלא כרוב הפוסקים שנקטו כדברי הפר"ח והזרע אמת וכפי שהזכרתם בקונטרס, וממילא אם כנים...

ציטוט נוסף מפתיחת הרב אמיתי בן דוד וז"ל 'ובפרט שיצאו לאחרונה קונטרסים ומאמרים לבירור הנושא, ובפרט תשובת מו"ר נשיא בית מדרשנו הג"ר שלמה ידידיה זעפראני שליט"א שפורסמה בסוף המהדורה החדשה של ספרו ויזרע יצחק, וכן קונטרס 'כל עוף למינהו' להרה"ג חזקיה פורטמן שליט"א, שכל דבריו אמת וצדק בסברה ישרה וברורה...

אף אחד לא אמר שהם לא יודעים ומכשילים את הציבור ביודעים, ברור שהם סוברים שזה מותר מכל מיני טעמים, וברור שיש מקום לדון בזה כדרכה של תורה, [וטעמם ונימוקם נתבאר בתשובה שבתשובות והנהגות ח"ה סי' רמד וקנה בושם ח"ד סי' מו ומאז נכתבו עוד כמה וכמה מאמרים בעניין מכמה ת"ח, ומאידך גם האוסרים כתבו כמה וכמה...

יישר כח על המאמץ, אבל לתועלת המעיינים אציין שהקבצים האלו לא עוסקים כלל בשאלת העופות כי אם בסוג מסויים של בהמה אם כשר לאכילה ואם יש עליו מסורת [והשם של הקובץ בטעות]

גם אני מצטרף לבקשת המחילה.

אה"נ, דברי היו רק בנוגע לעצם הדבר איזה מהם עדיף, ורק כלפי מה שציטטתי. ואה"נ וודאי שבנושא של חזן יש שיקולים נוספים. אם כי לענ"ד וודאי שיש מעלה גדולה בחזן שאשתו הולכת עם מטפחת, שבוודאי יוכל להיות סנגור לפני השי"ת יותר ממי שאשתו עם פאה [אף אם הוא ע"י הוראת היתר ואף אם אין כאן פסול מדינא], ובפרט...

אני יודע מה מפריע יותר לי בעצמי, וכן הבנתי גם מאחרים. ייתכן שלא כל האנשים שוים.

לא הבנתי כוונתכם

אינני חושב שכזית הוא לפי כל כדור, אלא לפי כל חתיכה, ואם בכל חתיכה אין כזית [כפי שהוא בדר"כ] אין נפק"מ במה שבכל הכדור יש כזית. [אמנם נכון שלפעמים ניכר צורת הבסקויט וזה תלוי בעיקר אם הריסוק הוא איכותי].

כל דברי הם רק כתלמיד הדן ולא באתי אלא לעורר ולא להסיק מסקנות. בפשטות עולה מדברי השו"ע הנ"ל שאף להצד שהוא פת, אם אין בו כזית ואינו ניכר שהוא מפת, איבד את תורת פת שבו, וממילא באופן שהוא כך ברכתו מזונות בתורת וודאי. ואמנם נכון שכאן בלא"ה ברכתו מזונות, אבל נפק"מ לתוך הסעודה שאם ברכתו מזונות רק מחמת...

כבודו מוזמן לשאול כל אדם שמשתדל לשמור על עיניו, מה מפריע לו יותר, כמדומני שהתשובה תהיה אחידה [היחידים שמנסים לנפנף במטפחות הפרוצות הם אלו שנשותיהם עם פא"נ ובאים להרגיע את מצפונם]. אני לא בא להצדיק מטפחות לא צנועות, אבל במחילה, אין מה להשוות.

לא זכיתי להבין למה כבו' קורא לזה קשקושים, כמדומה שדבריו דברי טעם.

כמדומה שאין ספק שהפאה הכי צנועה [של היום] פרוצה יוצר מהמטפחת הכי פרוצה, וח"ו לומר שעדיף פאה, [בפרט שכל אחד מבין שמי שהולכת עם מטפחת לא צנועה, כשהיא תלך עם פאה בוודאי שתלך עם פאה פרוצה ביותר]. והסמארטפון כמה שהוא חמור מגוחך להאשים בכך את המטפחת. אמנם לעניין ש"ץ נכון מה שכתבו שבעוונ"ה ההוראת היתר...

צריך לשים לב שיש כאן שני נידונים שקצת התערבבו, יש נושא של "פת הבאה בכיסנין" שברכתו מזונות באמצע הסעודה, אלא שמחמת השיטות השונות שיש בזה, רוב הדברים הם ספק פת, ובזה באנו לנידון על איזה דברים נוכל להכריע שהם וודאי פת הבאה בכיסנין, שזה הזכירו כאן כמה מ"מ בעניין. אבל יש סוגיא נוספת שנקראת "חביצא"...

הערה יפה. בעיקר לשון הגאונים, אני גם חושב שהפשטות יותר בדבריהם שאינו משתנה כלל, אבל אם נקבל שיש ראיות שיש שינויים, מוכרחים לפרש בכוונתם כדברי החזו"א. [ולפי"ז נצטרך לומר שאה"נ היה רצוי שיהיה המידה כמו בימי משה, אבל מאחר שאי אפשר ליתן שיעור במידה כזו שתתקקיים לעולם, לכן תלתה התורה את השיעורים...