תוצאות חיפוש

אני יודע את זה, ולכן הנני מסופק אם כדאי להעלות וכמו שכתבתי בהודעה אחרת, וגם מחמת שצריך להפוך הכל לפידיאף, זה קצת טרחא בשבילי. לכן מי שירצה יוכל לפנות אלי, ולקבל הרבה חומר שכתבתי בעניין בסיי"ד. [כך אני גם יודע שמי שמבקש, באמת מעוניין לעיין בסוגיא, ולא רק פתח מתוך סקרנות לראות מי נגד מי ולמה...

אם אכן כתוב בגאונים לא כתו' ברור שדבריהם דברי קבלה יכריעו [ואף התו' מסתמא היו חוזרים בהם]. אבל אליבא דאמת דברי הגאונים לא מוכרח שכוונתם שאינם משתנים כלל במציאות, אלא ניתן לפרש שהפרי עצמו קיים ואין בו שינוי [שמתחלף לפרי אחר לגמרי, כמו משקלות ומדות שפעמים משתנים לגמרי], וכך פירש החזו"א [או"ח סי'...

כל הראיות האלו אינם ראיות של שחור על לבן, אלא "חשבונות" [כדוגמת אין קומץ פחות משני זיתים, שצריך למדוד ולראות וכל זמן שלא עסקו בזה יכולים לא להבחין בכך]. והרי אפילו אחר שכבר נכתבו ראיות אלו, ישנם הרבה ת"ח שלא יודעים כלל מראיות אלו אע"פ שהם בקיאים בכל הש"ס, כש"כ קודם שהעירו בזה, לא בהכרח כלל שנחתו...

כמדומני שגם בראשונים שהביעו דעתם בהדיא, רוב הראשונים אינם סוברים כתו', וכפי שהראה לעין בספר זית רענן. [ובקונט' הזית של רבותינו עשה מניין אחר, אבל בהרבה מהראשונים הוא רק לפי פרשנות מסויימת בדבריהם, ובחלקם הוא נגד גדולי האחרונים ואף נגד מרן בחזו"ע, וכגון בדעת הרא"ש והתו"י והמרדכי, ונתבאר בקונט'...

יישר כחך על ראיה זו. אכן ברשב"א מבואר שהזית הוא הרבה פחות מרבע ביצה, [כך שברבע ביצה יש בוודאי כזית], אבל קשה לי להאמין שעל סמך זה נתפשט המנהג בתימן, שא"כ היו צריכים לכתוב זאת, ויותר מסתבר שהמנהג היה על פי המציאות, שהיה ברור להם שאפשר לקבוע שברבע ביצה בוודאי יש שיעור זית מצוי.

לענ"ד מעיקר הדין הוא כך אף לקולא, אלא שראוי להיות מיראי הוראה ולהיזהר בספק ברכות, ולכן נכון לאכול עוד, [ולאשכנזים אפשר לכתחילה לברך בשליש ביצה, ולספרדים ראוי להחמיר לאכול כחצי ביצה, מחמת שכך המנהג], אבל זה בתנאי שאכן אוכל עוד, אבל אם אין באפשרותו לאכול עוד, לכאו' אין מקום להקל ולא לברך ברכה...

כוונתכם אם מכריח ששליש ולא פחות? לא, ממש לא. זה רק מכריח ש"לא יותר משליש", ואין שום רמז רמיזא בכמה פחות, יש רק ראיה [משבת צא ע"א] שהזית הוא פחות מגרוגרת והיות שהגרוגרת היא היא שליש ביצה, ממילא הזית הוא "בוודאי פחות", אבל אין מקור כמה פחות, ואדרבא בפשטות הגמ' שם נראה שהוא הרבה פחות עד שאפשר לקרוא...

זה כתוב בדברי הגר"י שוורץ שראה בעיניו זיתים כאלו [במקום מסויים] וכנראה כך היה בימי חז"ל, בקונט' הנ"ל הביא ג"כ מדברי הגרע"י שלזינגר [שהיה לפני כ100 שנה] שג"כ היה בזמנו מעט זיתים של חצי ביצה ורובם כשליש ביצה. וממילא אם זה המציאות שראו אותם אחרונים, ייתכן מאוד שגם חכמי ספרד המאוחרים ראו מציאות כזו...

אינני יודע אם כל חברי הצוות יאהבו את זה, [שתי ת"ח שכתבו במקום הנ"ל שציינתי נחסמו מהפורום, למרות שכל דבריהם היו בכבוד ולגופן של דברים ואכמ"ל] אם כבו' יקבל מהם הסכמה לכך, אעלה בשמחה.

ניכר שכבו' אכן מבקש אמת, דבר שלא תמיד קל למצוא בזמננו, חילו לאורייתא. כמדומני שאם נדייק יותר, אזי אם נסכם את עיקרי היסודות של הזית רענן, הייתי מסכמם בצורה קצת אחרת. עיקר יסודו הוא שעיקר ההלכה כהרמב"ם ולא כתו', כי כן הוא סתימת השו"ע בהלכות עירובין, וכן הוא דעת רוב הראשונים, וביניהם ג' עמודי...

כבר כתבתי כמה מעיקרי הטענות בפורום הזה במדור מו"מ על הספר זית רענן, וכן כתבו שם עוד כמה ת"ח כמה וכמה טענות נכונות וברורות, הרוצה יקחנו משם. ומי שמעוניין להיכנס לעיון אמיתי בעניין, יוכל לקבל אצלי קונטרס מסודר ובו נדחו כל טענותיו של הקונט' הנ"ל ומתבאר בבירור למה דברי הקונט' הנ"ל תמוהים מאוד...

יש כאן שתי שאלות, שאלה אחת על חכמי ספרד ושאלה שנייה על בעלי התו' בעניין השאלה הראשונה על חכמי ספרד ומרן השו"ע למה חששו לחצי או לשליש, הנה כבר נתבאר שדברי השו"ע בסי' תפו הם רק לחומרא בעלמא, ומה שחש לזה עכ"פ לחומרא אע"פ שהמציאות רחוקה מזה, יש מקום לומר שהוא משום שחששו שנתקטנו הזיתים ועלינו לחשוש...

חזון עובדיה ח"ב סוף סי' כח בהגהה [עמוד תקטז].

כוונתכם על מרן השו"ע או על מרן החזו"ע? מרן השו"ע כתב בפירוש "יש אומרים" שהזית הוא חצי ביצה, א"כ זה רק דעת יש אומרים וסתימתו לא כך וכפי שמבואר מדבריו בסי' שסח. ומרן החזו"ע ג"כ כתב כך בפירוש בדעת מרן השו"ע. א"כ אכן עולה בבירור שכזית חצי ביצה הוא רק לחומרא, [וכך גם נקט בפשיטות האור לציון במבוא...

במחילה, לא הבנתי מה כוונתכם ואיך זה קשור לשאלה אם כזית הוא חצי ביצה או לא.

אם זה קשור אלי, לא הבנתי את כוונת הדברים.

ברור שיש מקומות שחומרא עושה קולא, וברור שכזית חצי ביצה הוא רק לחומרא ולא לקולא. אבל מה ת"ב ויו"כ קשור לשיעור כזית? היכן נאמר בהם שיעור כזית?

לענ"ד מהלך זה פחות דחוק מהמהלך של הרב ללוש, אבל אם לא מתיישב על הלב, נניח בצ"ע. עיקר כוונתי היתה על עצם מה שכתבתם שהשו"ע "פסק" שהכזית הוא חצי ביצה, ואמנם הרבה חושבים כך, אבל המעיין בסוגיא יראה שאין זה כך, וזה לא רק דעת הרב זרע אמת רק גם דעת מרן כפי שמפורש בחזון עובדיה וכפי שציינתי. קיצרתי...

השו"ע לא "פסק" שהזית הוא חצי ביצה, אלא כתב "יש אומרים" שהזית הוא חצי ביצה, אבל בהל' עירובין [סי' שסח] סתם שלא כדעה זו ולא חש לה אפילו שמברך על העירוב, וכ"כ הרב זרע אמת בספרו שבח פסח [סי' תפו] שדעת השו"ע לעיקר כדעת רוב הפוסקים וביניהם ג' עמודי ההוראה שלדידהו אין הזית יותר משליש ביצה, ורק הביא דעת...

הכל כבר פרוש לפני המעיין בהודעות הקודמות ואין צורך לכפול, והבוחר יבחר. [אם כבו' היה מעוניין להתמקד, היה אולי תועלת לבאר כמה דברים יותר באריכות ובביאור, אבל בצורה כזו שההודעות ארוכות, בכל אופן אי אפשר להאריך ולפרט, ובכללות, יכולים להבין מתוך מה שכבר נאמר].