תוצאות חיפוש

כבו' עושה צחוק? ציטטתי מלשונת הפוסקים בזה שכתבו בהדיא שההיתר לא בנוי על המסורה, והיות שכבו' העתיק שוב את מה שכתב, אעתיק גם אני שוב את מה שכתבתי: ז"ל הדרכי תשובה (סימן פב ס"ק לד) 'עוף. ראיתי להעתיק פה בדבר השערורה שהי' לפני כמה שנים בין גאוני הזמן בדבר התרנגולים אשר הובאו למדינותינו מאיי הים...

שוב ראיתי שבעל כל עוף למינהו בפורום לתורה [בקישור שציין באחד ההודעות הקודמות] האריך בזה טובא וציטט את לשונם של גדולי הפוסקים והראה לעין שעיקר ההיתר אינו בנוי על המסורה מאר"י וכנ"ל, ובאמת הדבר מפורש ג"כ בדרכי תשובה ונראה מלשונו בהדיא שעל פי זה נתפשטה ההוראה והמנהג. בכללות המעיין בקונט' הנ"ל...

היחיד שכתב שזה עיקר הטעם הוא הבית שלמה, ואכן לא התיר למעשה. אבל שאר המתירים הדגישו שעיקר ההיתר אינו מחמת זה, חלקם צירפו גם טעם זה, אבל היתרם היה אף בלא זה כמבואר בדבריהם וכמבואר בדרכי תשובה וכנ"ל, וכך פשט ההוראה והמנהג וכמבואר בדרכי"ת שם וכנ"ל. אין בכוונתי להאריך בדברים שיכול לעמוד עליהם כל...

גם על דעתי לא עלה ח"ו להאכיל עופות שאין עליהם מסורת כלל, ולא על דעת אף אחד מהמתירים, [והדגשתי כן בהודעה אחרת, והדבר פשוט ואי"צ לפנים]. אלא שאי"צ מסורת "חדשה" על כל מין ומין, כי כל מיני תרנגול אחד הם [ומענין התרנגולים הטמאים שלכאו' מצאנו, כבר השיב ע"ז בטוט"ד הכל עוף למינהו]

ח"ו, אף אחד לא העלה על דעתו לבטל את המנהג לחוש לדעת רש"י. אלא שהנידון העיקרי הוא אם בשינויים קלים צריך מסורת נפרדת, ובזה נטו הפוסקים להקל יותר אם הנידון בגדר חומרא מאשר אם הוא חשש מעיקר הדין. אבל בוודאי עיקר הדבר לחוש לשיטת רש"י אמת ויציב וח"ו לא עלה על דעת לבטלו.

כבר כתבתי שאין בכוונתי להשיב על כל טענה, והרי הקונטרסים לפנינו והבוחר יבחר רק מחמת שכת"ר חוזר הרבה על טענה זו שכל המתירים התירו רק מחמת העדויות שנתבררו כטעות [וכן הרבה מהמערערים מציגים כך את הדברים], אציין בקצרה את לשון הדרכי"ת שמסכם בקיצור את התשובות שדנות בעניין, ומבואר בהדיא מדבריו שעיקר...

ה הכל זה דברי הראשונים והאחרונים, גם דברי הכל עוף למינהו, אלא שכך הוא דרכה של תורה שאין מופת חתוך כמבואר ברמב"ן הידוע, ולכן אין סוף לויכוחים כאלו, ועל כל כה"ג נאמר הבוחר יבחר והאמת עד לעצמו. ואחר שכל הדברים פרושים לפנינו בשני הקונטרסים אין טעם לחזור ולדוש באותם טענות.

לרש"י חוששים מעיקר הדין, אבל אנן חוששים לרש"י רק בגדר חומרא ומנהג, ושייך ע"ז לשון איסור, ופשוט. [גם בלשון השו"ע בסוף הסימן יש לשון איסור והיתר ואע"כ פירשו הש"ך והפר"ח והגר"א שהכוונה בתורת חומרא ומנהג]. והמהר"ם שיק דן בגדר הדברים לדעת רש"י ונפק"מ לס"ס אם די בעוד ספק אחד, אבל אין שום הכרח שנקטינן...

פשוט שאינו כן והבוחר יבחר.

ברור שלמעשה אסור, אבל זה מכח המנהג להחמיר כרש"י ולא שאנו חוששים מעיקר הדין לחוש באמת לעוף טמא, כי העיקר כרמב"י שאין כאן חשש אמיתי, אבל ברור שלמעשה יש לאסור מחמת המנהג ואין חולק בזה, אלא שנפק"מ שיש יותר מקום להקל בספיקות וכגון בשינויים קלים אם צריכים מסורת בפני"ע וכדו' [ובזה ממילא מתבאר גם לשון...

אין בכוונתי להגיב על כל משפט, רק כדי שלא ישמע ח"ו שמץ זלזול בגדולי האחרונים אבהיר שאין כוונתי לדברי האחרונים אלא לקונט' עוף פטם מול קונט' כל עוף למינהו.

לזה אין צורך להגיב כאן, כל אחד יכול לראות בעצמו את שני הקונטרסים ויבחר את אשר נראה לו קרוב לאמת. כך גם אפשר לראות את כל הטענות ממש, משא"כ כאן אי אפשר לענות כל פעם על הכל, ובקונטרסים עצמם נידונו כל הטענות ממש, וזה היתה כוונתי שהנידון כאן הוא חסר תועלת.

כפי שכתבתי, אין בכוונתי להיכנס למו"מ ולדון בכל פרט, והרוצה יעיין בקונט' כל עוף למינהו ששם הכל מבואר באריכות ובמתיקות ודבריו קילורין לעיניים לכל מבקש אמת. ולהיפטר בלא כלום אי אפשר, ע"כ רק שתי מילים. החכ"א אינו ראיה כלל כמובן למעיין שלשון אסור אינו מכריח שזה מעיקר הדין. גם המהר"ם שיק מדבר רק בגדר...

המעיין בקונט' היקר עוף כנף למינהו יראה שהשיב על כל הטענות שהעליתם בטוט"ד והמעיין בדבריו בלי החלטה מראש יראה את האמת שבדבריו. והיות שלפי הרושם שלי כת"ר אינו פתוח באמת לשמוע צד שני, אלא רק להציג כל פעם את העמדה המנוגדת, ע"כ קשה מאוד לנהל מו"מ באופן כזה. והוא גם מיותר לחלוטים וחסר תועלת.

אם כן למה אתם מרעישים על הפטם ולא על ההודו? ההודו הרבה יותר רחוק מהתרנגולים הרגילים מהפטם [כולל המלאי וכו']. ולמעשה אין ספק שנכון מש"כ בזה שעיקר הטעם שהקילו בזה האחרונים אינו מחמת המסורת אלא שסברו שאי"צ ע"ז מסורת נפרדת, [ובתירוף מה שעיקר ההלכה כרמב"י, וכפי שיראה כל מעיין בסוגיא שזה עיקר דעת...

הסיפור על הזוג החסידי לא מדוייק, צ"ל "ובאו זוג חילוני בלבוש חסידי, והתנהגו בהתאם". הרי בינינו, בלי להכיר לדעת במי מדובר, ברור שיש להם אייפון והאשה הולכת עם פאה כאורך הגלות, ועוד כמה מרעין בישין, ואין בינם לחרדיות וחסידות כל קשר, אלא שנח להם להישאר בלבוש החסידי. לעצם המצב זה לא משנה, כי ברגע שיש...

את המאכל שבפה או את אותו מאכל שבצלחת? [פרי שהתרסק בפה שמחמת ריסוקו הוא שהכל?]

לפני מצו"ע?

שאצל אחד זה עיקר ואצל השני זה טפל?

אנחנו קבענו קביעות ללימוד בספר עם הבנות הגדולות ורואים בכך תועלת. בזמננו אין ברירה אחרת, במוסדות לצערנו בדר"כ אין שום חינוך לצניעות ואם לא יסבירו להם מאיפה ידעו? ולמי שחושש בכל זאת ניתן לתת למבוגר להקריא והוא יסנן את מה שנראה לו נכון לסנן [כך זה גם אצלינו].