תוצאות חיפוש

נכון, כי עדיין לא נגזר עליו שלא יכנס עד חטא מי מריבה או עד שאמר והצל לא הצלת את עמך בסוף פרשת שמות

ראה זה מצאתי למרן החבי"ב זצ"ל כנסת הגדולה הגהות טור חושן משפט סימן שג : ד. אמר המאסף: היה נראה לי דדוקא כשהמפקיד נותן שכר לנפקד, או שהמוכר נותן שכר לסרסור למכור לו אותו דבר, אבל אם המוכר אינו נותן לו כלום, אף על פי שהקונה החפץ כשקונה אותו נותן דמיה בשביל סרסרותו, לא מקרי שומר שכר לגבי המוכר...

נכון, אבל עדיין קשה משום שאם יש הבדל בין כסף לנחושת תוך כמה זמן מתחילים להתעפש היתה המשנה צריכה לחלק ביניהם, דרך אגב בעיקר דברי רש"י שם צ"ע מנין לו שגם כלים צריכים לשמרם בקרקע והרי בגמ' בפרק המפקיד לא נזכר אלא כספים,

שבוע טוב ומבורך דף לח. רש"י ד"ה פורטין - מחליפין פרוטות נחושת בסלעי כסף מפני שהפרוטות מתעפשות ונפסלות, משמע שכסף אינו מתעפש וצ"ע מלעיל [כט:] במשנה כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהם לצרכן ופירש"י משום שמתעפשים ומשמע שדינם שוה,

לכאורה הסדר ברש"י מובן יותר דריב"ז קדם לר"מ שהרי היה רבו של ר"ע שהיה רבו של ר"מ

איני יודע ליישב הכל אבל מ"מ נראה שיש שני חלקים, אחד שהחכם משתדל מצד עצמו לכוון להלכה והשני שמסייעים בידו מן השמים לכוון האמת

ועיין גם בתוס' יום טוב במשנה פרק אלו מציאות על המשנה החזירה וברחה אפילו ד' וה' פעמים [ל:] ועל המשנה פרק וטען אפילו ד' וה' פעמים [לב.] ועל המשנה כאן אפשר לומר חמישה בעשירה [שהכיפה שלה יקרה] וארבעה בעניה

הערות במשנה תחילת פרק המפקיד [לג:] א]. המפקיד אצל חברו בהמה או כלים, צ"ע מדוע נקט בהמה בלשון יחיד וכלים בלשון רבים, ב]. המשנה דיברה רק בשומר חינם [שהרי אמרו שומר חינם נשבע ויוצא] ומנין פשוט לגמ' שגם בשומר שכר הדין כן, ועוד א"כ מדוע לא כתבה המשנה גם שומר שכר שיש בו חידוש יותר גדול שאע"פ שמשלם על...

שאלה נוספת כתב רש"י [פ"י פי"ט] שאמרו אלעזר ואיתמר אינו בדין שיהא תלמיד משיב את רבו, וקשה הרי משה עצמו ציוה עליהם [בפט"ז ברש"י] השיבוני על דברי והרב שמחל על כבודו כבודו מחול, וגם קשה מהגמ' בפרק אלו מציאות [לא.] תלמיד לרב מנין שמצוה להוכיח ת"ל הוכח תוכיח, וצ"ע.

אולי כת"ר יפרש דבריו מה הראיה

בגמ' ב"מ [לו:] מלאך המות מה לי הכא מה לי התם, וקשה מהגמ' בסוכה פרק החליל במעשה עם שלמה המלך ושני הכושים שמלאך המות לא היה יכול להמיתם אלא בשערי לוז,

הכוונה קב"א בגימטריא 103 שזה מנין הקושיות שבספר

יש להסתפק בראובן שנתן חפץ לשמעון לשמור ולוי נותן שכר לשמעון בשביל שמירתו האם נחשב בזה שומר שכר לראובן

הקושיא יפה מאוד, ואפשר ליישב שרש"י נקט לפי סדר החידוש, דהנה הגמ' ביארה הטעם שאין בהם שומא הדר משום דהני מעיקרא אדעתא דארעא נחות, והנה במכירה מובן מאוד שהקונה קנה קרקע, ובמתנה לא כ"כ מובן שהרי הנותן נתן מדעתו ואינו תלוי בדעת המקבל, אמנם אפשר ליישב לפי המבואר בגמ' בכמה מקומות [גיטין נ: נט. ברש"י...

כתב רש"י פ"י פי"ז לשאת את עוון העדה, מכאן למדנו ששעיר ר"ח היה שהוא מכפר על עוון טומאת מקדש וקדשיו, וצ"ע הרי רק באותו יום הוקם המשכן ועדיין לא היו קדשים וגם לא טומאת מקדש ?

כוונתו שאין אומרים ק"ו אם ברכת מעין שלוש פוטרת כ"ש שלוש ברכות, אין אומרים כן משום שמזכירים בברכת המזון פעמיים לשון מזון וזה לא שייך בשאר פירות, ונראה שצריך לגרוס [לא] מברך עלייהו על הארץ ועל המזון

עיין בקובץ המצורף

עיין במפרשים בקהלת על הפסוק כי האלוקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, וברש"י כתובות [קיא.] ד"ה ושלא ירחקו את הקץ כתב "לשון אחר שלא ידחקו את הקץ גרסינן לשון דוחק שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדאי",

נכון, ואעפ"כ אם מצות הסקילה היא דווקא באבנים היה אפשר לומר שנהרג ע"י שיפול עליו כותל וכיו"ב