תוצאות חיפוש

ג"א מצטרף להנ"ל.

ביוגרפיה - השולחן רבי חייא ב"ר שלמה אבן חביב היה תלמיד של הרשב"א, וגר בעירו ברצלונה. לא ידוע עליו כמעט דבר. בספר השולחן שחיבר על הלכות תפילה וברכות הוא מביא מדברי רבו הרשב"א ומראשונים אחרים. דברים בשמו מובאים בספר אורחות חיים לרבי אהרן הכהן מפרובנס. 'ספר השולחן' יצא לאור בפעם הראשונה מכת"י ע"י...

גמ' מפורשת בבא מציעא ל' ב' תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה קאזיל באורחא, פגע ביה ההוא גברא, הוה דרי פתכא דאופי, אותבינהו וקא מיתפח. אמר ליה: דלי לי. אמר ליה: כמה שוין? - אמר ליה: פלגא דזוזא. יהיב ליה פלגא דזוזא, ואפקרה וכו' עיי"ש. ופירש"י "דלי לי - הטיענני", ומבואר...

לעצם הענין אם לא יועיל לא יזיק, ואתה תקבל שכר על מה ששמת, התבאר לעיל באריכות שיש כמה וכמה חסרונות בלבישת התכלת, ועיין באריכות בשו"ת וישב הים ח"ד סי' ג' מה שכתב בהפסד מי שמטיל תכלת בטליתו, ואין מקום לחזור שוב ושוב על הדברים.

החכם הנ"ל בפיוט גלה גלה

קישור להחכם הכולל הגר"י הלל שר "איומה קומי"

אבל זה רק אחר שהוא בירר והעמיק בירור אחר בירור, ושאל לדעתם, וניסה להבין את דעתם ולא הצליח. אני לא מכיר מישהו שבא במטרה להבין דעת גדו"י בענין ולא הצליח להבין וחלק עליהם. אם הוא היה לומד את דבריהם ומנסה ליישב את דבריהם כמו שהוא לומד רמב"ן רשב"א או שו"ע, קרוב לודאי שהיה מצליח להבין. אם הוא עדיין לא...

קבלה לא רלוונטי בהלכה רק אם היא סותרת להדיא את ההלכה, אבל אם יש נידון אם להטיל תכלת או לא, ודאי שיש לזה משקל מכריע. חצוף! אל תכתוב בשופ אופן על א' מגדולי הפוסקים 'דבריו תמוהים ומוזרים' מבלי שעיינת בתשובתו. תכלת לא דמי לכובע טמבל, שכן לגבי תכלת אתה חולק על דבריו ודעתו.

הארי ובא"ח כתבו שבכל צבע כחול נאחז הס"א אא"כ הוא מן החלזון וזהו איסור קלא אילן, וכתבו דאי"ז דוקא כשבא לרמות. הגר"מ שטרנבוך פסק בזה שיש בל תוסיף. יש בזה מצות כיבוד אב, כיון שחלק ממורא אב הוא לא לסתור דבריו, והטלת תכלת בניגוד לדעתו הרי זה סותר את דבריו [ויש לדון מה הדין בצינעא].

אחר המחילה, זה עדיין לא מתקרב לכל גדו"י שלא לבשו, שהם רוב מנין ובנין. יש מושג "ב"ש במקום ב"ה אינה משנה", ואני חושב שהרב בעלסקי במקום הגר"ח קנייבסקי ג"כ אינה משנה, וכן הרבי מערלוי במקום מרן הגרע"י אינה משנה. אמר לי חתנו של הגרז"נ גולדברג [הגר"צ ויסבקר ר"י בית מתתיהו] שחמיו לא אחז כ"כ מהענין הזה...

מה שהיה בזמן הרמב"ן - לא היה מצוי אלא שנשתייר מעט שבמעט, כ"כ בתשובה וישב הים, והוא מוכרח, דהא במדרש מבואר שנגנז התכלת, אבל האידנא אינו זמן תכלת כמש"כ האר"י. נכון שבתורתינו מותר לחלוק ואין להחניף לשום אדם, אבל שיבא יחיד ויחלוק על רוב מנין ובנין גדו"י, זאת לא שמענו. וכמו שאמר הראש"ל גופא להתחקות...

אגב, גדו"י שלא ראו צורך לעסוק בסוגיא זו - הגר"נ קרליץ טען שחידוש מצוה שנשתכחה, אפשר רק ע"י א' מגדו"י שיש לו רוח הקודש, שיסכימו עמו רוב גדו"י. ולכן א"א לחדש מצוה זו, כ"כ בחוט שני. וכן מרן הבית הלוי לא ראה מקום לעיסוק בסוגיא זו מטעם שאל אביך ויגדך, ואין לנו מסורת לקיום מצוה זו.

אין לחוש ליוהרא, אך הוא אינו נוהג כן מהטעם הנ"ל. וכל אחד יש לו להתחקות בהנהגותיו אחר הנהגת גדו"י.

הגר"י הלל עסק בזה שלוש שנים. הגרח"ק לא ראה צורך לעסוק בזה כי כתוב במדרש שזה נגנז, ומה יש לדון עוד. ולכן הסיק "ודאי שאינו תכלת".

צ"ע סתירת דברי הראש"ל. מה שידוע הוא בעצמו ודאי אינו מטיל תכלת בציציותיו, ומש"כ בשו"ת הראש"ל צ"ע.

דעת יחיד.

גדו"י מומחים בהלכות תכלת בציצית קצת יותר ממה שאתה חושב. אם אתה חי באשליה שהם לא בדקו את הענין, תדע שזו טעות גמורה, כביכול הם לא מהדרין לחפש מצוות אך יש כמה חכמים פחותי דרגה מהם עשרת מונים שהחליטו לחפש מצוות נוספות. בושה.

גם שם הוא כתב שלא ראינו מי מגדו"י שנהג כן, וא"כ זו ההנהגה הראויה. וכ"כ בילקו"י.

כתב הגר"א וייס [בתשובה שם] שאין להביא ראיות כלל מדברי החוקרים לענין הזה, ואינם לא מעלים ולא מורידים.

למה לא? אם יש לך שאלה בהלכות טריפות, נדה, עירובין, את מי אתה שואל? למה בענין תכלת בציצית זה לא מן הענין???