תוצאות חיפוש

לא התעלמתי. כתבתי מאותה הסיבה שאתה מתעלם מזה אם יש סתירה בדברי הרב עובדיה - תעמול ליישב אותה. אבל יש פוסקים מפורשים שהוא עצמו הביא שכתבו כן. וגם אותו החכם שכיוון להשיג עליו הביא את הפוסקים לכאן ולכאן ולא התעלם מאף צד, ואעפ"כ העלה ברוב חכמתו וסברתו וגדולתו שהדבר המסתבר הוא כמו השואל ונשאל...

שו"ר שהגאון הנ"ל שכיון אליו בשיעור השבועי הוא הרב יעקב חיים סופר שליט"א והוא הביא יותר מקורות לזה, וגם הוסיף את דברי הארץ חיים סתהון. נמצא, שהושוו בזה 2 בקיאי הדור, מרן זצ"ל, ולהבדיל הרה"ג היח"ס שליט"א.

זה אפשרות אחת של דוחק ועוד דוחק ועוד דוחק בשביל מטרה אחת. לקיים דברי.. יש אפשרות פשוטה יותר כפי שכתב מרן זצ"ל ע"פ גדולי הדורות וע"פ השכל הישר שהקבלה הנ"ל היתה על 'הכלל' ולא על 'הפרט'. כל אחד בוחר את הדרך בה הוא אוחז..

אם הסכמת המאתים רבנים היתה רק על 'הכלל' וכפי שכתב החיד"א בעצמו [וכפי שהבאת] - מנין היה מרגלא בפומיה כי 'כל שיעשה כפסק מרן' עושה כמאתיים רבנים. מהיכן נוצרו רבנים אלו שהסכימו על 'כל' פסק מרן, אם הם עצמם אמרו כן 'רק' על 'הכלל'???????? האם נראה לך שמאתיים רבנים עברו על כל השו"ע והסכימו לכל מה שכתוב...

מה שכתב בהערה 2 ישנו גאון בקי וכו' - האם כונתו לאביו זצ"ל? מצאתי שהוא זה שכתב את זה שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף...

בקשר לרב ביבי - עיינו כאן מקורות יפים וחדשים לכאן ולכאן.

כבר הבאתי שברשב"ץ כתוב מור. כונתי היתה שאין זה 'טעות' לומר 'מר'. יש בזה כנראה ב' מסורות. של 'ארצות המזרח' לקרוא 'מור', ושל ארצות 'ספרד' לקרוא 'מר'. הנקדן בפהמ"ש לרמב"ם, אם זה לא הרמב"ם עצמו, היה ספרדי, וע"כ שקראו שם 'מר', וכך רואים מכמה מקומות בתלמוד שכתוב 'מארי' ולא 'מורי'. ולכן אין להלעיג על...

כבר הבאתי כן:

דוקא ברוב הפעמים כתוב כן עם ו'. דוגמא ממשנה כת"י קופמן הנ"ל ועוד הרבה כאלה. משא"כ המלה 'מר' תמיד מופיעה בלא ו'.

מצד הדקדוק יתכן ואינו מוכרח, אבל ראיות איך הראשונים קראו והבינו - יש, וכמו שהבאתי לעיל.

מרן שליט"א כשמביא את הספר 'כרתי ופלתי' אומר כַרְתֵי ופַלְתֵי. וזה גם טעות, שהרי ספר זה הוא על שם הכתוב על הכְרֵתִי ועל הפְלֵתִי. ספר 'המַקְנֶה' - צ"ל ספר 'המִקְנָה', ע"ש הפסוק ואקח את ספר המקנה. ספק 'העמק שְאֵלָה' - צ"ל הַעמֵק שְאָלָה, ע"ש הפסוק בישעיה העמק שאלה או הגבה למעלה

גם המלה 'קטניות', שמרן זצ"ל היה הוגה אותה בקמץ קטן כמו 'קוטניות' - נראה שאינו נכון, דבכת"י קויפמן הידוע מנוקד בחיריק כמנהג רוב העולם וכ"ה גם בכת"י פארמה

הניקוד הוא לא של 'המוציא לאור'. יש דיון האם הוא של הרמב"ם בעצמו או של מישהו אחר, אבל זה ודאי ניקוד קדום מאוד מזמן הראשונים, והמנקד ניקד איך ששמע והיה רגיל. ודאי שזה עדיף מניקוד של חכמי הספרדים בדור האחרון... 'כל' זה 'בסמיכות, ולכן זה בחולם. כל המילים האחרות בתלמוד שהם בחולם - הם מלאות, דוק...

האם יש מקורות לזה שההגייה הנכונה היא כך ולא כמו האשכנזים? למשל לגבי פלג המנחה. הרב מוצפי אומר כל הזמן שצריך לומר פֶלֶג, ושכך המנהג. אולם טעות היא בידו! במשניות כת"י של הרמב"ם מנוקד פְלַג, וכ"ה בכת"י קויפמן ועוד. גם קריאת הספרדים מוסיף 'הַבַל', טעות היא וצ"ל כמו האשכנזים מוסיף 'הֶבֶל'. גם אמר...

אכן, מותר להורות רק עם שו"ע וערוך השולחן ושבט הקהתי. טור, ב"י, מ"ב, כה"ח, חיד"א, ושאר הגדולים לא מספיקים... עוד כלל שנובע מנגיעות.. התכונת יש כאן אחרון אחד! [לא מבני זמננו, אלא מהקודמים] התכונת שני אחרונים מפורשים, וסתימת 'כל' האחרונים. אה"נ, תתן את זה לילד בן עשר ותשאל אותו אם הוא מבין שיש...

@לשמור ולעשות לא הוספת בדבריך כלום, אלא הראית יותר ויותר איך אדם נגוע יכול לשכנע את עצמו [ולנסות לשכנע את אחרים] בצדקת דרכו היפך כל היגיון. אם תרצה לבדוק את הדברים באמת ללא נגיעות לא שלי ולא שלך - גש נא לאשתך או לבנך או לבתך בני ה10, הראה להם את לשון השולחן ערוך ושאל אותם: איך אתם מבינים את...

כל הודעה שלך מחדדת אצלי מה גדול כוחה של 'נגיעות'. ועד כמה האהבה מקלקלת את השורה. אם לא ראיתי לא האמנתי איך כל משפט שאתה כותב הוא ממש היפך האמת כפשוטו. ויהי לפלא.

לא מתחמק. לדעתי הדבר פשוט בצידה לדרך כדכתבתי בתחלה. לא כתבת כלום. רק 'לאו דוקא' 'ולא כפשוטו', וקושיות מדינים אחרים של קרבן תודה. זה באמת כלום. לא מסלפים דברי ראשון מחמת קושיות ודימויים שאין בהם סרך קושיא, בשביל שרוצים להצדיק מישהו אחר.

תשאל את הצידה לדרך. לא אותי. אני בסה"כ אומר מה שכתוב בדבריו. את מה חייבים לכתוב? שמה שהם כתבו 'כל זמן שירצה' זה כפשוטו 'כל זמן שירצה' ולא 'עד י"ב חודש'????????????. התייחסתי לזה. כתבתי במפורש שלא לומדים 'הכל' מקרבן תודה. למה הצידה לדרך למד דוקא את זה? תשאל אותו. אנו דנים 'מה' כתוב ולא 'למה'...

נעלם ממני הקובץ הנ"ל. לא ראיתיו כלל. אבל אל תתחמק. תענה בכן ולא. האם מי שלא הקריב תודה עד לאחר ג' רגלים חייב להקריב אותה או לא? אם לא - הבא מקור. אם כן - ה"ה לענין הגומל שהוא במקום קרבן תודה, שאע"פ שעשה איסור במה שלא בירך קודם לכן - החובה לא פקעה.