תוצאות חיפוש

נו, מנחה ב5.00 לדוגמא סעודה ב5.30 או 6.00 (שיהיה לפני השקיעה כי מסתבר שא''א להקל ב13.5 דק' בגלל חיוב הקידוש) ערבית ב7.40 מה מסובך ?

בכה''ג מסתבר דעדיף לא לוותר על הברכות: א) בדיעבד תפילת השחר עד חצות ב) לסמוך על שיטות אחרות בסוז''ת (אמנם אין הלכה כמותם, אבל חזי לאיצטרופי) ג) לסמוך על הפוסקים המקילים דאם רק התחיל השמו''ע בזמנה, אפי' תחילת ברכת אבות, נחשב תפילה בזמנה (כמדומה שביביע אומר סמך ע''ז בדיעבד)

שקיעה ב19.11 להזכירך ... מי שלא אוכל מצה עשירה וכדו' יכול לאכול סעודה שלישית גם אחר השעה העשירית (שזה ב15.55 בערך)

לענ''ד עדיף שיקרא רק פסוק ראשון לפני ברכות התורה, והשאר ישלים לפני הגר''א בוודאי שיעמוד להתפלל בלי ברכות ובלי תפילין (לענין תפילין זה שו''ע מפורש) אם אין לו מנין אחר, תפילה בציבור עדיף. אם יש לו מנין אחר שילך לשם סעודה שלישית לפני מנחה יוצא רק בדיעבד. מסתבר דיכול לאכול סעודה שלישית ב13.5 דק'...

בוודאי רק תפילה, כי אם לא יגמור ''גאל ישראל'' בזמנה, לפי השו''ע ברכותיו לבטלה ! ואסור להתחיל 'יוצר' ב10.29 כשסוז''ת ב10.30 כיון שיגמור הברכות אחר הזמן ומה שחלק מהפוסקים מקילים בזה, הוא רק לענין תפילה בלבד ! ולא לענין ק''ש או ברכות ושאר מצוות הרבה נכשלים בזה !!!

בוודאי שעדיף כן מסתבר דעדיף להתחיל לפני השקיעה

אולי חוששים שימשכו באכילתם, מה שלא שייך בק''ש (יש שיאמרו דחיישינן שימשכו בשינה ...) וא''כ גם אם יעברו קצת מהזמן עדיין יש את הגר''א אגב, לכתחילה בוודאי חוששים לק''ש של המג''א, לא הבנתי מה הנידון

דרך אגב, יש לציין שאין כזה מושג ''סוף זמן תפילה/חמץ מגן אברהם'' המחלוקת אם מונים שעות היום מעה''ש או מהנץ היא מח' ראשונים: רב סעדיה, הרמב''ם, המאירי, רש''י ועוד ראשונים מונים מהנץ התרומת הדשן, הרמב''ן, הרשב''א, הרא''ה, הריטב''א, רבנו תם מונים מעלות ובא מגן אברהם והכריע לעניין קריאת שמע בלבד...

א. יש דעות שזמן ק''ש הוא דרבנן, ומדאורייתא זמנה כל היום ב. אין כאן שום חידוש, לענין חמץ המנהג אצל כולם להחמיר מגן אברהם ג. אפילו החזון איש שנקט כהגר''א לדינא לגמרי, והורה שמותר לסמוך לכתחי' בזמן ק''ש של הגר''א, הורה להחמיר בחמץ מגן אברהם !

הגר''א זה מאוחר סה'כ ב25 דק'

אם תתפלל בנץ גם תרויח תפילה כותיקין שמעלתה גדולה מאוד כנודע, וגם תעשה הכל בנחת, ולא סעודת שבת בחצי שעה בבהילות ודחיפות, וממילא אח''כ אפשר לנוח כל היום ...

לא אמרתי שזה ראיה שהרמב''ם ידע קבלה, אבל זה דברים שלכאו' הרמב''ם והאר''י עולים בקנה אחד נגד הרבה ראשונים, וזה מעניין תו לא.

אצל רוב האשכנזים יש 'יוצרות' ופיוטים נוספים בתפילת שבת הגדול, זה מאריך את התפילה לכ-2.15 עד 2.30 בערך, כך שלהתפלל ב8 יגמרו ב10+, לא שייך... בד''כ הם מתפללים ב6-7 בכה''ג

יש כמה הקבלות בין תורת האר''י להרמב''ם לענין לחם הפנים כותב האר''י ''יגלה לן טעמי'' והרמב''ם ג''כ כותב (כמודמה במורה) שלא ידוע טעם הלחם הפנים כנ''ל גבי הקטורת שמבוארים במקובלים שהוא לגרש הס''א, וכנ''ל מובא במורה שהוא לגרש ריח רע של הבשר כנ''ל לגבי הדלקת המנורה בבוקר, שזה חידוש הרמב''ם, והוא...

החזון איש גם, כידוע

מתי אצלכם בקהילה, בית כנסת, בית מדרש, שיטבלך וכו' קבעו את תפילת שחרית בשבת ערב פסח המנהג הרווח אצל הספרדים זה נץ אצל האשכנזים זה 6.00-6.30 ויש אפילו ב7.00 סוף זמן אכילת חמץ בשעה 10:00 בערך

ידוע אבל אל תסמוך על אף אחד, ותבדוק כל מוצר העדה החרדית לא מכשירים קטניות, הרב מחפוד כן מכשיר, אבל יש לו הכשר על מוצרים שלא הקדימו אותם בית יוסף, ולכן יש הרבה פחות מוצרים לפסח עם הר' מחפוד מאשר מוצרי ב"י בכל מקרה, עדיף לבדוק רכיבים, כי בד"כ יש מוצרים שאין בהם שום בעיה ולא סביר כלל שיהיה חמץ...

יש לדעת שחלק מהמוצרים שיש עליהם רק בית יוסף הם בסדר גם לפי הרב מחפוד (לאוכלי קטניות) אבל צריך לבדוק כל מוצר לגופו ובעניינים הללו, כל אחד יברר לעצמו את רמת ההכשרים, מה הוא מכניס לפה, ומה לא, ולא יסמוך על מנהג העולם ''ככה כולם עושים'' ''הנה אפילו רבי (פלוני) אוכל'' ''כולם אוכלים'' ועל שמועות ועל...

מובא במשנה ברורה, כף החיים, בן איש חי, אור לציון, חזון עובדיה ועוד מנהג בורים

לדעת רוב הראשונים אתה צודק, אבל אם לדוג' בסוף זמן ק''ש וסף זמן תפילה אתה אוחז כהגר''א והלבוש (הזמן השני) אתהל א יכול להתפלל מנחה אחרי השקיעה גם לרבנו תם (אולי רק בשעה''ד וצ''ע)