תוצאות חיפוש

כבר עניתי על הכל אין טעם להמשיך לטחון את זה. בוא נתפלמס על משהו אחר ...

מיהם ? וגם אם כן, צ''ע מה ההיתר ההלכתי בזה. ווארטים יפה בתכל'ס אבל, זה לא מסתדר עם הגמרות והשו''ע.

ההלכה הפשוטה מש''ס רמב''ם ושו''ע, שפיקו''נ דוחה כל התורה כולה, גם ספק לאו של 'ולא תתורו' (כי ס''ס אפשר בעצימת עינים ואין כאן ודאי איסור, וגם א''כ לא בטוח שיש על לאו זה יהרג ואל יעבור) ואם הגמ' אומרת שליכא דרכא אחרינא הוא 'אנוס', אז זהו זה הדין, כבודו יכול למחוק את הגמ' הזאת אם זה לא נוח לך ...

פשיטא שאין לברך בורא מאורי האש ביום (אולי עצם השאלה נכונה לגבי ליל שני או ליל שלישי) אבל בפשטות שלא כי ברכת מאורי האש תוקנה רק במוצ''ש ויוה''כ שאסורים בהבערה

מה קשור לכאן ענין של קנאות ??

מה הקשר לנידון דידן ?

תלמידי חכמים לא צריכים שמירה כמובן נאמר לענין לשלם כסף לשומרי העיר וכדו' לא נמצאה שום הלכה בשום מקום שמותר לת''ח להסתכן כי אינן צריכים שמירה, אין הנידון דומה לראיה, כי היכא שיש נזק לא תועיל השמירה השמירה היא למנוע את ההיזק וכי יהיה מותר לתלמיד חכם לחצות הכביש ברגל באדום ?? למה הגמ' בריש ברכות לא...

אין כאן ענין של "שמירה" יש כאן ענין של סכנה כמו מפולת וכדו' מעולם לא שמענו שמותר לת"ח לעבור תחת קיר נטוי, ואדרבה מד' הגמ' בתענית ועוד נראה איפכא ובגמ' ריש ברכות מוכח להדיא דגם לת"ח אסור להיכנס לחורבה וסומך על הנס מנכים לו מזכויותיו

בשם רח''ק שמעתי שאפשר לקחת מטבע אחד, ולומר שהוא מתכוין רק לפרוטה אחת או 3 פרוטות מתוכו ולמחרת לומר שהוא מתכוין למה שנשאר מהיום הקודם בתוך המטבע, וכן הלאה עד שמשער שנשאר פחות מפרוטה במטבע של היום הראשון

אז גם רדיו לא צריך, כי בזמן הגמ' לעם שבשדה לא היה רדיו ...

מהני ?

צ''ע יש לנו שלחן ערוך, אינני יודע על סמך מה כתב הרב מוצפי מה שכתב, אשמח אם תברר לי, אי אפשר לסמוך על פסקים בלי המקורות שלהם או יכתן שהרב אמר דבריו במקרה של סכנה רחוקה, כמו שטילים התימניים שהסיכוי להיפגע מהם נמוך מאוד, וזה בתנאי דדשו רבים בזה (שלא להכינס למלקט) ואז שפיר אפשר לומר 'שומר פתאים ה''...

אין ענין לזרוק כל מיני פסוקים ומימרות של חז''ל פשוט שיש כאן צד קטן של סכנה (טיל או רסיסים, רסיסים יכולים להרוג או לפצוע ח''ו, והיו דברים מעולם) וההלכה ברורה בזה, ולכן אין להתשמש ב'קנאות' מזויפת וכדו', עם כל מיני סיסמאות ופסוקים וכו', כי פשוט שליכא דרכא אחרינא, ואם זה לא אונס, אז מה כן נחשב...

אין הולכים אחר הרוב ב'פיקוח נפש' !!! חז''ל אמרו שאם ליכא דרכא אחרינא הוא חשיב 'אנוס' (וקי''ל אנוס רחמנא פטריה) ולא מצינו שחז''ל אמרו לאדם שאין לו דרכא אחרינא שלא לעבור שם בכל מחיר, אלא הוא אנוס והתורה פטרתו, אלא שבודאי צריך לעצום עיניו ולידיעתך ע''פ נתוני פיקוד העורף, ''רק'' (ברור שהכל זה חסדי...

כל עוד אין הכרח גמור שיצא מכלל 'עמיתך' (וכ''ז יתבאר ב'חפץ חיים' עי''ש) שייך לדונו לכף זכות אגב, אין מצוה לדון רשע כף חובה, וממידת חסידות לסנגר אף על רשעים לתיאבון (לא להכעיס) עכ''פ כל עוד לא נתברר כל הפרטים וכו', קשה שלא לחפש קצת זכות, וזה טבע של יהודי שמחפש כל הזמן כף זכות, וגם גדולי החסידות...

לא נראה לי שיש בזה איזה איסור או עבירה זה ענין של מנהג, לא ? או שלא הבנתי את השאלה

אז יכול להיות שבאמת הוא סובר שצריך תכלת, אינני מכירו כלל, אני לא בקי בכל זה ...

אם כך אז בהחלט יתכן שהוא שם תכלת

לא בהכרח שהוא לובש יכול להיות שהביאו לו טלית (בנקרה עם תכלת) לכבוד המעמד, כמו שהיה עם ר' דוד כהן